זיהום נחל אשלים / צילום: עודד נצר – המשרד להגנת הסביבה
בשבוע שעבר הבליחה באמצע החורף החמים סופה חזקה שנמשכה פרק זמן קצר. בעידן שבו ישראל חשופה יותר ויותר למשבר האקלים צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי גשם קיצוניים בעלי משך זמן קצר, על חשבון אירועי גשם מתונים אך מתמשכים.
ברמה הגלובלית, משבר האקלים גורם כבר היום מחיר אנושי, בריאותי, מדיני, חברתי וכלכלי כבד. אסונות אקלימיים חוזרים ונשנים כשריפות, גלי חום קשים, הצפות, הוריקנים, בצורות ועליית מפלס מי הים יהפכו שכיחים יותר. לפי דוחות של גופים פיננסיים בינלאומיים, משבר האקלים צפוי לצמצם את הכלכלה העולמית בטריליוני דולרים ובאובדן של בין 5%-20% מהתמ"ג העולמי בכל שנה. זאת, בשל אובדן חיי אדם על רקע היעדר היערכות מערכתית מספקת למשבר.
כך גם בשל נזק שצפוי להיגרם לרכוש ועלויות ביטוחיות נלוות, פגיעה בחקלאות שתביא לפגיעה באספקת המזון, פגיעה בתשתיות חיוניות ובמערכות האקולוגיות, פגיעה בתיירות ופגיעה בבריאות (עלייה בתדירות מגפות חמורות, מחלות ומוטציות). כל אלו יובילו להשפעות נוספות כאובדן תפוקה, ירידה בפריון וירידה בצמיחת התמ"ג של המדינות, במקביל לעליה בשיעורי הפשיעה, ובפרט עלייה באלימות המגדרית. ככלל, משבר האקלים צפוי להחריף אתגרים קיימים ובתוך כך, להעמיק הפגיעה בשכבות החלשות ולהעצים את אי השוויון.
ההיבט הסוציו-אקונומי של משבר
לפי מסמך שנכתב עבור המנהלת להערכות לשינויי אקלים (קריגל, 2020) ההשלכות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות של משבר האקלים קשורות למצב סוציו-אקונומי והן אינן מתקיימות באותה מידה על כלל הציבור. לכן, יש חשיבות למענה שכולל התייחסות לקבוצות שונות באוכלוסיה לפי מידת פגיעותן. היבט מרכזי נוסף הוא השפעות של אירועי אקלים קיצוניים ואסונות אקלימיים על עלייה בסיכון של נשים להיפגע מאלימות מגדרית. זאת בין היתר, בשל גידול בלחצים כלכליים ושינוי בשגרת החיים (למשל, בידוד בעת מגפה).
ברקע של ציון יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים, יש חשיבות להפניית זרקור להשלכות אלו של משבר האקלים. גם בחינה של ההשלכות החברתיות בתקופת משבר הקורונה יכולה לשקף את אופי ההתמודדות הצפוי בעתות של נזקים אקלימיים. לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת (נוב' 2021), בשנת 2020 - שנת משבר הקורונה - חלה עליה של כמעט פי 3.5% במספר הפניות למוקד הארצי לטיפול באלימות במשפחה (בהשוואה ל-2019).
בתוך כך, חלה עליה גם במדדים הנלווים, כמספר הפניות למרכזים לטיפול באלימות במשפחה ומספר הנשים שנקלטו במקלטים לנשים מוכות (למעט במגזר הערבי). השפעות נוספות של משבר הקורונה על אוכלוסיית הנשים בישראל נסובו סביב היבטים תעסוקתיים כהוצאה לחל"ת, פיטורים, פגיעה בזכויות שלאחר חופשת לידה ופגיעה בשדרה המקצועית המהווה מקור תעסוקה מרכזי (כמקצועות הטיפול, ההוראה, הסיעוד וכד'). כך גם באשר לסוגיות כאיזון בית עבודה בשל המעבר לעבודה מהבית, במקביל להמשך קיומו של המבנה החברתי במסגרתו נשים הן עדיין המטפלות העיקריות בילדים ובמטלות הבית.
לתת מענה ל-51% מהחברה הישראלית
ועדת השרים לעניין ההתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו (קבינט הקורונה) הוקמה לראשונה בהחלטת ממשלת ישראל ה-35 במאי 2020. בשל הביקורת שהושמעה על היעדר השתתפות נשים בוועדה נוספו שתי שרות. תחילה צורפה מירב כהן השרה לשוויון חברתי ולאחריה, מירי רגב, שרת התחבורה דאז. ביולי 2021, שונה הרכב הוועדה וכיום הוא כולל 3 שרות מתוך 12 חברים. מעבר לקבינט הקורונה הוקמו צוותים שונים בהובלת המל"ל וכן שורה של גופים מטעם משרדי ממשלה כמשרד הבריאות והביטחון, שיועדו לסייע לממשלה להתמודד עם המשבר (בין היתר, "מגן ישראל", משל"ט - משרד הבריאות, "מפקדת אלון", רח"ל, מנה"ר, פקע"ר - הפעלת מלוניות הבידוד וסיוע בחלוקת מזון ברשויות).
על רקע כל זאת ותוך הבנה כי ישראל צופה פני המשבר האקלימי - חשובה הקריאה הציבורית לייצוג מגדרי הולם בעת מינויו של קבינט עתידי שיעסוק בנזקי משבר האקלים על שלל היבטיו. הליך קבלת ההחלטות יידרש לתת מענה רב תחומי ורב מגזרי, המותאם לצרכים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
אוכלוסיית הנשים בישראל מהווה 51% מהחברה והיא מייצגת את כלל המגזרים. ללא ייצוג הולם של הקבוצות החברתיות שיפגעו ממשבר האקלים, יילך ויעמיק אי השוויון במאבק על המשאבים, ההקצאות וההתמודדות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות. ייצוג מגדרי הולם יסייע לקבל תמונה מגוונת ורב שכבתית, של ההיבטים השונים המושפעים מהשלכות משבר האקלים. קריאה זו תקפה גם לגבי מינויין של ועדות ייעודיות שיוקמו במשרדי הממשלה, בכנסת, במרכז השלטון המקומי וברשויות, ובכל מסגרת אחרת שתוקם לשם התמודדות וקבלת החלטות על השלכות משבר האקלים.
הכותבת היא דירקטורית בארגון "עבודה שווה" המקדם שוויון מגדרי בשוק התעסוקה בישראל