גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק "להפשיר עוד קרקעות" ו"לבנות יותר" - צריך להביט על שוק הדיור קצת אחרת

מימון, תשתיות, מיסוי ואפילו פתרונות דיור זמניים - בועת הנדל"ן מוסיפה לגדול, המחירים הולכים ועולים וצריך להתייחס לנושא בצורה חדשה לחלוטין

אתר בנייה. צריך להציף דרכים נוספות, אלטרנטיביות, לפתרון משבר המחירים / צילום: תמר מצפי
אתר בנייה. צריך להציף דרכים נוספות, אלטרנטיביות, לפתרון משבר המחירים / צילום: תמר מצפי

שבו כמה דקות עם משפחה או עם חברים, בארוחה בשבת או בבית קפה בשישי, ותנו לשיחה חמש דקות. תוך כמה דקות השיחה תגיע לנדל"ן - מחירי הדיור או השכירות, איפה קונים ואיך קונים. זה אחד הנושאים המדוברים ביותר במדינה, ולא סתם: העלייה התלולה במחירי הדירות מחלחלת לכל המשק, ואם אין לכם דירה בבעלותכם - וללא מעט אנשים וזוגות, צעירים או לא, אין - עלייה במחירי הדיור מתרגמת להכבדה נוספת על ההוצאה החודשית.

אז איך מרסנים את עליית מחירי הדיור?

קודם כל, לרסן מחירי נדל"ן זה דבר עדין. בניגוד, נניח, למחירי רכב. אם הממשלה הייתה רוצה להעלות או להוריד את מחירי הרכבים היא יכולה בקלות לשלוט במיסוי על הרכבים, בייבוא ובהורדת רכבים מהכביש, ומחירי הרכבים היו יורדים או עולים בהתאמה. אבל שוק הנדל"ן הוא סיפור אחר לחלוטין - לבנות בניין לוקח בין שנתיים לשלש, מה שאומר ששוק הנדל"ן מגיב לאט. גם אם מתחילים עכשיו לבנות, עד שמגיע הפתרון - הבעיה כבר החריפה או השתנתה.

בנוסף, לא מעט אנשים אומרים שהבנקים והממשלה הם המרוויחים הגדולים מעליית המחירים, כך שאין להם אינטרס לעצור את העלייה. אני לא חושב כך. להבנתי, כולם רוצים יציבות: חוסר יציבות מבריח משקיעים זרים, ובנוסף, דעת הקהל בנושאים האלה משמעותית. לכן אנחנו שומעים שוב ושוב על תוכניות ממשלתיות לריסון מחירי הדיור.


אז מה עושים? כדי לשנות מחיר צריך לטפל בעקומות הבסיסיות בכלכלה - ההיצע והביקוש. ואם רוצים לרסן, צריך להגדיל היצע או להקטין ביקושים. זה לא חדש - מחיר למשתכן, למשל, זו תוכנית שמיועדת להגדיל את היצע הדיור לזוגות חסרי דירה. בפועל היא הגדילה במקביל גם את הביקוש בכל שוק הנדל"ן, כך שכל זוג צעיר מרגיש שהוא חייב לקחת משכנתא של 90 אחוז ולקנות דירה עכשיו.

במקום זה, הנה ארבע דרכים להוסיף 100,000 יחידות דיור לשוק בתוך שנה מבלי לבנות בניין אחד:

להגביל את גובה המימון

הגורם המרכזי שגורם לעליית מחירים זה היצע הכסף. מסיבות מאקרו כלכליות אנחנו נמצאים כבר זמן רב בסביבת ריבית אפס. לבנקים יש הרבה כסף והם מחפשים איפה לשים אותו ומציעים מימונים נרחבים - אשראי לכולם. זה גורם לאנשים ללוות כסף גם בפחות משני אחוזים, ולהשקיע בנדל"ן שמניב יותר.

במקביל לאשראי שהולך למשקיעים, הבנקים מציעים גם אשראי ליזמים שמוכרים דירות בתנאים נוחים. למעשה, התחרות בין הבנקים ובין גופי המימון החוץ־בנקאיים גורמת לשניהם להציע כסף בזול ליזמים, שבתורם יכולים לתת תנאים טובים מאוד למשקיעים פוטנציאלים - מבצעי שמונים עשרים, מינופים גבוהים ועוד.

שוק הנדל"ן בישראל הפך למעשה למכשיר חיסכון פנסיוני ולא לפתרון דיור.

המדינה יכולה להגביל את המימון על דירה שניה לשלושים או ארבעים אחוזי מינוף, לא יותר, בהצדקה שעליית המחירים החדה מסכנת את הענף. אפשר לעשות תיקון מהיר בחוק, ובו - בעלי דירות שממונפים ביותר משלושים או מארבעים אחוזים צריכים בתוך שנה לסגור את המינוף או למכור את הדירה. הגבלת היצע הכסף שמשמש לרכישת דירות להשקעה יוביל להקטנת הביקוש לשימוש בנדל"ן כהשקעה ממונפת וישחרר עשרות אלפי דירות לשוק.

השקעה בפיתוח ותשתיות

אנשים רואים בדיור למגורים את ההשקעה האולטימטיבית, ולכן הביקוש לדירות האלה גבוה כל כך. חישבו מה היה קורה אם הממשלה הייתה מצליחה לעודד את האזרחים להשקיע בתשתיות במקום דירות למגורים, היינו מרוויחים פעמיים. גם היינו מפנים כספים רבים לסלילת כבישים, הכשרת שטחים למגורים, יצירת פתרונות ירוקים לניקוז וביוב ועוד מטרות חשובות. וגם היינו משחררים עשרות אלפי דירות לשוק.

גיבוי ממשלתי יציב ואופק השקעה ארוך טווח, יגרום לכך שאנשים יפסיקו לחפש דירה לרכישה וישקיעו בחלק אחר של הנדל"ן - בתשתיות. ניתן יהיה לתת הטבת מס למי שימכור דירה כדי לעבור להשקעות האלה.

מיסוי

זו לא הצעה פופולרית במיוחד, כבר ניסו לפני כשנתיים. אבל למעשה, הכנסה משכירות היא אפיק ההשקעה הזול ביותר מבחינת מס. אז למה שאנשים יפסיקו לרכוש דירות? מדינת ישראל יכולה לחשוב איזה סוג דירות היא רוצה לשחרר לשוק ואותם למסות - לא מוצרי פרימיום, כמו דירות פרטיות, אלא דירות ממוצעות, שלשה עד חמישה חדרים, ולהטיל עליהן מס החל מהחזקת דירה שלישית ומעלה.

במילים אחרות, אפשר להכריז שדירה היא לא אפיק השקעתי משתלם - אם באמצעות מיסוי הכנסה משכר דירה, אם באמצעות מיסוי גבוה יותר על דירות שבבירור מיועדות להשקעה, מה שיגרום לאנשים להפסיק לקנות עוד ועוד דירות ולבחון אפיקי השקעה אחרים - וגם זה ישחרר עשרות אלפי דירות מבלי לבנות בניין.

פתרונות דיור זמניים

מאות אלפי יחידות דיור שווקו ע"י המדינה בשנתיים האחרונות. שר השיכון הבטיח עוד מאות אלפים, אומר ועושה. תוסיפו לזה עוד מאות אלפי דירות במסגרת התחדשות עירונית שמתהוות בימים אלו ותסיקו שיתכן וכי המחסור בדירות ירגע בעוד כחמש שנים. קשה מאוד ליצור היצע רחב של דירות במהירות - כי לוקח שלש שנים לבנות דירה ועוד זמן דומה לתכנן.

אני מציע למצוא ולייצר פתרונות מגורים מהירים, שיעבירו אליהם חלק מהדיירים הנוכחיים בדירות גדולות שאין להם צורך בהם. דירות אלו יזרמו לשוק הרותח.

למשל, בתקופת הקורונה חלק מהמלונות מושבתים כיון שאין ביקוש רחב לתיירות. ניתן לפנות לבעלי המלונות, לתת להם הטבות מס עבור שיכון דיירים בחדרים ובדירות, ולהסב את החדרים והדירות לדירות מגורים ליחידים אשר מפנים דירות גדולות לשכירות בשוק החופשי למשך כמה שנים עד שיורחב היצע הדירות בשוק. מהלך כזה, להערכתי, יכול להגדיל מיידית את ההיצע בשוק בעשרות אלפי דירות.

ארבע ההצעות האלה אינם מדברים רק על 'להפשיר עוד קרקעות' ו'לבנות יותר' - אנחנו יודעים שהעובדה שההיצע יגדל לא אומרת בהכרח שמחירי הדירות ירדו, כדי שזה יקרה צריך להציף דרכים נוספות, אלטרנטיביות, לפתרון משבר המחירים.

הכותב הוא מומחה להשקעות בנדל"ן ומחבר הספר 'יותר נדל"ן משכל' שיצא לאור בימים אלו במסגרת 'הספרייה העסקית'

עוד כתבות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?