גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענף התעופה נפגע מהקורונה? שוק המטוסים הפרטיים דווקא משגשג

מגפת הקורונה הביאה לעלייה חדה בביקוש למטוסים פרטיים ● תערוכת התעופה בדובאי חשפה את הדגמים החדשים של החברות המובילות: מטוסים פרטיים עם מרפסת שיזוף או רחבת ריקודים

המטוס הפרטי של לופטהנזה. כולל מרפסת שמש שנשלפת כאשר המטוס חונה, ארבעה חדרי שינה זוגיים וחדר כושר / צילום: Reuters, Lufthansa Technik AG
המטוס הפרטי של לופטהנזה. כולל מרפסת שמש שנשלפת כאשר המטוס חונה, ארבעה חדרי שינה זוגיים וחדר כושר / צילום: Reuters, Lufthansa Technik AG

ענף התעופה היה בין הנפגעים הבולטים של מגפת הקורונה, אבל דווקא שוק המטוסים הפרטיים משגשג. נפח התנועה של מטוסים פרטיים בארצות-הברית, לפי פרמטרים של מספר ההמראות והנחיתות, מזנק ב-40% משנה לשנה, עד לשיא של שנת 2008, לפני המשבר הפיננסי העולמי.

הגורמים העיקריים לשגשוג הזה כוללים את הניסיון לעקוף את התקנות בשדות התעופה ואת הרצון להימנע מהמטוסים המסחריים הצפופים, יחד עם צבירת העושר המוגברת של עשירי ארצות-הברית מאז תחילת המגפה.

עליות מחירים חריגות

ימי מגפת הקורונה הטיבו עם המיליארדרים האמריקאים, שמאז מרץ 2020 התעשרו ב-62% והרוויחו יותר מ-1.8 טריליון דולר, כל זה בתוך גל ההנפקות הגואה בשוק המניות בסביבה של ריבית נמוכה. לפי מחקר של מכון ג'פריס, נתונים מראים כי ככל שגל ההנפקות גואה - כל עולה היקף ההזמנות למטוסים פרטיים.

כתוצאה מכך, נרשמות עליות מחירים חריגות בשוק המטוסים הפרטיים, גם החדשים וגם המשומשים. המלאי של מטוסים פרטיים "יד שנייה" נמצא בשפל עולמי עבור כל יצרניות הסילון הפרטי, ובאירופה, למשל, המלאי הנמוך הביאו לזינוק של עד 30% במחירי המטוסים הפרטיים.

מטוסים פרטיים הם בראש ובראשונה סמל סטטוס, אבל לא רק - הם גם יעילים מאוד ומאפשרים לאנשי העסקים לקצר את הדרך אל היעד, בלי נחיתות ביניים או לוחות זמנים מחייבים. כך, לעתים קרובות משתלם לחברות גדולות או אנשי עסקיים פרטיים להחזיק מטוס פרטי ולהפוך טיסות עסקים, שבדרך-כלל אורכות יום שלם, לטיסה של כמה שעות בלבד - מה שכמובן מפנה זמן לשעות עבודה ופגישות.

הפיתויים החדשים

התערוכה האווירית בדובאי, שננעלה בשבוע שעבר, חשפה את הפיתויים החדשים של יצרניות המטוסים שנועדו למשוך אליהן את עשירי העולם. חברה-בת של לופטהנזה הגרמנית הציגה מטוס פרטי שיספק חווית טיסה יוקרתית כמו שיט ביאכטה, עם רמת נוחות של מלון חמישה כוכבים ופעילות פנאי מגוונת. המטוס של לופטהנזה כולל מרפסת שמש שנשלפת כאשר המטוס חונה, ארבעה חדרי שינה זוגיים וחדר כושר. קהל היעד של לופטהנזה הוא טיילים עשירים מאוד, שמעוניינים בטיול מסביב לעולם בתנאים של מלון יוקרה ובזמן קצר הרבה יותר מטיול ביאכטה, שהוא יוקרתי אומנם אבל מסורבל וארוך הרבה יותר.

פיתוחים נוספים של מטוסי יוקרה, זולים יותר, מגיעים מקבוצת נדל"ן מדובאי שמציעה מטוס שהוא מלון מעופף, עם שולחן אוכל לשמונה נוסעים, מטבח גורמה, די.ג'יי שמלווה את המסע וסוויטה.

זיהום אווירי

כמובן, ההשפעות האקלימיות של תעשיית המטוסים הפרטיים לא מיטיבות עם משבר האקלים, בלשון המעטה. בפסגת האקלים בגלזגו בתחילת חודש נובמבר הוצגו נתונים המראים כי שעת טיסה אחת של מטוס פרטי פולטת אל האטמוספירה שני טון של פחמן דו-חמצני, כך שלמעשה, 1% מהמטוסים אחראי ליותר מ-50% מפליטת גזי החממה לאוויר. עוד הראו הנתונים כי המטוסים הפרטיים מזהמים עד כדי פי 14 פר נוסע, לעומת טיסות מסחריות רגילות, שגם הן לא האמצעי התחבורה הירוק ביותר.

לאור הנתונים הללו, יצרניות המטוסים הפרטיים עושות מאמצים לדלל את הזיהום האווירי על-ידי שימוש בדלקים מיוחדים, המפחיתים את פליטת הגזים המזהמים. לא מדובר במשימה פשוטה - הדלקים הפחות-מזהמים לא ניתנים לאספקה בכל שדות התעופה בעולם אלא רק ב-20 אתרים ייעודיים, והם יקרים מאוד ביחס לדלקים קונבנציונליים.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק