ניר אייל / צילום: איל יצהר
ניר אייל גדל בחיפה לשושלת של חברי אגד. סבו עבד על האוטובוסים כמכונאי, אביו ודודו נהגו בהם בתקופה שעשו משמרות של 17 שעות מאחורי ההגה. כשהיה נער, פעמים רבות נשאל אם גם הוא רוצה לעבוד בקואופרטיב התחבורה. "היו שואלים אותי כל הזמן", הוא מספר, "ותמיד אבא שלי היה עונה שלא".
אייל אמנם לא גדל להיות נהג אוטובוס, אבל עם כזו היסטוריה משפחתית לא פלא שהיום - כמהנדס התנועה הראשי בחברת נתיבי איילון - הוא אחראי שנוסעי התחבורה הציבורית יוכלו להתנייד בצורה נוחה וזריזה.
אייל, שמונה לתפקיד ב־2020, מודה שיש עוד הרבה מה לעשות עד שזה יקרה. "יש לנו בעיות חמורות של אוטובוסים שמאחרים בשעות העומס - ושעות העומס הן כל היום. כשנסיעה אורכת שעתיים במקום שעה, לבי יוצא אל הנהג והנוסעים. זה לא השירות שהייתי רוצה לתת".
מה גורם לעיכובים התדירים בתחבורה הציבורית?
"בתורה של התחבורה הציבורית מלמדים שיש שלושה סוגים של עיכובים. הראשון הוא עיכוב בדרך, שאותו פותרים נתיבי התחבורה הציבורית. העיכוב השני הוא בתחנות, ואת זה פותרים בעלייה מכל הדלתות, האפליקציות ושיטות הסליקה החדשות. העיכוב השלישי הוא ברמזורים, ואת זה אנחנו מתכוונים לפתור במתן עדיפות לאוטובוסים. לפי התכנון, אוטובוס שהטכנולוגיות יזהו כי הוא מתעכב או עומד בקריטריונים אחרים יסומן ויקבל עדיפות. ואז הרמזור שיזהה שהוא מתקרב יעשה כל מה שהוא יכול".
ישנו גם סוג רביעי של עיכוב, כשהאוטובוס פשוט לא יוצא מתחנת המוצא שלו.
"כן, זו באמת בעיה, שקורית בגלל מחסור בנהגים. לפני כחודש עליתי על אוטובוס שעובר במחלף ראשונים ונוסע לרדינג בתל אביב. לפי האפליקציה, הנסיעה הייתה אמורה לקחת שעה. בפועל היא ארכה יותר משעתיים. הנהג באמת מסכן, הלכה לו ההפסקה, הוא מורעב וצריך לשירותים, ועכשיו הוא צריך לעלות על הנסיעה חזור כשהוא באיחור. העדפה מתקנת ברמזורים תביא את האוטובוסים יגיעו בזמן ותאפשר לנהג זמן מנוחה".
"התפקיד הזה הוא הייעוד של חיי"
נתיבי איילון היא חברה ממשלתית הכפופה למשרד התחבורה. מלבד הנתיבים שהיא קרויה על שמם היא אחראית לתכנון וניהול פרויקטים תחבורתיים בעיקר בגוש דן. בין השאר עוסק אייל בפרויקט "מהיר לעיר" לסלילת רשת נתיבי תחבורה ציבורית בין ערי המרכז, בתוכנית המקבילה "אופנידן" לרישות הדרכים בשבילי אופניים, בפיתוח מרכז התנועה המטרופוליני ובמיזם להוספת נתיבים מהירים לתל אביב הכוללים חניוני חנה וסע. הוא גם משמש כיו"ר רשות תימרור, האמונה על כלל התכנון התנועתי בחברה, ומוביל את האג'נדה של קידום התחבורה הציבורית וצמצום השימוש ברכב הפרטי.
"התפקיד הזה הוא הייעוד של חיי, ולא במקרה", הוא מצהיר. "כשהייתי ילד לא הייתה לנו מכונית, אבל כבן לחבר אגד קיבלנו נסיעות חופשיות בכל הארץ. תמיד העסיק אותי הנושא של התחבורה. אחרי שהשתחררתי מהצבא רציתי ללכת לאוניברסיטה. זה לא היה ברור במשפחה שלי, כי אין אצלנו אקדמאים". כך, מתוך מצב כלכלי ומשפחתי רעוע, בעבודה קשה ובסיוע מלגה, סיים אייל תואר ראשון בהנדסה אזרחית בטכניון בהצטיינות. ב-2016 הצטרף לנתיבי איילון והתקדם בשורותיה לתפקידו הנוכחי.
אתה פועל לשיפור התחבורה הציבורית, אבל בדרך מכעיס נהגי רכב פרטי וראשי ערים שמתנגדים להפקעת חניות ונתיבים לצורך נת"צים.
"זה באמת מאוד קשה. אנחנו אנשי מקצוע ונעזרים במומחים מכל העולם, אבל כשמתעסקים בפרויקטים שנוגעים ללב, אי אפשר להפיל על ציבור משהו שהוא לא רוצה. חלק מהאתגר הוא להראות את הטוב בפרויקט. אבל קשה מאוד להסביר לבעל חנות, שנורא חשובה לו החניה מול העסק שלו, שעדיפה לו מדרכה רחבה ומוצלת עם שביל אופניים ותחנות אוטובוס, שיביאו תנועה של אנשים שיכולים להיות לקוחות פוטנציאלים.
"ראש עיר צריך לתת דין וחשבון לבוחרים, ומנגד רוצה למצב את העיר כמוקד תעסוקה. לשם כך היא צריכה להיות נגישה תחבורתית. יש רחובות שגדה אחת שלהם היא עיר א' וגדה שנייה - עיר ב'. אני יכול לנסוע באוטובוס הלוך בנת"ץ ועם תחנות משודרגות, ובדרך חזרה הקו נראה כאילו הוא בתחתית סדר העדיפויות. העניין המוניציפלי הוא אתגר לא קטן".
אבל מבחינתו הדבר המרכזי שדורש טיפול כאן הוא האמינות. "זה מה שחסר לנו. קריטי שאם כתוב באפליקציה שהאוטובוס מגיע ב־16:04, הוא יגיע בזמן. אנשים בונים את הלו"ז שלהם לפי זה ורוצים לדעת מתי הם צריכים לצאת ומתי יגיעו ליד. זה האתגר האמיתי".