יבוא רכבים בנמל אילת / צילום: Reuters, Amir Cohen
במשרד האוצר בוחנים בימים אלה הקלות רגולטוריות על יבוא מקביל של כלי רכב, כך נודע לגלובס. המטרה היא עידוד התחרות בענף, ששבר שיאי מכירות ב-2021, והורדת המחירים לצרכן. התוכנית הנרקמת צפויה להיכנס לתוקף כבר ב-2022, אבל ספק אם באמת נרגיש שינוי משמעותי במחירי המכוניות.
כפי שפורסם בגלובס בשבוע שעבר, במקביל, באוצר שוקלים בימים אלה להעלות מסים על מכוניות חדשות. אפשר להעריך שהמהלך הזה יוסיף עוד שמן לקרב הגרסאות ארוך השנים בין יבואני הרכב, שטוענים שהמכוניות בארץ יקרות בגלל המסים הגבוהים, לבין הממשלה, שמפנה את האשמה לריכוזיות בענף.
היבואנים שמשלמים מכס, ואלה שלא
ביום שני פורסמה רשימת המוצרים שיורשו להיכנס לישראל, במסגרת רפורמת היבוא, במסלול מהיר ומבלי האישורים והבדיקות שנדרשו עד כה. אלפי מוצרים, כמו מכשירי חשמל ותמרוקים, יותרו ליבוא על בסיס אימוץ תקינה בינלאומית והצהרת היבואן. כעת, באוצר שואפים להרחיב את הרפורמה גם אל ענף הרכב. אבל שם התמונה קצת יותר מורכבת.
שוק הרכב בישראל נפתח ליבוא עקיף בשנת 2016 עת חוקק חוק רישוי שירותי הרכב של משרד התחבורה. אבל ההבטחה של שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, להורדת מחירי המכוניות ב-"20% לפחות", לא התממשה מעולם.
כיום רשומים בארץ 35 יבואנים מקבילים, פי 2.5 ממספר היבואנים הרשמיים (14), ונתח השוק שלהם זניח ומגיע לכ-3% לפי ההערכות. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיבואנים העקיפים לא מצליחים להעמיד תחרות אמיתית למקביליהם הרשמיים נעוצה בבירוקרטיה. הקלה בטופסולוגיה האמורה, עשויה להחיות מחדש את הרפורמה הנשכחת של 2016, ואולי להצית תחרות אמיתית בשוק הרכב.
החסם המרכזי שסומן במשרדי האוצר והתחבורה לענף היבוא המקביל הוא בנוהלי המכס. הסבך הבירוקרטי הקיים מביא למצב שבו לעיתים, נדרש היבואן המקביל לשלם מכס בגובה אלפי ועשרות אלפי שקלים למכונית, בעוד היבואן הסדיר פטור ממכס על אותה המכונית בדיוק. לישראל הסכמי סחר חופשי עם מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, טורקיה ומדינות נוספות מהן מיובאות מכוניות. רכבים ממדינות אלה פטורות ממכס בגובה 7% ממחיר הרכב (כולל מס קנייה ומע"מ), אבל לשם כך נדרש היבואן ל"תעודת העדפה".
כדי לזכות בתעודת הנכספת, צריך הספק של הרכב להמציא מסמך מקור מהיצרן. מטרת המסמך היא להוכיח שהרכב יוצר במדינה שחתומה עם ישראל על הסכם הסחר החופשי. ליבואני הרכב הרשמיים אין בעיה להצטייד במסמך, שכן הספק שלהם הוא יצרן הרכב. היבואנים המקבילים, לעומת זאת, קונים את המלאי שלהם מסוכני משנה בחו"ל (דילרים). כאן מתרחש כשל השוק.
כשאותו דילר יבקש מיצרן הרכב מסמכים עבור המכס הישראלי, ליצרן יש אינטרס לסרב לו. מעבר לברית של היצרנים עם היבואנים הרשמיים, המודל העסקי של היצרנים מתנגש עם זה של היבואנים המקבילים. היצרנים מתמחרים את אותו הרכב במחירים שונים במדינות שונות לפי האסטרטגיות העסקיות שלהם, שמבוססות בין היתר על גובה ההכנסה בקהל היעד. לעומת זאת, בסיס המודל העסקי של היבואנים העקיפים הוא לקנות במדינות זולות ולמכור ברווח במדינות יקרות. כך, הדרך של היבואן העקיף לפטור ממכס כמעט חסומה והסיכוי שהוא יוכל להתחרות במחירי היבואן הרשמי נמוכים.
מצד אחד הוזלת עלויות - מצד שני מסים
ללא יבוא מקביל, יכול הקונה לבחור בין עשרות מותגים ומאות דגמי רכב, אלא שהם נשלטים על ידי כעשרה יבואנים גדולים. כלומר, אדם שרוצה לקנות יונדאי למשל יכול לפנות רק ליבואן בעל הזיכיון של יונדאי, ומי שמעדיף מאזדה צריך לקנות אותה רק מיבואן מאזדה. יבוא חופשי של מכוניות ייצור תחרות גם בתוך המותגים.
אם היבואנים המקבילים יצליחו להעמיד תחרות אמיתית בענף בדמות צבר מלאים ומכירה של כמויות משמעותיות של מכוניות, גם היבואנים המסורתיים יידרשו לתגובה בדמות מבצעים והנחות. במדינות אחרות בעולם מגיע שוק היבוא המקביל לנתח שוק של כ-10-12 אחוזים, והציפייה בתחום היא שגם בארץ נוכל להגיע למספרים כאלה. כלומר, סדר גודל של 30-35 אלף מכוניות בשנה.
איך המהלך ישפיע על מחירי המכוניות? כיום, יבואן מקביל שמצליח להשיג תעודת העדפה, מציע את מרכולתו במחיר נמוך בכ-3% מהיבואנים הרשמיים. אבל ספק אם ההוזלה הזו תצליח לבלום את ההתייקרות המתמשכת בענף הרכב שלפי ההערכות יספוג מסים נוספים בשנים הקרובות.
זמני האספקה צפויים להתקצר
המשמעות עבור הצרכן היא לא רק בתחרות על המחירים, אלא גם בזמני האספקה. כיום שורר מחסור במלאים של מכוניות פופולריות רבות בשוק, והרוכשים נאלצים להמתין חודשים ארוכים עד לקבלת המפתח. כבר היום הגמישות של היבואנים המקבילים לגבי המדינה ממנה הם מיבאים, מאפשרת להם לנצל את משבר האספקה בענף ולספק רכבים בזמני המתנה קצרים יותר. אם נתח השוק שלהם יגדל, כך תגדל גם ההשפעה שלהם על רשימות ההמתנה לרכבים.