אור יהודה / צילום: איל יצהר
שלוש שנים חלפו מאז פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר בנושא עדכון קצבאות הסיוע של המדינה ליחידים בשכר דירה, אולם מאז לא קרה דבר.
טענת העותרים אז הייתה שהמדינה עדכנה את הסיוע לחלק מקבוצות הזכאים, אולם לא עדכנה אותו לרבים אחרים (למשל ליחידים מקבלי הבטחת הכנסה); ושכתוצאה מכך "נגרמת פגיעה בזכויותיהם לקיום אנושי בכבוד, לדיור, לקניין ולשוויון". בעקבות ביקורת בית משפט התחייבו משרד השיכון ומשרד האוצר לבחון את עדכון הסיוע, והעתירה נמחקה. כאמור, שום דבר לא השתנה בתחום זה.
הרקע: מלאי הדיור הציבורי מונה בערך 53 אלף יחידות דיור, אולם ברשימת הזכאים לדיור ציבורי היו נכון ל-2018, מועד הגשת העתירה, 3,369 משקי בית חסרי דירה שהמתינו לקבלת דירה בדיור הציבורי. יש להוסיף לאלה עוד 5,641 זכאים של משרד הקליטה. כלומר, 9,010 משקי בית שזכאים לדיור ציבורי. בהיותם זכאים לדיור ציבורי, הם זכאים לתוספת סיוע בשכר דירה. נוסף לאלה יש עוד כ-162 אלף משקי בית שמשרד הבינוי והשיכון מסייע להם בשכר דירה. הסיוע ניתן לפי קריטריונים כמו הרכב המשפחה, גיל, מצב בריאות וסוג היישוב.
העתירה של האגודה לזכויות האזרח הוגשה בשמו של אהוד יאיר, תושב גבעתיים, שהיה זכאי לסיוע בשכר דירה כיחיד המקבל הבטחת הכנסה מאז שנת 2006. העותרים הוכיחו כי שכר הדירה של יאיר עלה בפרק זמן של 11 שנים ב-1,200 שקל, ואולם הסיוע נותר קבוע ועמד על 580 שקל.
מבקר המדינה: הסוגיה פוגעת באוכלוסייה חלשה
סוגיית עדכון הסיוע בשכר הדירה לנזקקים לא נסתרת מתודעת הרשויות. כבר בדוח מבקר המדינה בשנת 2010 המבקר מתח על כך ביקורת והצהיר כי "על המשרד להביא בחשבון שהשחיקה בשיעור השתתפות המדינה בשכר דירה לזכאים פוגעת באוכלוסייה חלשה, אוכלוסייה שמפאת משאביה הדלים אינה יכולה לשלם את ההפרש שבין שכר הדירה ובין הסיוע שניתן לה מהמדינה".
ועדת אלאלוף למלחמה בעוני דנה בנושא והמליצה להגדיל את סכום הסיוע בשכר דירה לזכאים בהדרגה ולהצמידו לשינויים בשכר הדירה בשוק הדירות. "סכומי הסיוע החדשים יוגדרו בהתאם לקבוצת הזכאות, כאשר ממוצע ההגדלה המוצע נע בין 700 ל-1,300 שקל לחודש. גובה הסיוע הכולל, לאחר מתן התוספת, יהיה בין 40% ל־95% משכר הדירה הממוצע".
בדוח השנתי לשנת 2015 מצא מבקר המדינה כי למרות הביקורת הקודמת לא חל שינוי. לפי הדוח, "משרד הבינוי אינו בוחן באופן קבוע את השינויים בגובה שכר הדירה ואת היכולת הפוטנציאלית של הזכאים לסיוע בשכר דירה להתמודד עם עלייה במחירי השכירות, ובולטת בהיעדרה מתכונת לעדכון גובה הסיוע בשכר דירה. לנוכח העלייה החדה במחירי הדיור והכבדת נטל ההוצאות לדיור, ובייחוד על השכבות החלשות, על משרד הבינוי, בשיתוף עם משרד האוצר, לגבש מתכונת לעדכון גובה ההשתתפות בשכר דירה באופן שתימנע שחיקה בלתי סבירה בסיוע זה".
"מגלגלים אחריות מאחד לשני והמחירים עולים"
עו"ד משה וילינגר, שייצג את פרקליטות המדינה בתיק זה, הבהיר כי "במהלך השנים החליטה הממשלה להגדיל הסיוע לקבוצות זכאים ייחודיות מתוך כלל קבוצות הזכאים".
סך הסיוע בשנת 2018 עמד על 1.96 מיליארד שקל. בין אלה שקיבלו עדכון לסיוע בשכר דירה ניתן לציין עולים מברית-המועצות שנחשפו לאסון צ’רנוביל, נכים המתגוררים באזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית, דרי רחוב ונשים מוכות ועוד. ואולם, כאמור, לא דובר על עדכון גורף.
בתום הדיון בעתירה הגיעו הצדדים לפשרה, שלפיה "דרג מוסמך במשרדי השיכון והאוצר ידון ויקבל החלטה מנהלית על הצורך בעדכון קצבאות הסיוע בשכר דירה, וימסור אותו בתוך 30 ימים מיום קבלת תקציב המדינה". העיכוב באישור התקציב גרם לכך שנושא זה נזנח.
לדברי עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, "משרד השיכון ומשרד האוצר מתעלמים מפסק הדין של בית המשפט שחייב אותם לשבת ולבחון את הצורך בעדכון גובה הסיוע בשכר דירה, לאחר שנים ארוכות של עליות מחירים קיצוניות. במקום להבין שלא יכול להיות שגובה הסיוע לא יתעדכן, הם מגלגלים את האחריות מאחד לשני. בזמן הזה, מחירי השכירות ממשיכים לעלות בעשרות אחוזים, והסיוע לשכר הדירה ממשיך להישחק.
"מי שמשלם את המחיר הוא אותם יחידים ומשפחות שתלויות בסיוע כדי להבטיח לעצמם קורת-גג. הם נאלצים להוציא חלק הולך וגדל מהוצאות הדיור מכיסם, על חשבון צרכים בסיסיים אחרים וחלקם נקלעים לחובות. פעמים רבות הם לא יכולים להתמודד עם העלייה בדמי השכירות ונאלצים לנדוד מדירה לדירה. בחלק מהמקרים זכאים אף עומדים בפני סכנה מוחשית לחסרות בית".
משרד הבינוי והשיכון: "עובדים על ועדה שתקבע קריטריונים"
תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון שם לנגד עיניו את האוכלוסיות המוחלשות כפי שבה לידי ביטוי בסיכום התקציבי האחרון. כעת, לאחר ההישג התקציבי והבטחת 4,700 דירות נוספות למאגר הדיור הציבורי ותוספת תקציבית של 306 מיליון שקל עבור הסיוע בשכר דירה, אנו עובדים בימים אלה על הקמת ועדה ציבורית שתבחן ותגבש קריטריונים חדשים עבור דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה".