גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

לתדהמת חברי הכנסת, בדיון שנערך היום במשכן, טענו בקצא"א שהגדלת שינוע הנפט תשפר את מיומנות החברה בטיפול במכליות ובכך יקטן הסיכוי לתקלות ● עוד לפי החברה, ב-2020 נחתם הסכם בהיקפי שינוע גדולים מאלו שסוכמו מול איחוד האמירויות, למשך שנה ● ח"כ אלון טל: "מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א
ארז חלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

ההסכם שמגדיל את כמויות הנפט שישונעו דרך מפרץ אילת דווקא יקטין את הסיכוי לתקלות שיסכנו את הסביבה הימית ואת ענף התיירות של העיר אילת? כך טענו היום (ב') בדיון שנערך בכנסת בכירי קצא"א, שאף סיפרו לנוכחים כי לפני חתימת ההסכם הגורר כעת התנגדות של משרדי ממשלה וארגוני סביבה, נחתם הסכם נוסף המגדיל את שינוע הנפט במפרץ אילת לתקופה של שנה. ההסכם לא פורסם, וכך גם לא נשמעו קולות מחאה בנוגע לקיומו.

מטרת הדיון שהתקיים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, הייתה לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א RedMed, עליו חתמה חברת קצא"א הישראלית מול חברה אמירתית MRLB במסגרת הסכמי אברהם, להפיכת ישראל לגשר שינוע נפט והגדלה משמעותית של נפח שינוע הנפט דרך מפרץ אילת ואשקלון לעולם. במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי יעמדו על החלטתם לנקוט בגישה של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת.

"אנחנו שמענו בימים האחרונים שאולי קצא"א מתכוונת לעקוף את הרגולטור. אין דרך לעקוף את הרגולטור ואת המגבלות הקיימות היום על שינוע הנפט. לא תהיה תוספת סיכון במפרץ אילת, ואני מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה". כך אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לחברת קצא"א.

לדברי רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד, "מפרץ אילת, שנמצא במצב מאוד מאוד רגיש. כל תוספת, כל פיתוח לא מתחשב, יסכן בוודאות את בית הגידול המאוד רגיש - את שונית האלמוגים והחיים סביבה. כל תוספת של שינוע נפט יכולה להוביל לדליפה. גם אם האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר ינקטו, אנחנו יודעים שתקלות קורות. כשתקלה תקרה במפרץ אילת, המצב יהיה מאוד חמור".

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, טען בדיון כי במשך 40 השנים האחרונות, "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת". במשרד להגנת הסביבה טענו כי דבריו אינם נכונים, וכי בשנים האחרונות אכן התרחשו תקלות, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברת הדלקים המאובנים. עוד טען חלפון כי העסקה מול החברה האמירתית תחזק את ישראל מבחינה גיאופוליטית, ומהווה "שבירת החרם הערבי שהוטל על מדינת ישראל". לאחר שבחודשים האחרונים הדגישו משרדי הממשלה כי לעסקה אין משמעות עבור משק האנרגיה המקומי שכן תוצריה מיועדים לייצוא, אמר חלפון: "העסקה מבטיחה לישראל ביטחון אנרגטי. חלק מהדלק של העסקה אמור להשאר פה ולשמש את בתי הזיקוק".

"אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות"

ח"כ יוראי להב הרצנו, תהה בדיון כיצד ייתכן שלפי קצא"א הנפט המדובר ישמש את אזרחי ישראל, אך למרות זאת משרד האנרגיה האחראי על הנושא - כלל לא עודכן מראש בדבר ההסכם, ולא נתן עליו את דעתו. "משרד האנרגיה לא מודע לתהליך. זה מאוד תמוה". נחום יהושוע, הכלכלן הראשי במנהל הדלק במשרד האנרגיה הבהיר כי "משרד האנרגיה התייחס לזה מספר פעמים. ההסכם אינו נדרש לרציפות האנרגטית ולמשק הדלק של ישראל. נמל אילת חשוב מאוד לרציפות התפקודית של משק הדלק, אבל אין קשר להסכם עצמו. ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של ישראל".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הטיחה בנציגי קצא"א: "העסקה שאתם חתמתם עליה, אין בה ולו חבית אחת שמיועדת לצרכי המשק הישראלי. אני אומרת את זה באחריות. ההסכם הזה הוא הסכם מעבר בצינור, מאילת לאשקלון כדי להגיע מאסיה לאירופה. אין בו חבית אחת למשק האנרגיה הישראלי".

חלפון עמד על כך, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי, הצטרף לדבריו וטען שללא העסקה, ישראל עלולה לסבול ממחסור בדלק. לדבריו, "אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות. אי אפשר לומר רד מד לא, אבל חברה אחרת כן". למרות שמדינות העולם מחוייבות להפחתת השימוש בדלקים מאובנים והגעה לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה, לפי חלפון ב-20 השנים הבאות מדינות העולם יתבססו לפחות על 85% של דלקים פוסיליים. קצא"א לא הציגו בדיון נתונים התומכים בכך, בזמן שחברי הכנסת הדגישו שמדובר בתמהיל המנוגד לכיוון אליו הולך העולם. זנדברג ענתה לדבריו: "לפי התחזיות, תהיה ירידה בצריכה, לא עלייה. אז איך אתם מדברים על להגדיל פי 20 את שינוע הדלק?".

בארגוני הסביבה ובמשרדי הגנת הסביבה והאנרגיה טוענים כי הגדלת תנועת מכליות הנפט במפרץ עד כדי עשרות אחוזים, תעמיד את מפרץ אילת וחופי הים התיכון בסכנה ממשית, שכן כמות הנפט הגדלה, מגדילה גם את הסיכון לסביבה. אך בקצא"א, טוענים שההפך הוא הנכון. לפי לוי, "הגדלת השינוי ל-50 מכליות בשנה רק תשפר את הבטיחות. ככל שהמערכת משופשפת ומיומנת יותר, כך קטן הסיכון לדליפה. ככל שמספר המכליות גדל, ההסתברות לתקלה עולה, אבל ככל שאתה מטפל ביותר מכליות, המיומנות של הצוות גדלה, וגם הציוד עצמו טוב יותר. אנחנו מורידים את הסיכוי לסכנה. יש מומחים גדולים בעולם שזו דעתם".

בקצא"א הדגישו שההסכם נעשה כדין, למרות שחברי הממשלה לא ניהלו דיון לגביו, ולא אישרו אותו בפועל. זאת, מפני שמשרד האוצר הוא הרגולטור האחראי על החברה, ונציגיו נמצאים בדירקטוריון החברה. מנכ"ל החברה אף הדגיש: "ב-2020 נחתם הסכם אחר, בדיוק כזה, בהיקפים של פי 2, לתקופה של שנה. המזכר בנושא רד-מד אושר אחד לאחד". זנדברג הטיחה בנציגי החברה: "אתם חגגתם את מזכר ההבנות הזה והפצתם אותו כ"Done Deal" לציבור בתקשורת, ואז אתם אומרים שלבטל את ההסכם שולחה מסר לא נכון לכל החברות שאתם עובדים איתם. ניסיתם להוביל את ממשלת ישראל בכחש, במקום שממשלת ישראל תוביל את המדיניות, ועכשיו כששמים לכם ברקס אתם מזדעקים".

"מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

הרגולטורים המעורבים בפעילות קצא"א הם משרד האוצר ורשות החברותה הממשלתיות. שני הגופים הללו לא מצאו כל פגם בהתנהלות החברה או בקיום הסכם שינוע הנפט כפי שנחתם במלואו. בדיון הדגיש אריאל אבלין, סכן בכיר למנהל הרשות, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה כראוי, וכי המדינה עדיין לא גיבשה את עמדתה בנוגע לבגצ אותו הגישו ארגוני הסביבה. "חברות מנהלות פעילות מסחרית ללא צורך באישור הממשלה, והן לא מחויבות לדווח לממשלה או לשריה. החוק קובע שבמקרים מסוימים, בהם צריך מעורבות ממשלתית וזה מה שעומד כרגע לדיון בבג"ץ (מדיניות הפחתת הפליטות של ישראל, ש.א). הממשלה יכולה להתערב אם עסקה מגבילה את המדיניות שלה, בכובעה כבעלי החברה. אך לפי הבדיקה שלנו, עסקת קצא"א תואמת את מדיניות הממשלה במועד קבלת ההחלטה על העסקה. המשרד להגנת הסביבה היה צריך להשלים את בדיקתו מול החברה, ולא עשה את זה. הוא קבע מדיניות של אפס סיכון במפרץ אילת ושם גם נגמר הדיון הממשלתי".

ח"כ ד"ר אלון טל, טען שקצא"א מציגה תועלות שאין בהן ממש, ודרש לבצע שינויים בשדרת הניהול של החברה. לדבריו, "אני עוסק בתחום הזיהומים 30 שנה. מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע. לי אמר דובר החברה - זיהום הוא חלק מהעסק, אנחנו מוכנים להפנים את העלויות. אני מגלה שכל התועלות שהציגו לי בקצא"א פשוט לא נכונות: דיברו על פגיעה ביחסים המדיניים, ואנחנו יודעים שזו טענת סרק. אמרו לנו שכמות הדלק שמגיעה לעכבה גדולה מזו שמגיעה לאילת וזה גם לא נכון. הם אמרו שאין בעיה של בטיחות בצינור. אבל לאורך הצינור נמצאו בעיות איכול. הטבע לא משקר: מדובר בחברה שהיא עבריינית סדרתית. בגלל החיסיון שמוטל על קצא"א, הם הגיעו לשאננות. זה לא יתכן שחברה שמזהמת כל הזמן, אין עליה פיקוח נכון. אני מציע שנשנה את זה. הרכב דירקטוריון קצא"א צריך להשתנות, וצריך לשנות את התוואי של הצינור. הוא עובר בשמורות הטבע הכי רגישות".

ח"כ מוסי רז נזף בנציגי קצא"א על התנהלותם. לדבריו, "מסרו לנו היום פרטים שפשוט לא נכונים. גם בעניין זיהום הים וגם בצורך של המשק הישראלי. חשבתי שיציגו סיבות שיצדיקו את ההסכם. לא הוצגו סיבות. בואו נבחן את העניין העסקי: מה הרווח של המדינה? האם כשחישבתם את הרווח הצפוי, מישהו לקח בחשבון עלויות של ביטוח, או שאתם בונים על זה שכשיהיה זיהום בים או ביבשה - המדינה תטפל בזה בלי להטיל עליכם קנס? האם נלקחו בחשבון עלויות של תקרית ביטחונית? אם לא, אז איזה מן חישוב עסקי יש כאן? האם חושבה העלות של הקצאת מזח עבורכם באילת? זה בחינם? האם באשקלון זה מחושב או בחינם? אתם משלמים שכר דירה לצינור שעובר את כל הקילומטרים האלו, או שגם אני יכול לקבל צינור כזה בחינם? תציגו לנו חישוב של כמה שילמתם קנסות, כמה שילמתם לאיראן בבוררות שקרתה, והאם העסקה הזו כדאית לאזרחי ישראל. הדברים האלו לא נלקחו בחשבון, מסרתם נתונים לא נכונים. לא מאוחר שתגידו: 'טעינו, נעשה חישוב שונה'. לא הצגתם לנו כלום".

ראש עיריית אילת אלי לנקרי הביע עמדה חד משמעית, לפיה כל עוד לא יוכח מעל לכל ספק, שלא נשקפת סכנה למפרץ אילת, כנכס החשוב ביותר של העיר אילת, לתושביה ולנופשים בה, לא יאפשר את הגדלת הפעילות של חברת קצא"א בעיר: "כל עוד אני ראש עיריית אילת לא אתן שפעילות קצא״א המתוכננת תסכן את המפרץ, את תושבי אילת והנופשים בה. התועלות למדינת ישראל פחותות באלף מונים למול הסיכונים למפרץ אילת, לכלכלת העיר ולבריאות תושבי העיר והנופשים בה" אמר ראש העירייה והוסיף, כי העיר אילת צועדת לעבר הפיכתה לעיר ירוקה ומקיימת המתבססת כולה על אנרגיה מתחדשת ולקראת עצמאות אנרגטית מאנרגיית השמש.

"אנחנו לא יכולים לצעוד בכיוונים הפוכים, זה לא הכיוון של העיר אילת" אמר ראש העירייה. עוד בדבריו, התייחס ראש העירייה לאירועים שארעו לאחרונה והובילו למפגעי ריח וזיהום אוויר בעיר ומהווים דגל אדום בכל הנוגע ליכולת החברה לתחזק את המתקנים ואת הפעילויות שלה, ללא השפעות סביבתיות ובריאותיות על האזרחים, כל שכן במקום בו היא מבקשת להגביר את היקפי הפעילות.

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות חזקות לישראליות בניו יורק; ריסקיפייד מזנקת ב-8%, וויקס ב-5%

נעילה חיובית באירופה ● מספר תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב זינק ב-55 אלף ● הבנק המרכזי של סין הודיע על הורדת הריבית על הלוואות לשנה ב-0.1% ועל הפחתת ריבית על הלוואות ל-5 שנים ב-5 נקודות בסיס ● יציבות בשוק הקריפטו, מחיר הנפט בנסיגה

ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ומנהל הפעילות של אורבימד ישראל. כיהן עד עתה כיו''ר החברה / צילום: יח''צ

חברת אימפקט ביו, בוגרת חממת FutuRx, הודיעה על גיוס של 111 מיליון דולר

החברה מפתחת סוג חדש של תאי CAR-T לטיפול בסרטן, שהם בעצם מעין "מחשבים קטנים" בתרופה ● בגיוס הנוכחי השתתפו אורבימד וקרן RMPG, שהוקמה במיוחד כדי להשקיע בחברות בוגרות חממת FutuRX, הייעודית לתחום פיתוח התרופות

סוחר בבורסת ניו יורק. מניות הטכנולוגיה אינן חביבות כבעבר על המשקיעים / צילום: Associated Press, Richard Drew

בית ההשקעות אופנהיימר: "מחצית מהחברות הישראליות בוול סטריט ירדו במעל 50% מהשיא"

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט אופנהיימר, המעבר ממניות צמיחה למניות ערך פוגע מאוד בחברות הטכנולוגיה מישראל ● "ריבית אפסית תומכת בתמחורים גבוהים יותר לחברות צמיחה, ולכן האמירות על הכוונה להעלות ריבית הן הגורם המרכזי לירידות בהן"

חדירה לפרטיות / צילום: Shutterstock, Sashkin

פרשת NSO: אם איש לא ייתן את הדין, זה יקרה שוב

כל מי שעבד אי-פעם עם אזרחים שברחו ממשטרים דיקטטורים, יודע שהחדירה לפרטיותם היא אחת החוויות הקשות ביותר ● לכן הדרישה התקיפה לחקור את פרשת NSO – לבדוק מי בכירי המשטרה שנתנו את הפקודה, מי השופטים שאישרו זאת כחותמת גומי ומי החוקרים שעשו בחומרים שימוש אסור נוסף - מחויבת בתקיפות

נשיר טורקיה,  רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, SPUTNIK

לא רק האינפלציה: למה ארדואן רוצה לחמם יחסים עם ישראל?

הגירעון בטורקיה, יחד עם הצורך במקורות אנרגיה, הובילו את אנקרה לחימום היחסים עם ירושלים ● במקביל, האינפלציה ששוברת שיאים של כמעט 20 שנה ומגיעה לשיעור של 36%, גורמת לנשיא הטורקי "לחשב מסלול מחדש" ולהושיט יד למי שבעבר ראה בה כאויבת

הוד בצר / צילום: מאת Kesemr , ויקימדיה

אדריכלי ממשלת גנץ-נתניהו חזרו לשתף פעולה, והפעם במגזר העסקי

הוד בצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי לשעבר ומקורבו של שר הביטחון בני גנץ, התמנה לאחרונה למשנה למנכ"ל בחברת הנדל"ן אאורה שבבעלות איש העסקים יעקב אטרקצ'י, המקורב ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

ניו יורק: ראיות שארגון טראמפ זייף הערכות שווי של נכסים כדי לקבל הטבות מס והלוואות

כך עפ"י משרד התובעת הכללית בניו יורק ● איוונקה טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור ביקשו משופט לבטל זימונים או להשהות אותם עד שחקירה פלילית מקבילה תסתיים

השותפים בקרן ורטקס / צילום: עומר הכהן

אחרי קפיצה של פי חמישה בשווי, קרן ורטקס מממשת החזקות

קרן ההון סיכון ורטקס מוכרת החזקות ב-160 מיליון דולר מהקרן הרביעית שלה ● לאחר המכירה, עדיין נותרו לה החזקות של 410 מיליון דולר בקרן שהחלה להשקיע ב-2014

נפתלי בנט, ימינה / צילום: רפי קוץ

האם אוכלוסיית בית שמש גדלה בקצב הגבוה ביותר בישראל?

ראש הממשלה בנט טען כי בית שמש היא העיר שמציגה את קצב הגידול הגבוה בישראל ● האם זה נכון? רק כמעט ● המשרוקית של גלובס

השופט בדימוס חנן מלצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות מינוי חנן מלצר ליו"ר מגדל: הצעת חוק לחובת צינון על שופטים

ח"כ שמחה רוטמן הגיש הצעת חוק המטילה לראשונה חובת צינון על שופטים ● ההצעה הוגשה לאחר הפרסום בגלובס אודות התנהלות השופט בדימוס חנן מלצר, אשר דן בעניינה של חברת מגדל לפני חצי שנה, וכעת ממונה לתפקיד יו"ר החברה

אדר שפרן, יו''ר איגוד המפיקים / צילום: תמונה פרטית

משבר בתעשיית הטלוויזיה: איגוד המפיקים משבית צילומי הפקות חדשות

באיגוד המפיקים מסבירים את ההחלטה בהתנהגות אלימה של ארגון אקט, שכללה לדבריו פיצוץ יום צילום בשבוע שעבר, איומים וסחיטה על מפיקים ואנשי צוות בעניין שעות הצילומים ועוד -הכול כחלק מהמאבק להגיע להסדר חדש ובניסיון חד-צדדי לבטל הסכמים קיימים

מפעל איסכור / צילום: אייל פישר

הביטול הראשון של 2022: איסכור מושכת את תשקיף ההנפקה בת"א

יצרנית ומשווקת המתכות שבשליטת קרן קדמה קיוותה להנפיק בבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, פי 4 מהשווי שבו רכשה את החברה ● בהודעת החברה נמסר כי "אין בכוונת בעלי החברה להתפשר בשווי, נוכח תנאי השוק"

ססמאות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

משתמשים תמיד באותה הסיסמה? כדאי לכם להכיר את הכלי הזה

ברחבי האינטרנט אורבות סכנות גדולות ואתגרים לא פשוטים, וחשוב לדעת איך שומרים על המידע בטוח ● בשביל כך, צריך לוודא שהסיסמאות אינן חוזרות על עצמן ואינן קלות לפיענוח ● איך עושים את זה? הכירו את מנהל הסיסמאות, על סוגיו השונים ● הטיפ היומי

מתקן להפקת מים מהאוויר של חברת ווטרג'ן / צילום: ווטרג'ן

מרכז התערוכות באבו דאבי רכש טכנולוגיה ישראלית להפקת מי שתייה מהאוויר

מכשירי חברת ווטרג'ן הישראלית יסייעו להפוך את המרכז לנקי מבקבוקי פלסטיק

ספינת סחורות. כיצד משפיעה התנודתיות בענף על תיק ההשקעות? / צילום: Reuters, WILLY KURNIAWAN

זמנן של קרנות הגידור: מה יתרונן במצב השווקים הנוכחי ואיך בוחרים עם מי לגדר

קרנות הגידור זכו באחרונה לפופולריות רבה בארה"ב הודות לתנודתיות החדה באינפלציה, כמו גם בענפים כמו ספנות, מלונאות ואנרגיה ● רקע, גודל ונזילות הם רק חלק מהשיקולים שיש להביא בחשבון בבחירת קרן

טוטו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

בעלי תחנות להימורים בספורט יידרשו לבדיקת רקע פלילי

משרד התרבות והספורט פרסם תזכיר חוק שלפיו למועצה להסדר ההימורים בספורט תהיה סמכות למנוע התקשרות מול זכיינים שהורשעו בעבירות חמורות

עו''ד שלמה למברגר / צילום: לשכת עורכי דין

המשנה לפרקליט המדינה בהתייחסות ראשונה להסדר הטיעון: "לא יעלה על הדעת שלא יהיה קלון"

"מבחינת כתב האישום הקיים, וגם מבחינת כל כתב אישום שמדברים על היתכנות להגיע אליו - לא יעלה על הדעת שזה יישאר בלי קלון", אמר היום עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, בתגובה ראשונה למו"מ המתנהל עם נתניהו ● נתניהו טרם הודיע אם הסכים לתנאים שהציב מנדלבליט

רוני צארום / צילום: איל יצהר

אספן מעדכנת: המו"מ עם איש העסקים טדי שגיא הופסק

בדיווח לבורסה מסרה אספן כי "המשא ומתן שהתקיים בין החברה לבין קבוצת שגיא, כמשמעותה בדוחות הקודמים, לא הבשיל לכדי הסכם מחייב מפאת פערים מסחריים"

השקעה פסיבית / אילוסטרציה: Shutterstock

5 דברים שצריך לדעת על השקעה פסיבית

דמי ניהול נמוכים ואפשרויות מגוונות: ישנו ויכוח ארוך שנים האם יש יתרון בהשקעה אקטיבית על ידי זיהוי חברות מוצלחות והשקעה בהן, או שכדאי להשקיע באופן פסיבי ● עובדתית, מעט מאוד מנהלי השקעות הצליחו להשיג תשואה יותר גבוהה מהמדדים לאורך זמן ● אז מה כדאי לדעת על השקעה פסיבית? גלובס עושה סדר

סך הביקוש השנה אמור להגיע ל-99.7 מיליון חביות ביום, כ-200 אלף יותר חביות ביום מהרמה של 2019 / אילוסטרציה: Shutterstock, OH_HO

סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הביקוש לנפט ב-2022 יעבור את הרמה שהייתה לפני הקורונה

בסוכנות שמושבה בפריז אומרים שסך הביקוש השנה עשוי להגיע ל-99.7 מיליון חביות ביום