גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תסכימו להתחסן בפעם הרביעית? כך התמכרה פייזר לקורונה (והיא לא היחידה)

הכנסות פייזר ברבעון השלישי של 2021 היו 24.1 מיליארד דולר, גידול של 130%, כאשר בניכוי החיסון לקורונה, הצמיחה הייתה רק 7% ● שוויה של פייזר עומד היום על 330 מיליארד דולר - שווי כזה ביחס להכנסותיה, מעיד על ציפייה של השוק שפייזר תמשיך להרוויח מן הקורונה גם בשנים הקרובות

חיסון לקורונה / צילום: Associated Press, Steven Senne
חיסון לקורונה / צילום: Associated Press, Steven Senne

ביום שלישי התכנס צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות והמליץ על אישור חיסון נוסף נגד קורונה לבני 60 ומעלה, קבוצות הסיכון ועובדי מקצועות בסיכון. במקביל, הפתיע קבינט הקורונה הממשלתי בהחלטה מהירה על מגבלות על המסחר, התרבות והחינוך.

מה היו השיקולים מאחורי ההחלטה, והאם חיסון רביעי שפותח נגד הווריאנט המקורי של קורונה, יכול להתמודד עם זן האומיקרון החדש למרות ההבדלים ביניהם? האם חיסון רביעי משמעותו שיהיו גם חמישי או שישי וכן הלאה? ואם כן - מה זה אומר מבחינת העסקים של חברת פייזר?

פייזר היא המשווקת הגדולה בתחום חיסונים הקורונה מבחינת הכנסות (אסטרהזנקה גדולה ממנה מבחינת כמויות). בנוסף, היא צפויה לקבל השבוע אישור לתרופה לקורונה לטיפול בחולים מאומתים בסיכון למניעת התדרדרות למחלה קשה. אמנם זה שוק קטן משוק החיסונים, אך עדיין עצום.

ישראל היא המדינה הראשונה שדנה ברצינות החיסון רביעי. ברוב העולם עדיין משתכנעים בהדרגה בכדאיות חיסון שלישי. אולם, ייתכן שכמו שישראל הובילה את המגמה החיסון השלישי, גם לגבי הרביעי יסתבר שאנחנו מקדימים את המאוחר. ואם כך, הרי שהשוק לחיסון של פייזר יתחדש שוב והיא תוכל לרשום כמעט את אותן ההכנסות מהחיסון שרשמה בהתחלה. כך יהיה גם אם יסתבר שצריך חיסון ייעודי לווריאנט אומיקרון, בתנאי שפייזר תהיה מוכנה עם מוצר כזה בזמן, בטרם יופיע וריאנט חדש.

אז האם אנחנו "מתמכרים" בהדרגה לטיפול קבוע בחיסונים של פייזר? האם זה בהכרח דבר רע? והאם פייזר עצמה מתמכרת לחיסונים הללו שהפכו לחלק המשמעותי ביותר של הביזנס שלה? ואם כן - איך זה משפיע על ההחלטות המתקבלות לגבי הבריאות שלנו, והאם מבנה עסקי כזה יכול לסכן את איתנותה של פייזר בעתיד?

הכנסות פייזר ברבעון השלישי של 2021 היו 24.1 מיליארד דולר, גידול של 130%, כאשר בניכוי החיסון לקורונה, הצמיחה הייתה רק 7%. הכנסות פייזר מהחיסון כבר היוו ברבעון 54% מכלל ההכנסות של החברה. בזכות החיסון, החברה צפויה כמעט ולהכפיל את הכנסותיה עבור 2021 כולה, לעומת 2020. לשם השוואה חיסונים הכניסו לפייזר 6.5 מיליארד דולר בכל 2020 (לפני הכנסות משמעותיות מהחיסון לקורונה), וזה היה 15% מההכנסות.

הרווח של החברה עמד על ברבעון השלישי על 7.4 מיליארד דולר, גידול של 133% לעומת התקופה המקבילה. ניתן להעריך כי גם לשורת הרווח, החיסון תורם כרגע יותר ממחצית. וכל זה עוד לפני שהגיעה התרופה, אשר צפויה לספק הכנסות נוספות.

כמו הפעילות, גם מחיר המניה צמח, אם כי קצת פחות מהצמיחה בפעילות. מרגע לפני ההודעה על התוצאות המוצלחות בניסוי הגדול בחיסון (17.11.2021) ועד היום, המניה עלתה ב-75%. מסוף שנות ה-90 לא רשמה החברה עלייה כזו בפרק זמן כזה. לשם השוואה, מדד הנאסד"ק ביוטק הכולל את חברות התרופות החדשניות ביותר, עלה בתקופה זו 9%, מדד חברות הביג פארמה S&P Pharmaceuticals Select הכולל גם את פייזר, ירד 7% למרות העליה של פייזר.

האם הציבור יסכים להמשיך להתחסן?

שוויה של פייזר עומד היום על 330 מיליארד דולר. שווי כזה ביחס להכנסותיה, מעיד על ציפייה של השוק שפייזר תמשיך להרוויח מן הקורונה גם בשנים הקרובות.

עוד לפני הופעת אומיקרון, הביקוש לחיסון פייזר גבוה מן ההיצע, ולא היה חשש שיגמר לה השוק בשנים הקרובות, בעיקר בהתחשב בכך שרוב העולם עדיין לא חוסן בחיסון שלישי. אחת הטענות כלפי החברה היא שהחיסונים שלה אינם נגישים למדינות עולם שלישי וכל עוד זה המצב, ימשיכו להופיע וריאנטים של קורונה והמגיפה לעולם אל תיגמר. אולם, במדינות הללו פייזר לא יכולה לגבות את המחיר שהיא גובה במדינות העשירות יותר, ואוכלוסיות המדינות הללו גם פחות ממהרות להתחסן. כעת ישנו תרחיש כי גם מדינות מבוססות יותר עשויות לחתום על כרטיסיית חיסוני פייזר, כעת ובעתיד הנראה לעין.

נראה כי זה אינטרס של פייזר כי וריאנטים ימשיכו להופיע, שהחיסון ימשיך לדעוך ושכולנו נמשיך להתחסן. אבל זה לא בהכרח מה שבאמת יקרה, ולא בטוח שזה באמת האינטרס שלה.

זה לא בוודאות יקרה, כי ייתכן שבסופו של דבר הווירוס ימצה את מרחב השינויים שהוא יכול לבצע ועדיין להיות יותר מדבק ועדיין מסוכן. אפשרות אחרת היא כי לאחר מספר מנות, החיסון יתקבע וכבר לא ידעך. אפשרות שלישית היא שהווירוס עדיין יהיה מוטנטי ומסוכן, אבל הציבור כבר לא ירצה להתחסן.

זה לא בהכרח האינטרס של פייזר, גם בגלל אותו סיכון לאבד את הציבור, וגם משום שאם אכן הווריאנטים ימשיכו להגיע והחיסון ימשיך לדעוך, ופייזר לא תביא לשוק חיסונים מותאמים לווריאנטים רבים או שדועכים פחות, יש סיכון שחברה אחרת תעשה את זה. במצב כזה, פייזר עלולה לאבד בבת אחת חלק גדול מן הפעילות הזו שכל כך משמעותית להכנסות והרווח שלה.

אפשר לראות כ"סיפור אזהרה" את המצב של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהחיסון שלה גורם קצת יותר תופעות לוואי מאלה של פייזר ומודרנה, והביקושים לו הם משמעותית נמוכים יותר במדינות המבוססות, וההכנסות של החברה מן החיסון לא דומות לאלה של פייזר ומודרנה.

"כרטיסיית פייזר? לא אפשרות כל כך גרועה"

פרופ' ג'וני גרשוני מאמין כי נכון לעכשיו, כרטיסיית פייזר היא בכלל לא בחירה גרועה כל כך עבור הציבור. בוודאי שהתחשב באלטרנטיבה - תחלואה נרחבת בקורונה.

"חשוב להבין שהחיסון הזה הוא בטוח. אומרים 'זו טכנולוגיה חדשה', אבל למעשה גם בחיסונים השגרתיים שנותנים לתינוקות וילדים, חיסונים מסוג "חי-מוחלש" או "מומת", יש RNA נגיפי. לעומת "חיסוןן מוחלש", בחיסון הקורונה אנחנו מכניסים כמות מוגבלת של RNA מאוד מסוים ולא משתכפל, שגם נעלמת אחרי זמן קצר, כך שלמעשה חיסוני פייזר ומודרנה הם חיסונים המכילים RNA משודרגים ועוד יותר בטוחים מחיסוני השגרה.

"אנשים סופרים את מספר הזריקות ואומרים - התחסנו המון פעמים! אבל למעשה המינון של החיסון של מודרנה הוא גבוה מזה של פייזר, ומי שהתחסן פעמיים בחיסון של מודרנה, קיבל מינון של RNA יותר גבוה ממי שיתחסן אפילו שש פעמים בפייזר. מבחינת התגובה החיסונית, ייתכן שטוב יותר להיחשף בתדירות רבה יותר למינון נמוך יותר, מאשר בתדירות נמוכה יותר גם אם המינון גבוה יותר".

גרשוני מציין פרט מעניין נוסף: "מדוע אנחנו רואים את החיסוניות של מחלימים מחזיקה מעמד גם מול וריאנטים חדשים יותר מאשר זו של המחוסנים? לא רק כי הם נחשפו ליותר חלבונים של הווירוס, אלא גם כי הווירוס השתכפל להם בגוף והם נלחמו בו בכל יום, שוב ושוב ושוב, ויצרו נוגדנים רבים, פרופיל רחב של נוגדנים וזיכרון תאי חזק. אם המחלימים גם מתחסנים, אז כבר מדובר בשתי חשיפות שאחת מהן מאוד רחבה, וזה כבר חיסון חזק מאוד. חיסון רביעי, בוסטר נוסף למחוסנים בשלוש מנות, יכול לשפר את יעילות החיסוניות באופן משמעותי".

גרשוני אומר כי התחסנות תדירה עשויה להיות פתרון סביר, ובוודאי יכול לספק הגנה לווריאנט מדבק במיוחד כמו האומיקרון.

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים