גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

יו"ר קצא"א, ארז כלפון, פנה לשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ולמנכ"לית משרדה, גלית כהן, בדרישה כי יחזרו בהן מהתבטאויות שונות לפיהן קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) הממשלתית הסתירה את עסקת רד-מד ממשרדן. לטענת כלפון, התבטאויות אלה שנעשות במקומות שונים, לרבות בראיונות בכלי התקשורת, גורמים ל"הטעיית הציבור".

מדובר בעסקה שנחתמה עם חברה פרטית לשינוע נפט מהאמירויות דרך מפרץ אילת, הזרמתו בתשתית הצנרת של החברה לאשקלון, ומשם ייצואו לארצות אחרות. במסגרת הסכם זה תגדל תנועת מיכליות הנפט שיעברו במפרץ אילת מחמש כיום בשנה לכ-70, דבר שעורר ביקורת ציבורית נוקבת על פוטנציאל ההרס לשונית האלמוגים ולסביבה הימית באילת. לצד זאת גם נשמעו קולות ביקורתיים לפיהם קצא"א לא פעילה בשקיפות הנדרשת כחלק מהחתימה על ההסכם.

במכתב שנשלח למנכ"לית כהן כתב כלפון כי "בשבועות האחרונים נשמעו טענות מפיך, כמו גם מפי השרה להגנת הסביבה וגורמים בכירים אחרים במשרד כי חברת קצא"א פעלה ב'מחשכים' לחתימת הסכם רד-מד, מבלי לשתף את המשרד להגנת הסביבה. טענות אלו קיבלו ביטוי בין היתר בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביום 29.11.21 שעסק בהסכם רד-מד ובראיונות רבים לתקשורת".

כלפון אף שילב במכתבו מספר דוגמאות. כך, למשל, שולב ציטוט מראיון ברשת ב' שהתקיים עם השרה זנדברג לפני חודש, שבו היא אמרה לכאורה כי החברה חתמה על ההסכם מאחורי גבם של כלל משרדי הממשלה הרלבנטיים.

לטענת כלפון, הדברים אינם נכונים. "קצא"א עדכנה את הגורמים הרלבנטיים במשרד להגנת הסביבה על ההסכם, הן טרם חתימתו והן לאחר חתימתו", טוען כלפון. לדבריו באוקטובר 2020, כשעוד לא נחתם הסכם מחייב, עדכן מנכ"ל החברה, איציק לוי, נציג מהמשרד להגנת הסביבה בדבר התגבשות ההסכם ומשמעויותיו.

לדבריו הדבר עלה שוב בפגישה שהתקיימה עם נציגים מהמשרד להגנת הסביבה מנובמבר 2020, טרם החתימה על ההסכם. כלפון מציין עדכונים נוספים שנעשו גם אחרי החתימה על ההסכם. "לא זו בלבד שהמשרד להגנת הסביבה ידע על ההסכם המתגבש, אלא שהוא גם לא הביע התנגדות לגיבושו ואף הוסיף והנחה את קצא"א כיצד להיערך למימוש ההסכם... קצא"א ראתה בתגובת המשרד להגנת הסביבה לפני חתימת ההסכם אור ירוק לחתום על ההסכם, שכן ידעה שהיא יכולה לעמוד בדרישות המשרד", הוא טוען ודורש כאמור שהשתיים יחזרו בהן "פומבית" מטענת ההסתרה. הוא אף מקנח, במה שיכול להיחשב כרמז. "קצא"א שומרת על זכויותיה באשר לנסיבות המפורטות במכתב זה והשלכותיהן ובאשר לסילוף האמת, והיא תעשה כמיטב יכולתה לשמור על שמה הטוב".

המשרד להגנ"ס: "'עדכון' אחרי החתימה אינו מספיק"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה דוחה מכל וכל את הטענות שהועלו במכתב. הגורמים המקצועיים של המשרד להגנת הסביבה וכן הנהלת המשרד לא עודכנו מראש על כוונת קצא"א להגדלת פעילות דרמטית בנמל אילת, ולמדו על עצם החתימה על ההסכם רק ב-21 באוקטובר 2020, כאשר העיתונות דיווחה על כך.

"עד לאותו מועד לא פנתה קצא"א אל איש מגורמי המקצוע של המשרד או ההנהלה כדי להתייעץ על עמדתו העקרונית של המשרד באשר להגברה דרמטית של פקידת מכליות הנפט במסוף אילת, בהיקף של פי 35 מהממוצע בעשור האחרון. יודגש גם כי פניה מסוג זה, אין בה כדי להוות הסכמה או אישור מצד המשרד, ויש להמתין להשלמת התהליך. 'עדכון' אחרי החתימה אינו מספיק. משמעות החתימה של קצא"א על ההסכם היא יצירת היתר רעלים חדש ותוכנית חירום מפעלית חדשה - והחברה חתמה על ההסכם בזמן שטרם קיבלה היתר כזה, וכבר החלה להאיץ את פעילות פקידת המכליות.

מנכ"ל קצאא איציק לוי פנה לאחר הפרסומים באוקטובר 2020 לרני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, בבקשה להקים צוות למתן הנחיות להיערכות. ואכן, מתוך מחויבות רגולטורית ושיח מקצועי עם גורמי קצא"א, נקבע צוות ואכן ניתנו הנחיות להכנת תוכנית חירום לפעילות מוגברת. ואולם המשרד להגנת הסביבה מעולם לא הביע הסכמה להגדלה זו - ההיפך הוא הנכון. במכתב של רני עמיר מה-17 בפברואר 2021, צוין:'קכל האמור במכתב זה מתייחס למוכנות הכרחית של קצא"א מכלל אילת לנושא טיפול בתקרית זיהום ים בשמן ואין באמור בו, משום עמדה כלשהי של המשרד להגנת הסביבה לעניין שינוע דלק במפרץ אילת או בכלל, עניין שעליו להיקבע ברמות הגבוהות ביותר של ממשלת ישראל'".