גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מהפכה בשכר עובדי המדינה: רק המצטיינים יזכו לבונוסים

כ-3,000 עובדים משתתפים בפיילוט חדש שמוביל משרד האוצר הבוחן 3 מודלים לשינוי שיטת התמריצים הנוכחית ● באוצר מקווים לחסוך מאות מיליוני שקלים שניתנים כיום כתוספות שכר, המבוססות על מדדים רופפים ולא משקפים באמת את ביצועי העובדים ● כך זה יעבוד

הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשקט, ומתחת לפני השטח, מנהל בחצי השנה האחרונה הממונה על השכר במשרד האוצר ניסוי בהשתתפות כ-3,000 עובדי ממשלה. במסגרת הניסוי יחולקו תוספות שכר לעובדים - של עד משכורת נוספת בשנה - בהתאם לביצועיהם בעבודה. העובדים שידורגו אחרונים, לעומת זאת, ברוב המקרים עדיין ירוויחו, אך בחלק מהמקרים פחות מכפי שהתרגלו עד כה. השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עומד כיום על כ-17,000 שקל בחודש, לפי דו"ח הממונה על השכר.

הפיילוט יימשך כשנתיים, עד לחודש יוני ב-2023, ויקיף את עובדי משרד הכלכלה, משרד התחבורה ואגף המכס והמע"מ ברשות המיסים. מטרת הבדיקה היא מעבר לתגמול דיפרנציאלי של העובדים ויצירת תמריץ להצטיינות. זאת לעומת המנגנון הקיים כיום, שלעיתים מעודד בינוניות. במידה שהניסוי יצליח, הוא יורחב בהדרגה לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ויוכנס להסכמים הקיבוציים עם העובדים.

במצב הנוכחי, עובדי ממשלה המאוגדים בהסכמי שכר קיבוציים זכאים ל"שכר עידוד". כלומר, תוספות קבועות של עד 25% משכרם השנתי - במידה שהגיעו ל"אחוזי יעילות" גבוהים. אלא שהיעדים כל כך נמוכים או רופפים, שכמעט כל העובדים זוכים במענקי הצטיינות המרביים.

600 מיליון כעידוד שכר

במשרד הכלכלה, לדוגמה, עובד שמגיע ל-100% מהיעדים לא זוכה לתוספת, ורק החל מ-133% ביצוע הוא יקבל פרמיה של 20%. בתוך כך, אחוז היעילות הממוצע של עובד במשרד נע בין 150% ל-160%. במילים אחרות, שכר העידוד שנועד לתגמל מצטיינים הפך לחלק אינטגרלי מהשכר של כולם.

הפיילוט נעשה בשותפות עם הסתדרות העובדים, לאחר משא ומתן ממושך בינה לבין יחידת תגמול התמרוץ באגף הממונה על השכר. מענקי ההצטיינות החדשים שבפיילוט אומנם לא מחליפים את שכר העידוד לו זכאים העובדים, אבל במסגרת ההסכמות בין הצדדים הוחלט על הקשחה של התנאים לקבלת שכר העידוד. בעקבות ההסכמות, אחת לשנה תתקיים בחינה להעלאת הרף של היעדים המזכים בבונוסים וכן, שיטת חישוב אחוזי היעילות תתעדכן אוטומטית, ללא צורך בהסכמות פרטניות בכל פעם בין ההסתדרות, ועדי העובדים וההנהלה. לפי הערכת גלובס, הצפי הוא ששכר העידוד הממוצע לעובד יפחת מכ-19-20 אחוזים כיום ל-13-14 אחוזים לאחר השינויים.

במצב הנוכחי, המדינה משלמת כל שנה סכום של כ-600 מיליון שקל לעובדיה בגין שכר עידוד. העלאת היעדים להשגתו יכולה לחסוך למדינה כ-200 מיליון שקל בשנה. העדכון האוטומטי הראשון ליעדים נעשה לאחר תחילת הפיילוט בחודש מאי, והעדכון הבא יבוצע בפברואר 2022. אלא שבטווח הקצר, הפיילוט לא יחסוך כסף בהוצאות שכר לעובדי המדינה, אפילו להיפך. יישום המודל החדש של תמרוץ תגמול, לצד שכר העידוד, בעיקר יגדיל את ההוצאות בשלב זה. העובדים הזכאים יקבלו את התגמול פעם בחצי שנה, כאשר התשלום הראשון צפוי להתקבל בתלוש השכר של יולי 2022.

מענקי חוסר הצטיינות?

בכל אחת מיחידות הפיילוט משתמשים בשיטה אחרת של תגמול. במשרד התחבורה ידורגו 717 העובדים המועסקים בהסכמי שכר קיבוציים לפי עקומת ביצועים. בקצה אחד שלה, 10% העובדים המצטיינים ביותר יזכו לתוספת שכר של 8%. באמצע, 40% מהעובדים יקבלו בונוס של 5% משכרם. ומה באשר לחלק התחתון של העובדים? גם הם יקבלו תוספת שכר, בגובה 2%.

מדוע לשלם מענקי "חוסר-הצטיינות" לעובד? ההסבר שעלה הוא ניסיון למנוע מרמור בקרב העובדים שידורגו בתחתית. לכן, עובדי המשרד ימשיכו להיות זכאים לשכר העידוד הישן, בגובה של עד 20%, נוסף לתוספת הדיפרנציאלית.

במשרד הכלכלה העדיפו להימנע מדירוג אישי של העובדים, והוחלט לבצע את הפיילוט באופן של דירוג היחידות השונות, אחת לחצי שנה. הדירוג יקבע את תוספת הפרמיה למחצית השנה העוקבת. עובדי היחידות ירוויחו תוספת של בין 2 ל-8 אחוזים, לפי התפוקה.

עד כאן, נראה שבפיילוט יש יותר גזרים ממקלות. אלא שבקרב עובדי המכס ומס ערך מוסף השיטה מעט שונה. מדובר על 1,967 עובדים, שבניגוד לעובדי משרדי הכלכלה והתחבורה יש גם מה להפסיד מהפיילוט. ביחידות של רשות המיסים, מלכתחילה שכר העידוד היה גבוה יותר, עם תקרה של 25% מגובה השכר לעומת 20% בתחבורה ובכלכלה. לכן, הוחלט במסגרת הפיילוט להוריד במכס ומע"מ את שכר העידוד ל-20% ולהפוך את 5% הנותרים לדיפרנציאליים. במילים אחרות, הבונוס שהעובדים הפחות יעילים התרגלו לקבל צפוי להצטמק.

מעקב אחר התפוקה של העובדים בתפקידי מתן שירות יבדק, למשל במספר הפניות שטופלו. ואילו בתפקידים מנהליים יותר, אופי העבודה הוא לעיתים כזה שקשה למדוד בצורה כמותית. במקומות הללו, ההערכה תבוסס על הערכת המנהלים, כשעורכי הפיילוט יוודאו שבאין מדדים, העובדים לא ידורגו לפי מידת "המקורבות" שלהם למנהלים.

איך ידורגו היחידות?

בפיילוט במשרד הכלכלה, שם התחרות היא בין היחידות השונות, כל מנהל יחידה בחר את פרויקט הדגל שלו, שלפיו תדורג היחידה. המנהלים יצטרכו להתייחס למידת ההשפעה של הפרויקט על קהל היעד של היחידה, למעורבות כלל עובדי היחידה ושיתוף פעולה מחוץ ליחידה. בנוסף, המנהלים יתייחסו לשאלה עד כמה הפרויקט משפר את השירות, וכמובן גם לעמידת בלוחות הזמנים ובתקציב.

לפי שעה הפיילוט מתגמל בעיקר את העובדים, ולא יחסוך כסף למדינה בטווח הקצר. אלא שבטווח הארוך יותר, השינויים במודל התגמול עשויים להוביל להתייעלות בעבודת משרדי הממשלה ובהגדלת פריון העבודה בהם. במקביל, כך מקווים, הפיילוט יוביל להקשחת מדדי ההצטיינות וימנע מצב בו כולם "מצטיינים" ומקבלים תוספות שכר - בלי קשר לאיכות העבודה שלהם ולהשקעה שלהם.

"הוספת תגמול דיפרנציאלי היא רצויה, אך מצד שני מה שבאמת צריך זה שינוי מודל העסקה עצמו במגזר הציבורי כדי שיהיה יותר יעיל", אמר ד"ר ארז כהן, מומחה למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית באוניברסיטת אריאל. "השינוי משאיר את הבונוס של העובדים, וגם אם משנה קצת את הגובה שלו, עדיין מי שלא יעיל ימשיך לעבוד בשירות הציבורי. הבעיה היא מובנית כי יש להם קביעות. צריך שתהיה מערכת שממש תתמרץ אותם לעבוד, במובן שיש גם איום שאם לא תהיה טוב לא תתקדם וגם לא תישאר במערכת. השינוי שעושים עכשיו בעיקר יעמיס על הקופה הציבורית. אולי זה ישפר קצת את התפוקה של חלק מהעובדים, אבל עדיין ממשיכים לשמר עובדים לא טובים. הבעיה היא בקביעות. אני יודע שאת זה יהיה מאוד לשנות מול ההסתדרות, אבל זה הכרחי כדי לייעל את כוח האדם בשירות הציבורי. בעיה נוספת היא מי יקבע את היעדים. לא תמיד אפשר למדוד וזה עלול להפוך לסחר-מכר של מננלים שרוצים לצ'פר את העובדים שקרובים אליהם, ואז זה יהפוך לעוד מנגנון של תוספות שכר לעובדים".

אתי שגיא, סגנית בכירה לממונה על השכר לתגמול ותמרוץ התייחס לפיילוט: "יחידת תגמול ותמרוץ באגף השכר רואה חשיבות רבה בעידוד היעילות, הפריון, האפקטיביות ושיפור השירות של עובדי המדינה באמצעות הפעלת מודלים לתמרוץ עדכניים, גמישים ודיפרנציאליים. לצורך כך יצאה היחידה בשיתוף ההסתדרות לפיילוט לשיפור מנגנוני התמרוץ הנוהגים במשרדי הממשלה. הפיילוט חל על שלושה משרדים: הכלכלה, תחבורה ומכס ומע; ובאם יצלח יתרחב ליתר שירות המדינה. במסגרת הפיילוט נבחנים מהלכים לייעול מנגנוני התמרוץ הקיימים ביניהם: האצלת סמכויות, תהליכי התאמה ובקרה אוטומטיים וכן הכנסה של מודלי תמרוץ דיפרנציאליים זאת כחלק ממדיניות אגף השכר לעידוד מצוינות אישית".

מההסתדרות נמסר: "מדובר בפיילוט בשלוש יחידות ממשלתיות, שגובשה בשותפות מלאה עם משרד האוצר. מטרת התכנית, לשפר את יחסי העבודה ולקדם שיטות עבודה עדכניות ואפקטיביות. זאת, תוך מתן תגמול הולם, ראוי ושוויוני לעובדים ולעובדות. הפיילוט החל בתחילת 2021 וצפוי להסתיים במרץ 2023, כשבתום כל שנה יש נקודת בקרה וקבלת החלטות לגבי ההמשך. כל מהלך עתידי בנושא זה ייבחן ע"י ההסתדרות, על מנת לקדם את שירות המדינה מחד, ולשמור על זכויות העובדים מאידך".

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו המניות הדואליות לא יכולות לנבא איך תיפתח הבורסה היום

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● בעולם: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך יציב מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון