שמואל מועלם, מנכ"ל מאוחדת לשעבר, דרש הטבות פרישה מפליגות, בניגוד לעמדת הממונה על השכר באוצר ● מועלם הגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה, אך תביעתו נדחתה. גם הערעור לביה"ד הארצי נדחה ● הוא לא אמר נואש והגיש עתירה לבג"ץ, משך אותה, ואחרי שנתיים הגיש אותה שוב ● לאור זאת כתב השופט אלכס שטיין כי מלבד השיהוי, יש לדחות את העתירה גם מטעם חוסר ניקיון כפיים של מועלם וכן שימוש לרעה בהליכי משפט
שמואל מועלם / צילום: תמר מצפי
בג"ץ דחה עתירה של מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר שמואל מועלם הנוגעת לדרישתו כי יאושרו לו הטבות פרישה מפליגות, בניגוד לעמדת הממונה על השכר באוצר לשלול לו הטבות אלו.
מועלם ביקש ליהנות מהטבות פרישה חריגות בהיקף של מיליוני שקלים, שכללו בין היתר פיצויי פיטורים בשיעור 200% ומענק הסתגלות בגובה 12 משכורות, זאת לאחר פרישתו מתפקידו שבאה בסיום 40 שנות עבודה בקופת חולים "מאוחדת". אולם הממונה על השכר הורה על שלילת ההטבות על רקע דוח חריף של מבקר המדינה מנובמבר 2010 על הנעשה בקופת-חולים מאוחדת. הדוח חשף אי-סדרים קשים בפעילות הקופה, ומסקנותיו לגבי הקופה ובכיריה, בהם מועלם, היו קשות. זמן קצר לאחר פרסום דוח המבקר, בינואר 2011, התפטר מועלם מתפקידו.
מלכתחילה הגיש מועלם תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, אך תביעתו נדחתה. ערעורו של מועלם לבית הדין הארצי לעבודה נדחה גם הוא. מועלם לא אמר נואש והגיש עתירה לבג"ץ נגד פסק הדין של בית הדין הארצי, אולם במועד הדיון משך את עתירתו ובג"ץ דחה את העתירה. כעת, בחלוף כשנתיים, הגיש מועלם את העתירה פעם נוספת, כשהיא מועתקת מילה במילה מן העתירה הקודמת שנדחתה. השופט אלכס שטיין מתח ביקורת חריפה במיוחד על התנהלות מועלם ופסק נגדו הוצאות בסך 15,000 שקל זאת למרות שלא התבקשה תגובת המדינה לעתירה.
"העתירה שלפנינו היא עתירה משוכפלת: עתירה שנייה במספר, אותה הגיש העותר באותו עניין ממש, נגד אותם פסקי הדין של בתי הדין האזורי והארצי ועל בסיס אותם הנימוקים, מילה במילה. השוני היחיד בין שתי העתירות הוא בבאי-כוח העותר", כך לדברי השופט שטיין.
השופט שטיין לא חסך בדברי הביקורת וכתב כי "עתירתו הנוכחית של העותר אינה מספרת מה עלה בגורלה של העתירה הקודמת; ומשכך הוא, אעשה זאת אני". שטיין ציטט מתוך פסק הדין של בג"ץ לעתירתו הראשונה של מועלם. גם בתיק זה דן שטיין. "בעקבות הערות בית המשפט, לאחר שמיעת טיעון מלא של הצדדים, ולאחר התייעצות, הודיע בא כוח העותר כי אינו עומד על העתירה. העתירה נמחקת אפוא. אין צו להוצאות". שטיין מציין כי בעתירתו הנוכחית, לא טרח מועלם לציין את מספר ההליך של עתירתו הקודמת ואת התוצאה שלה. "יתרה מכך, תיאור העתירה הקודמת אשר בא מפיו של העותר מגיע בלשון המעטה כדי ניסיון להטעות".
שטיין מצטט מתוך עתירתו הטרייה של מועלם, בה נטען כי "בית משפט נכבד זה [...] המליץ לצדדים לבוא בדברים - אך גם המלצה זו [...] נפלה על אוזניים ערלות". אלא שלדברי שטיין, המלצה זו מעולם לא הומלצה. "המלצה עליה דיבר העותר מעולם לא ניתנה. במקומה, ציין בית המשפט באוזני העותר כי בעתירתו אין ממש, ובעקבות דברים אלה חזר בו העותר מהעתירה". פרוטוקול הדיון מתעד אמנם את משאלת העותר עצמו כי הצדדים ינסו להידבר ולגבש הסכמות אך אין בו זכר להמלצת ההידברות מטעם המותב, שכאמור סיים את מלאכתו בהחלטתו למחוק את העתירה. ההיפך הוא הנכון".
לאור זאת כתב שטיין כי מלבד השיהוי, יש לדחות את העתירה גם מטעם חוסר ניקיון כפיים של מועלם וכן שימוש לרעה בהליכי משפט.
לדברי שטיין, "מעשים כגון זה מצדיקים את חיובו של בעל דין בהוצאות לדוגמא אשר תשולמנה לאוצר המדינה".
את מועלם ייצגו עוה"ד חיה מנע ודוד מנע.