תלוש משכורת / צילום: אוריה תדמור
חוק שכר המינימום נועד להבטיח לעובדים סף השתכרות מינימלי שיבטיח להם רמת חיים בסיסית וקיום בכבוד. קיימת מגמה בעולם לקבוע ו/או להעלות את שכר המינימום, בהתאם להמלצות של גופים בינלאומיים דוגמת קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וה-OECD. על פי דו"ח מחקר של ה-OECD לשנת 2018, מדינת ישראל ממוקמת, עוד לפני ההעלאה המתוכננת, במקום גבוה בקרב מדינות הOECD- עם שכר מינימום המהווה 59% מהשכר החציוני, לעומת ארצות הברית 33%, גרמניה 46% ובריטניה 54%. מעט מדינות מנהיגות שכר מינימום גבוה יותר במונחים יחסיים בהן קולומביה, תורכיה, קוסטה ריקה, וצ'ילה.
בעבר נרתעו משימוש בכלי זה בשל החשש כי עלייה כפויה ומלאכותית של עלויות המעסיק תגרום לפיטורי עובדים, או בגלגול עליית השכר על הצרכנים, אולם, כיום יותר ויותר חוקרים קוראים תיגר על קביעה זו. אכן, התערבות הרגולטור בשווקים, במיוחד תחרותיים, עלולה ליצור עיוות ובמקרה של שכר מינימום סכנה של עלייה באבטלה. עם זאת, ממצאים אמפיריים משאירים ספק אם אכן קביעת שכר מינימום או העלאתו גורמים לאבטלה גדולה יותר ואם כן, מה עוצמתה.
מחקרים מספקים הסברים רבים להשפעה הקלה, אם בכלל, הקיימת להחלת שכר מינימום על התעסוקה. אחד מהם מדבר על כך שבדרך כלל לשכר נלוות הטבות שאינן באות לידי ביטוי בשכר הרשמי אבל כרוכות בעלויות למעסיק. עם החלת שכר המינימום, או העלאתו, המעסיקים שוללים הטבות אלו והשכר למעשה הופך להיות שכר המינימום. כך למעשה המעסיק אינו רואה עלייה משמעותית בשכר, ולכן גם אינו רואה צורך בהעלאות מחירים או פיטורי עובדים.
הסבר אחר מתייחס לעובדה שהעלייה בשכר המינימום מורידה את הנטייה של עובדים לחפש מקומות עבודה אחרים ולכן גם מקטינה את תחלופת העובדים. התדירות הנמוכה יותר של תחלופת העובדים חוסכת עלויות לארגונים כיוון שהיא מייתרת את הצורך לאמן ולהכשיר עובדים חדשים בתדירות גבוהה. כך ההעלאה של שכר המינימום אינה נגררת במלואה לעלייה בעלויות אצל היצרנים.
הסבר נוסף מתייחס לעובדה ששכר המינימום עשוי להעלות את פריון העובדים. העלייה בשכר המינימום מעלה את תפוקת העובדים בשל הפחד להיות מפוטרים מעבודה שהשכר עבורה גבוה יותר לאחר החלת החוק. גם במקרה זה העלייה בשכר המינימום נבלמת, חלקית, על ידי הירידה בעלויות.
באשר לפחד מעליות מחירים מתגלגלות, ראוי לזכור שרוב העובדים המשתכרים שכר מינימום מועסקים בסקטורים המייצרים לשוק המקומי ולא לייצוא, דוגמת העובדים בשירותי האירוח והאוכל או שירותי שמירה ותחזוקה. העלייה בשכר המינימום, היוצרת מעבר של הכנסות מבעלי ההון אל השכירים, עשויה לגרום בשל כך להקטנה של הביקוש לאותם מוצרים ושירותים מקומיים ולא לאפשר העלאה של המחירים.
ברם, אליה וקוץ בה. העלאת שכר המינימום אמורה להכניס לתוך הקטגוריה של מקבלי שכר זה ציבור של שכירים המשתכרים כיום רמת שכר מעט גבוהה יותר. כך, למרות שבערכים אבסולוטיים שכרם לא ישתנה הרי שהוא הופך להיות בסף התחתון של השכר במשק. זוהי בעיקר מראית עין אבל כזו שעלולה להוות כוח מרסן להשפעות החיוביות שיש לשכר המינימום ולפגוע במוטיבציה של עובדים ברמות שכר אלו. עוד יש לציין כי התוספת הגורפת בה עומדים לזכות כל מקבלי שכר המינימום, בגין חקיקה, שוללת מהמעסיקים את האפשרות להשתמש בתוספת זו כגורם מתמרץ כדי לקבל מהעובדים רמת מאמץ גבוהה יותר שיכולה להוביל לתפוקות גבוהות יותר. יותר מכך, ייתכן וחלק מהעובדים שמעסיקים חשבו לגייס בשכר מינימום שהיה נהוג בעבר כבר לא יגויסו משיקולים של חוסר כדאיות.
הכותב הוא מרצה בכיר לכלכלה וניהול במכללה האקדמית גליל מערבי