עמיר גרוס, מנכ''ל קרדיו וואלב / צילום: שלומי יוסף
חברת מסתמי הלב קרדיו וואלב (Cardio Valve) הודיעה היום כי חתמה על הסכם למכירתה לחברת Venus הסינית. התמורה היא 200 מיליון דולר מיידית, ועוד 100 מיליון דולר מותנים באבני דרך רגולטוריות: 50 עם קבלת אישור שיווק למערכת החלפת המסתם המיטראלי של החברה, בארהכ"ב, אירופה או סין, 50 עם קבלת אחד האישורים הללו עבור המסתם הטריכספי. ההסכם מחייב את החברה הרוכשת להשקיע עוד 80 מיליון דולר נוספים בקידום פעילות החברה, על פי תוכנית ספציפית שנקבעה בין הצדדים.
קרדיו וואלב הוקמה על ידי עמיר גרוס, שייסד גם את חברת וולטק, שנמכרה לחברת המכשור הרפואי האמריקאית אדוורדס בהסכם של כ-340 מיליון דולר מקדמה ופוטנציאל של עד מיליארד דולר. עד היום עברו על פי ההערכות בין 500-600 מיליון דולר לידי משקיעי החברה.
כשוולטק נמכרה, אדוורדס הייתה מעוניינת רק בחלק מפעילותה, מערכת לתיקון מסתם הלב המיטראלי, ואילו חלק אחר מן הפעילות, מערכת להחלפת אותו מסתם, נותר בידי בעלי המניות של החברה. הצוות בראשות גרוס ומשקיעי החברה החליטו להמשיך הלאה את הפעילות שנותרה, וכך נולדה קרדיו וואלב. 20 מיליון דולר מכספי האקזיט הושקעו בחברה, ועוד 20 מיליון דולר בהמשך, על ידי אותם המשקיעים - כך שאותה קבוצה של משקיעים הרוויחה פעמיים.
המרוויחה הגדולה היא קרן פרגרין, שוולטק נולדה בחממה הטכנולוגית שבבעלותה, אינסנטיב. מדובר ב"בייבי" של פרגרין, שזיהתה את הצורך במוצר מתוך ההיכרות שלה עם חברות המכשור הרפואי הגדולות, והביאה להקמת החברה בראשותו של גרוס. משקיעים משמעותיים נוספים הם לארי בסט, לשעבר סמנכ"ל בחברת בוסטון סיינטיפיק שהשקיע במספר חברות בישראל, קרן NGN האמריקאית, קרן OXO האירופאית, גלנרוק ופרטק. גרוס עצמו מתוגמל לא רק כמנכ"ל אלא גם כמשקיע מתוך כספי האקזיט של וולטק.
"אדוורס בחרו להתקדם עם מוצר מקביל משלהם"
"ההיסטוריה חוזרת על עצמה", אומר גרוס בראיון ל"גלובס". "ב-2015 חתמנו על עסקה למכור את וולטק לחברת Heartware האמריקאית בסכום של 860 מיליון דולר, אך ב-2016 העסקה נפלה. ביום שבו זה קרה, כבר קיבלנו טלפונים מכמה רוכשים פוטנציאליים אחרים, וביניהם אדוורדס, ובסוף אותה שנה מאוד אינטנסיבית, העסקה נחתמה", הוא מספר.
לדברי גרוס, לאדוורדס הייתה אופציה לרכוש גם את הפעילות החדשה, של קרדיו וואלב. "הם בחרו במקום זאת להתקדם עם מוצר מקביל משלהם. הם הודיעו לנו על אי מימוש האופציה קצת לפני שהחלה הקורונה, ושבועיים אחרי כן, קיבלנו טלפונים מונוס. קיבלנו טלפונים גם מעוד כמה רוכשים פוטנציאליים.
"אבל זה קרה במרץ, ומיד אחרי כן כל העולם ובמיוחד סין נכנס לסערת הקורונה, אז הכל הלך לאט וקצת נעלמנו אחד לשני, אבל במאי האחרון השיחות חודשו. בתקופה הזו הצלחנו להעלות את ערך החברה, כאשר המוצר שלנו הושתל כבר ב-20 מטופלים בכל אחת מהאינדיקציות שלנו, החלפת מסתם מיטרלי והחלפת מסתם טריקוספידלי. אם לא הייתה קורונה, בטח היינו עושים פי שניים לפחות. וביולי היה ברור לי כבר שהעסק סגור".
ונוס היא חברת מכשור סינית העוסקת, כמו אדוורדס, בכל תחום התיקונים המבניים ללב. "זו חברה סינית ענקית, מספר 2 בסין בתחום המכשור הרפואי ללב ומספר 1 בשוק המסתמים, בו הם מחזיקים 80%. הם כמו האדוורדס של סין". החברה נסחרת בבורסה של הונג קונג לפי שווי של כ-1.6 מיליארד דולר.
השוק הסיני יכול לתגמל על מוצר כזה כמו השוק האמריקאי?
"בהחלט. התפיסה שהשוק הסיני עני יחסית לשוק האמריקאי כבר לא רלוונטית בתחום של מכשור רפואי מהסוג הזה. בסין יש מיליארד איש, מתוכם בערך 250 מיליון מאוד עשירים. בארה"ב יש 330 מיליון איש, וממש לא כולם עשירים. שוק המסתם המיטראלי מוערך ב-8 מיליארד דולר בעולם, מתוך כך, כ-3.3 מיליון בסין, 2.6 בארה"ב ו-2.5 באירופה. השוק להחלפת מסתם טריסקופידלי מוערך ב-2 מיליארד דולר, מהם 0.9 מיליארד בסין, 0.2 באירופה ו-0.3 בארה"ב. אגב, ונוס פועלת גם מחוץ לסין. בארה"ב, באירופה וגם באסיה, וכך שנה מכפילים את ההכנסות שלהם".
גרוס למד לקח מעסקאות של ישראליות אחרות
ונוס כבר ביצעה בעבר רכישה בישראל. היא קנתה ב-100 מיליון דולר את חברת קיסטון הארט, שפיתחה מערכת להגנה מפני תסחיפים בניתוחים. יו"ר החברה, זי זהנג'ון (Zhenjun Zi) יזם גם את החממה טכנולוגית DiNova שיש לה סניף בישראל. "הוא מנהל עם גישה אופורטוניסטית. הוא אמר לי 'אני רוצה', ואמר כמה הוא רוצה. אמרתי לו כמה אני רוצה והוא אמר - 'קיבלת'. אחרי כן כל השאר היה פורמלי".
איך בחרתם אותם מבין הרוכשים הפוטנציאליים? האם זה היה רק עניין של מחיר?
"בדיוק להפך, זו לא הייתה רק שאלה של מחיר. היה לי חשוב שתהיה התחייבות להשאיר את הביזנס בארץ, את ההנהלה במקומה, והכנסנו לחוזה גם התחייבות להשקעה במוצר, שלא יקרה מצב שבו הם יגידו לי עוד שנה, שמנו אותו בצד כי מוצר אחר בעדיפות מבחינתנו. החוזה מגדיר מימון ייעודי להשקעה עתידית בחברה".
למדת לקח מכמה עסקאות שחתמו עליהן כמה חברות ישראליות אחרות.
"כן, למדתי לקח מעסקאות קודמות".
אבל דווקא באדוורדס המוצר שמכרתם להם הולך יפה, לא?
"כן, המוצר שלנו בשוק מצליח, נמכר באירופה בכמה עשרות מיליוני דולרים. אין אישור שיווק בארה"ב עדיין, זה יקח בערך שנתיים. הם הגדילו את מצבת העובדים, גם בארץ, ועכשיו העבירו את העובדים של וולטק למרכז הפיתוח החדש שהם בנו בקיסריה, ומתכוונים להמשיך להתרחב. היה מאוד כיף לראות את המוצר מככב בכנסים בכל העולם".
לאן אתה ממשיך מכאן? יהיה גלגול שלישי?
"אני הולך להישאר עם ונוס, והולכים לכבוש את העולם. התחייבתי לשלוש שנים ונפשית להרבה יותר. אני ארכז את תחום החדשנות בונוס".
איל ליפשיץ, שותף מנהל ומייסד קרן פרגרין, מספר על תחילת הדרך, עוד כשהוקמה וולטק ב-2005. "השוק התחיל לעבור מניתוחי לב פתוח לצנתורים בהחלפה של המסתם האאורטלי, אבל הייתה תפיסה שאת המסתם המיטראלי אי אפשר להחליף בצנתור. ואז הבנו שהחולים פשוט מגיעים למצב קשה מידי, ואפשר להגיע לצנתור אם מגיעים אליהם מוקדם יותר. הקמנו את החברה סביב רעיון של תיקון המסתם המיטראלי, כשהאתגר הגדול יותר היה החלפתו. זה שוק שהיה נחשב אטרקטיבי אך לא נגיש במשך זמן רב, ובסוף הגשמנו את שתי המשימות", הוא אומר.
"היו לי הרבה חברות שהלך איתם קשה, ולא הייתה לי אף חברה שבה זה הלך כל כך קשה כמו עם וולטק", מודה ליפשיץ. "כשאתה הראשון בתחום, הכל קשה. היה קשה טכנולוגית, היה קשה לבנות את הועדה המייעצת, היה קשה כשהעקה הראשונה התפוצצה, לתפור את העסקה השניה, הייתי במטוסים כל הזמן, במשך שנה". לעומת זאת קרדיו וואלב כבר הייתה אמנם חברה מאוד חדשנית טכנולוגית, אבל כבר עם ניסיון בשוק שכבר החל להיות שוק קיים".
באיזה שלב נמצאת הפעילות של קרדיו וואלב?
"הם כבר השתילו את המוצר בכמה עשרות חולים, ויש כאלה שמסתובבים עם המסתם כבר שלוש שנים. עכשיו זה עניין של רגולציה. אנחנו כבר מסתכלים הלאה, עם חברות חדשות בתחום הטיפול במבנה הלב, כמו חברת Restore שמקטינה את חדר שמאל של הלב ובכך מפחיתה את הפגיעה במסתם מלכתחילה".