חצי שעה של השראה. על האומץ להיות יצירתיים / צילום: מנחם רייס
רשימה זו מבוססת על פרק מספרו של ערן גפן, מייסד G^Team
הפרדוקס בעולם העסקי של היום הוא שאף על פי שהמילה הכי סקסית היא "יצירתיות" והבדל בין הצלחה לכישלון הוא ביכולות ליצור, בסופו של דבר היומיום שלנו בעבודה הוא שדה קטל ליצירה. סדר היום, הלחץ, האקסלים, הבוסים, הציפיות, היעדים, המתח, הקצב, הפגישות, התאגידים, הפוליטיקה, כיבוי השריפות, הרציונליזציה, ושוב הפגישות, הקונפורמיות, ביטוח המנהלים - כולם-כולם מרחיקים אותנו מהחיים היצירתיים שלהם אנחנו זכאים.
הפרדוקס מתחדד בכך שדווקא הארגונים שהכי מעוניינים ביצירתיות, ביד אחת מבקשים מהמנהלים שלהם ליצור וביד השניה מכבים את אותה יצירתיות. אני רואה את זה מידי יום בעבודה שלי עם הנהלות של ארגונים. המאמץ העיקרי שלי הוא לא להביא עוד ידע חדש לשולחן, אלא להוציא מאנשים חכמים את הצד היצירתי שלהם.
האם אנחנו אכן יוצרים דברים חדשים שאנחנו גאים בהם? אקח לעצמי את הזכות לתת תשובה: לא מספיק. גם אם נדמה לנו שכן, מפני שהעבודה שלנו היא בסביבה שנושקת ליצירתיות בתפאורה מגניבה וצבעונית, זה לא ממש שם. זה עלול לבלבל, זה כמו משקה דיאט סינתטי בטעם תפוזים ולא מיץ סחוט טבעי על המקום.
אז איך אפשר לחיות חיים יצירתיים יותר?
אנחנו נולדים יצירתיים, עם דחף פנימי לברוא מעצמנו. כשהילד שלי אור היה בן שנה וחצי, הוא פשוט ביקש טוש ונייר והתחיל לשרבט, מאז ועד היום הוא עושה דברים יצירתיים בלי לשים לב.
בהיסטוריה האנושית, התיעוד הראשון לחקלאות הוא מלפני עשרת אלפים שנים, אבל התיעוד הראשון לאמנות מתוארך לזמן מוקדם בהרבה, 40 אלף שנים. יש לנו רצון וגם זכות אנושית בסיסית, אולי אפילו חובה, לברוא משהו בעולם באמצעות הכישרון שלנו.
לכל אחד מאיתנו יש כישרון ליצירתיות (אפילו למנהלי הכספים!). לפעמים צריך לחפור טוב, ממש לחצוב, כדי להביא אותו לידי ביטוי. זה יכול להיות כתיבה, ציור, קדרות, ריקוד, רעיונות, אופנה, עיצוב, משחק, בימוי, צילום, יזמות, פילוסופיה, שירה, שרטוט, בישול, אפייה… אין-סוף דברים, כל עוד יש בכך ביטוי עצמי ויצירה של משהו חדש.
חיים יצירתיים לא בהכרח אומרים לפרוש מהמרוץ היומיומי לטובת סדנת אומן מבודדת. ממש להפך - היכולת הכי חשובה כיום היא לשלב את דרך החיים היצירתית בעבודה של היומיום. בעולם שבו הצד האנליטי עומד להיות מופקע לטובת מכונות ובינה מלאכותית, מה שנשאר לנו כדי להתבדל ולייצר ערך הוא לחזק את השריר שמאפשר לנו לחשוב וליצור. ובכלל, חיים קריאטיביים הם חיים מועצמים, מוגברים. אלו חיים גדולים יותר, מאושרים יותר ובהחלט מעניינים יותר.
איך אפשר לתת לנפש שלנו אותו מרחב לבטא את עצמה? איך יוצרים לעצמנו את האנרגיה, ובעיקר - איך מתחילים?
חמשת הכללים והכלים
כדי למצוא את התשובה, התעמקתי בנושא. חפרתי, האזנתי, קראתי ספרים ומחקרים בתחום, לדוגמה "קסם גדול" של מחברת הספר "לאכול, להתפלל, לאהוב", אליזבת גילברט, ואת "דרך האמן", הקלאסיקה של ג'וליה קמרון. אבל מה שבאמת הכי טען אותי הוא הרצאה בנושא הזה של יובל מהצוות שלנו, המכונה "הילד". סיכמתי לעצמי כל מה שלמדתי כדי להזכיר לעצמי וגם לך את הדרכים לחיים יצירתיים.
1. אישור לעצמך
כדי ליצור יותר, אנחנו חייבים לאשר לעצמנו להיות המוזר שנהנה מעצמו ומיצירתו. עלינו לעבור שיקום של הזהות העצמית, לחזק אותו קול ייחודי שהוא רק שלנו, אותו צבע מיוחד שכנראה קצת טושטש ונרמס על ידי החברה והסובבים אותנו (הם לא עושים את זה כדי לפגוע בנו, זה פשוט מאיים עליהם).
פעמים רבות בושה היא זו שחוסמת את החופש לעשות משהו יצירתי. זה כמו גילוי סוד פרטי, יש בו מן החשיפה שיכולה לגרום לך להתבייש: אם אצור את הדבר הזה, אולי זה לא מספיק טוב? מי אני בכלל? מי צריך את זה?
הדבר החשוב יותר מלהיות מובן לכולם זה להיות בעל היגיון פנימי ועקבי משלך. זה מה שעומד מאחורי המילה הלא ברורה "אותנטיות". להתנהג בצורה שלא מנסה לרצות את הממוצע, כזו שכל ביקורת או אפילו אי-הבנה משנה את ההתנהלות שלך כך שתהיה קל לעיכול לכולם. זו הדרך המהירה לממצע את עצמך.
כשאנחנו בשנות אמצע הקריירה, אנחנו מנסים להיות מושלמים כי נראה לנו שכולם מתעניינים בנו. כשאנחנו מתבגרים ומבינים שאף אחד לא באמת מתעניין בנו, זה מאפשר לנו לחזור ולהתחבר לאותנטיות שלנו: אם אף אחד לא באמת מתעניין, אז אף אחד לא יבקר. באופן מוזר, קצת הפוך על הפוך, אנשים דווקא יעריכו את זה יותר. בסוף, כנראה, מה שטוב בך זו אותה מוזרות ייחודית שצריך לתת לה ביטוי כדי ליצור דברים ולהדהד את עצמך לעולם.
יש החוששים להציע או ליצור דבר מה כי זה "כבר נעשה", אבל הכול כבר נעשה. הכול כבר קיים. אבל זה פשוט עדיין לא נעשה על ידך, בגרסה שלך, ברלוונטיות ובהקשר שלך!
2. אומץ
האם יש לך האומץ להוציא החוצה לעולם את האוצרות שיש בתוכך? אם אין לך פחד מהדברים שיצרת, סימן שלא יצרת שום דבר מעניין. זו האמת. פחד הוא סימן שמשהו טוב נוצר פה. יצירתיות מעצם טבעה מחייבת אותך להיכנס למקומות של חוסר ודאות, וחוסר זה מטבעו מייצר פחד. אם לא נצליח לצעוד קדימה, לצידו של הפחד, לא נוכל לעשות שום דבר מעניין באמת. בלי אומץ, החיים שלנו נשארים קטנים, צפויים, בינוניים, ממוצעים, פושרים ומותאמים לכולם. מסע הציד למצוא את הדברים שיצירתם עושה לך כיף בלי סיבה - הוא-הוא החיים היצירתיים.
זה הרגע שגם אם יהיה הנהון של "כן" מצידך, אני לא אסתפק בו. אני יודע שברגע האמת תבוא ההשתפנות הבאה שלך. קל להגיד, קשה מאוד לעשות.
הנה משחק:
המשימה שלי עבורך היא לחשוב על משהו יצירתי מאוד שמישהו, או אפילו גוף עסקי כלשהו, עשו לאחרונה. משהו מדהים שגרם לך להעריך אותם. עכשיו נחשוב יחד על הישיבה (או השיחה) שבה הרעיון הזה עלה לראשונה, ועל חמישה טיעונים נגד הרעיון שעליו חשבת. מחשבות הגיוניות שכנראה נאמרו לפני שזה קרה.
הלו ‒ לא לרמות!
נכון שזה קל?
כי לחשוב על "למה לא" כנגד דברים יצירתיים, זו ממש לא חוכמה.
אז בפעם הבאה שיש לך רעיון יצירתי, דחף ליצור משהו או שמישהו מציע משהו יצירתי, נא לזכור שלהסביר את כל הבעיות ולשכנע "למה לא", זה הדבר הכי קל בעולם. אבל האם יש לך את האומץ ואת החוכמה להגיד "כן"?
להגיד כן לאחרים.
להגיד כן לעצמך.
אם נתחבר לחיים היצירתיים וניקח את הסיכון ליצור משהו - לא משנה אם זה אוריגמי או כתיבת שירים - ויהיה לנו האומץ לחשוף אותם לעולם, לביקורות ולדעה, אני מבטיח לך שנהיה גם מנהלים יצירתיים יותר, כאלה שמאשרים רעיונות טובים יותר.
3. להיות פתוחים לקלוט רעיונות
אליזבת גילברט כותבת ב"קסם גדול" שבעולם שלנו אין רק חיות וצמחים ובקטריות ווירוסים - יש גם רעיונות. רעיונות הם בעצם ישות אנרגטית עצמאית חסרת גוף. יש להם מודעות ויש להם רצון. הרעיונות מסתובבים בחיפוש אחר פרטנר אנושי פנוי ומוכן. כשהרעיון חושב שאתה מוכן, הוא ינסה לתפוס את תשומת הלב שלך. אולי לא תשים לב, אבל תתחיל להרגיש את ההשראה בגוף, והיא לא תעזוב אותך עד שתקדיש את כל תשומת הלב שלך לרעיון, ואז הוא ישאל: "אתה רוצה לעבוד איתי?".
כן, אני יודע שזה נשמע לך קצת "מחופף". גם אני חשבתי כך בהתחלה, אבל אז נזכרתי שקרה לי יותר מפעם אחת שרעיונות "זרמו דרכי" והרגשתי שאני רק כלי שדרכו הם מגיעים לעולם.
כמנהלים, עיקר התפקיד שלנו הוא לצוד את הרעיונות, לעודד אותם, ליצור סביבה בטוחה לאותם רעיונות שבירים ומוזרים. אנחנו חייבים להיות בחיפוש פעיל של דימויים, של רעיונות, של פרטים. בסופו של דבר, יצירתיות היא היכולת לדעת לחבר בין רעיונות קיימים בצורה ייחודית וחדשה, ובשביל זה חשוב שהבאר שלנו תהיה מלאה.
4. לפנות זמן - דייט עם עצמך
אני כותב את המילים האלה מאילת. קפצתי לפה לזמן קצר כדי שאוכל להתפנות לכתיבה ולשאוב קצת השראה. הכתיבה היא אחת הדרכים שמאפשרות לי לעודד את היצירתיות שלי, ובשבילה אני צריך לפנות לעצמי זמן לבד.
היוצר הפנימי שבך צריך זמן איכות איתך, שעתיים בשבוע שמוקדשות לפיתוח התודעה היצירתית שלך. דייט עם הילד היצירתי שבך, שבו תעשו משהו שנותן לך השראה וטוען אותך ליצור.
5. פשוט להתחיל ולעשות את זה
העיקר הוא לא לחשוב על זה יותר מדי, אלא פשוט להתחיל לעשות. זה לא אמור להיות "גדול" או "קטן", זה אמור למשוך אותך, בלי לדעת לאן הוא יוביל.
אומרים שלעיתים אנשים מנסים לחיות את חייהם מהסוף להתחלה: הם מתאמצים להרוויח כסף כדי שיוכלו לעשות את מה שהם רוצים, ואז יוכלו ליצור כדי להיות מאושרים. למעשה, הדברים הולכים בסדר הפוך: תחילה עלינו ליצור ולבטא את עצמנו, ואז יהיה לנו מה שאנחנו רוצים.
ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".
gefen@gteam.org