רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: איל יצהר
בשבועות הקרובים מתכננת רשות החברות להוציא לדרך את נבחרת הדירקטורים החדשה, לאחר עיכוב של יותר משנתיים. ברשות מצויים בימים אלה בדיונים האחרונים לגיבוש תנאי הסף והקריטריונים לכניסה לנבחרת. מבין אלפי מועמדים שצפויים להציע את עצמם, ייבחרו כ-400 האנשים שמהם יאויישו הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות בשנים הבאות.
כיום מכהנים 293 דירקטורים בחברות הממשלתיות - מספר זהה כמעט לכמות הדירקטורים החסרים. רבים מהמינויים לדירקטוריונים תקועים והגופים שאמורים לפקח על החברות הממשלתיות מתפקדים באופן חלקי, לעיתים אף ללא יושב ראש מכהן. התנעת הנבחרת החדשה, הרביעית במספר מאז 2013, עשויה לשחרר את הפקק. הזרמת 400 דירקטורים חדשים לרשימה ממנה יוכלו שרי הממשלה למנות לחברות הכפופות להם, צריכה להספיק כדי לאייש את כל התפקידים החסרים בדירקטוריונים.
יותר מגזר ציבורי
בהליך הכניסה לנבחרת הקרובה צפויים שני חידושים מרכזיים. הראשון הוא פתיחת פרופיל חדש למנהלים במגזר הציבורי, שיוכלו עתה להשתלב בנבחרת הדירקטורים. עד כה נבחרו מועמדים לפי ניסיונם בפרופילים של מגזר עסקי, פיננסי, משפטי, מקצועי, חברתי, ביטחוני ותשתיות. הפרופיל העסקי היה עד כה הגדול ביותר בנבחרות, שמנו 400-500 דירקטורים בכל פעם, ועדיין לא ברור כמה מקומות יוקצו הפעם לבכירי המגזר הציבורי.
גם כיום מכהנים בחברות הממשלתיות דירקטורים שהנם עובדי מדינה. למעשה, הסיבה שבמקור לא אושרו בכירים במגזר הציבורי להיכנס לנבחרת, היא שעד להקמתה היו הדירקטוריונים מלאים באנשים שאת הקריירה שלהם עשו בשירות הציבורי. כיוון שהחברות הממשלתיות מחויבות לתפקד לפי שיקולים עסקיים של חברות רגילות, היה צורך בהזרמת דירקטורים שמנוסים בשוק העסקי. בנוסף, הנוכחות הגבוהה של בכירי המגזר הציבורי בשנים שקדמו להקמת הנבחרת, הביאה לא פעם למינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על ידי השרים. עם זאת, פתיחה מתונה של הנבחרת לכמה עשרות דירקטורים במסלול הציבורי תאפשר להכשיר אנשים ראויים שהיו מנועים עד כה מכניסה למועדון האקסקלוסיבי. בפרט, אם תינתן עדיפות לאנשי מגזר ציבורי עם ניסיון נוסף בעולם העסקי.
החידוש השני שצפוי להיכנס בנבחרת שתקום בחודש הבא הוא מתן העדפה לצעירים. כיוון שהמועמדים מנוקדים על פי ניסיון, למבוגרים יש יתרון מובנה בהליך ואכן הגיל הממוצע של חברי הנבחרות הקודמות שעדיין בתוקף עולה כיום על 60. העדפה מתקנת לבני 45 ומטה הייתה אמורה להיכלל בנבחרת שנועדה לקום לפני כשנתיים, אך נגנזה. אז דובר על מכסה של 20% (80 מקומות) המיועדת לצעירים, או מועמדים שגילם נמוך מ-45. לפי המסתמן כרגע, מנגנון ברוח דומה ייכנס לנבחרת הקרובה.
"ועדת המינויים מבולבלת"
על פי חוות הדעת של משרד המשפטים, על שרי הממשלה למנות את יושבי הראש והדירקטורים מתוך המאגר של חברי הנבחרת - למעט במקרים חריגים. אלא שהמציאות מראה אחרת. רק בחודשים האחרונים ביקשו השרים למנות ארבעה יושבי ויושבות ראש חיצוניים למאגר הדירקטורים הרשמי של הממשלה: עמיר פרץ לתעשייה האווירית, ציפי לבני לנת"ע, אמי פלמור לחברת החשמל ומקסין פסברג לנתיבי איילון.
בישיבת הממשלה השבוע שאישרה את המינוי של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, צף הקרב החזיתי בין הממשלה לרשות החברות. שרי האוצר והאנרגיה זעמו על המינויים שהוועדה ניסתה לבלום. "הוועדה מבולבלת ואני מבקש מראש הממשלה שיתערב בנושא", תקף ליברמן. "הם לא יכולים להפוך את האנשים שפרשו מהפוליטיקה לפסולי חיתון. שיקול הדעת שלהם פגום", טען שר האוצר והתייחס בדבריו למניע המרכזי לפסילת מועמדותו של עמיר פרץ על ידי וועדת המינויים בראשות השופטת בלהה גלאור - זיקה פוליטית.
גם שרת האנרגיה, קארין אלהרר זעמה בישיבה, ברקע כשלונה במינוי אמי פלמור ליו"ר חברת החשמל. "הבעיה מתחילה ברשות החברות. אני עד היום לא הצלחתי למנות דירקטור אחד, גם מהנמצאים בנבחרת. היוצרות התהפכו, מדובר בוועדה מייעצת, הם לא מחליפים שר. כשפסלו את אמי פלמור לא הסכימו להעביר לי את הניקוד, אלה החלטות בחוסר תום לב".
נציין כי מינויו של פרץ הובא לאישור הממשלה רק לאחר ששר הביטחון זכה לגיבוי של היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי פרץ נכלל בקטגוריית "המקרים החריגים". המינוי אושר בסופו של דיון סוער בין השרים שכלל ביקורת גם על הוועדה וגם על עקיפת הכרעתה.
שלושה שרים נמנעו מההצבעה בעניינו של פרץ: שרת התחבורה מרב מיכאלי, שר הבריאות ניצן הורוביץ, והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
"אין חולקת שלפרץ יש כישורים רלוונטיים לתפקיד, אבל בהחלטת הוועדה מופיעה גם הזיקה הפוליטית החזקה מאוד לשר הביטחון שאחראי על החברה", הסבירה מיכאלי את הסתייגותה ממינוי פרץ, "זיקה חזקה כל כך שלפי חוות דעת היועמ"ש נדרשות שנה עד שלוש כדי לנתקה. בקושי חלפה חצי שנה מסיום כהונתו של פרץ כשר מטעם כחול לבן והוועדה לא מצאה כישורים הגוברים על הזיקה הכל כך חזקה הזאת. לכן, מן הראוי שההחלטה הזאת לא הייתה מגיעה לממשלה להצבעה".
גורמים בממשלה טוענים שאיתור המועמדים מחוץ לנבחרת נובעת מכך שרשימת החברים בה לא עודכנה מאז 2017. אבל למרות זאת, יש בעייתיות בנסיון לדלג על נבחרת הדירקטורים. ראשית, למרות שהרשימה לא עודכנה משנת 2017, קיים גם כיום מאגר המונה מאות מועמדים כך שהעיכוב לא מצדיק את המחסור הגדול בחברי דריקטוריון. בנוסף, הרשימה הוקמה כאמור במטרה למנוע מינויים פוליטיים, מסלול עוקף נבחרת מרוקן גם את מעמד הייעוץ מתוכן.
תחזק את המעמד שנשחק
פרסום הנבחרת החדשה עשוי לחזק את מעמדה. זאת, לאחר שנשחק בשנים האחרונות תחת המאבק לבטל את נבחרת הדירקטורים שהוביל שר הדיגיטל לשעבר, דודי אמסלם, הממונה מטעם ממשלת נתניהו על רשות החברות.
נבחרת הדירקטורים נתקלה בהתנגדויות כמעט מהרגע שיצאה לאוויר העולם ב-2013, על ידי מנהל רשות החברות דאז אורי יוגב. עוד לפני אמסלם, שר האוצר לשעבר משה כחלון הקפיא את הקמת הנבחרת הקודמת על רקע מערכת יחסים עכורה בינו לבין יוגב. בסוף כהונתו הצליח יוגב להגיע להסדר עם כחלון שבמסגרתו יצאה לדרך ב-2017 נבחרת דירקטורים שלישית. לא פעם כעסו השרים על כך שהחובה לעבור דרך נבחרת הדירקטורים מונעת מהם לבחור את המינויים באופן חופשי. אבל החובה הזאת אמורה גם לשמור על השרים מפני הפעלת לחצים עליהם למינוי מקורבים, ולאפשר להם להציב בחברות הממשלתיות את האנשים שאושרו כמתאימים ביותר.