ארי שטיינברג / צילום: איל יצהר
אישי: בן 48, נשוי לנועה ואב לשלושה, מתגורר בהרצליה
מקצועי: מנכ"ל אשמורת, מועדון האשראי וההטבות של הסתדרות המורים
אני: "לא מפחד לבצע מהפכות. אני לא בן אדם של שוטף, אלא של יוזמה. ברגע שנכנס השוטף אני כבר לא שם, לא נשאר לקצור את הפירות".
ילדות: "נולדתי בארצות-הברית, אבי הגיע לצורך לימודים ועבודה והכיר שם את אמי, אזרחית אמריקאית. כשהייתי בן שנה חזרנו לארץ וגדלתי בנתניה. מגיל צעיר מאוד הייתי יותר יזם מאשר תלמיד. בהתחלה הלימודים באו לי בקלות, אז לא השקעתי ולא פיתחתי הרגלי למידה וזה פגע בי בהמשך. לא הייתי תלמיד בעייתי, אבל נפלתי בציונים, וזה היה בית ספר אליטיסטי שלא ספר את התלמידים. תהליך הנשירה שלי החל בכיתה ט', אבל הסתיים בכיתה י"ב. לא נלחמתי להישאר, התחלתי לעבוד כדי.ג'יי והצלחתי, עשיתי כסף. אהבתי את הרחוב בנתניה. הייתה לי ילדות של כיף, מסיבות, ים והרבה זמן מחוץ לבית, בלי מסכים. בסופו של דבר יש לי תואר ראשון ושני, והשלמתי בגרויות בהמשך הדרך, בעיקר בצבא".
צבא ואחרי: "שירתי עמוק בתוך עזה עד הסכמי אוסלו, משם עברתי לטול כרם ולבית ליד. בעזה הייתי בחדרי חקירות מטעם המשטרה הצבאית, ובהמשך הייתי לוכד עריקים. בפיגוע הנורא ב-1995 בבית ליד הגעתי לזירה ממש אחרי הפיצוץ השני, מראות הזוועה משם רודפים אותי עד היום. אחרי הצבא הקמתי חברת הגברה ותאורה בשם מיוזיקול, כהמשך ישיר לימיי כדי.ג'יי. עבדתי עם האמנים הגדולים בארץ והמשכתי עד גיל 25. אחר כך הקמתי עם עוד שני שותפים מסעדה קטנה של המבורגרים בהרצליה, שלימים הפכה לרשת ההמבורגרים BBB".
רשת BBB: "המסעדה שפתחנו הייתה הבר־בורגר הראשון בהרצליה. למרות שרצינו בכלל לפתוח חומוסייה. BBB נמכרה בתחילת 2021 לפי שווי של 150 מיליון שקל, אבל יצאתי הרבה לפני, ולא תפסתי את האקזיט. זו לא הייתה אחת ההחלטות המבריקות שלי. מה שכן, שלושתנו, כל המייסדים של BBB, התחתנו עם מלצריות משם. למרות שהיה בינינו הסכם ג'נטלמני שאף אחד לא מתעסק איתן".
מהעסקי לציבורי: "ב-2009 שלמה בוחבוט נבחר ליו"ר השלטון המקומי וקרא לי להיות ראש המטה. כמי שבא מהעולם העסקי זו הייתה מבחינתי שפה אחרת, הייתי צריך כל הזמן לבדוק 360 מעלות איפה אני דורך למישהו על הרגל. בין הדברים שעשיתי: הפרטתי את בנק דקסיה וגם חברת אוטומציה של מרכז השלטון המקומי שהייתה בשליטה מוחלטת של פוליטיקאים. היו לי שם מלחמות עולם, לקחת חברה מפוליטיקאי זה לא צחוק. בהמשך מוניתי לסמנכ"ל כספים ואחר כך גם למשנה למנכ"ל. הייתי במרכז השלטון המקומי עד 2019, אז עברתי לנהל את מועדון ההטבות אשמורת".
אשמורת: "בהתחלה יפה בן דויד הביאה אותי לייעץ להם, אבל היא מיד אמרה לי שתרצה אותי כמנכ"ל. כשנכנסתי ראיתי ארגון עם עוצמות גדולות מאוד, אבל גם מאוד מיושן. לקחתי יועצים והתחלתי לטייב את הדאטה, כי במערכות אז היו נתונים רק של 13 אלף מורים מתוך 160 אלף. איך אפשר לתפעל מועדון צרכנות בלי דאטה? גם עשיתי סגמנטציה לפי גילאים - אינסטגרם למורים הצעירים, פייסבוק ליותר מבוגרים. התחלתי להוציא כל דיוור שלנו גם בערבית. לא הכרתי את יפה קודם, אבל היא אמרה לי לשעוט קדימה והבנתי שאני יכול לעשות שם מהפכה. כיום לאשמורת יש 220 אלף כרטיסי אשראי וסליקה של 9 מיליארד שקל בשנה".
יפה בן דויד: "אישה מאוד חזקה ועוצמתית. אומרים שהיא כוחנית? זו אסטרטגיה. לצערי הרב, מול משרד האוצר אין ברירה, הם באמת מבינים רק כוח. והנה, היא אפילו לא השביתה את מערכת החינוך. לפעמים כוחנות היא אמצעי להימנע מצעדי קיצון. בקורונה היו לה הישגים אדירים והפופולריות שלה בקרב המורים מרקיעה שחקים. היא לא מקבלת משכורת מעם ישראל, אלא מהם".
להפגין כוח: "אנחנו מנהלים מו"מ מול חברות האשראי MAX וכאל כדי לבחון אפשרות להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראכרט. נעשה כל מה שאנחנו צריכים כדי למקסם את ההטבות למורים. יכול להיות שנישאר בסוף עם ישראכרט, אבל אני לא מפחד לעזוב אותם, כי ברור לי שהלקוחות שלנו ילכו איתנו. ישראכרט יצטרכו לצאת מגדרם כדי לתת לנו את המקסימום".
בעתיד: "פעם פסלתי על הסף כניסה לפוליטיקה במחשבה שאין שם עשייה, אבל כיום אני מבין שטעיתי. פוליטיקה היא לא מילה גסה מבחינתי. במישור האישי, אני מעורב מאוד בחיי המשפחה שלי, ולא אתן לקריירה להפריע לי להמשיך בכך".