פיראז קזמוז / צילום: איל יצהר
שלושה חודשים אחרי שהתקבל פיראס קזמוז לעבודה כסמנכ"ל כספים ברשת הסופרים קינג סטור בשלהי 2016 - הוא נכנס לחדרו של מנכ"ל החברה, מג'די כיתאני והגיש לו מכתב התפטרות. קזמוז היה אז בן 29 עם חלומות להתברג בחברה גדולה. קינג סטור בשליטת משפחת סלאח, בדיוק רכשה חמישה סניפים חדשים ועשתה צעדים ראשונים לקראת מהפך מחנות מכולת קטנה בכפר כנא הגלילית, לרשת סופרים בפריסה ארצית: "הייתי בשוק", הוא מספר, "הגעתי למכולת שהפכה לסופר, וכל התשתיות הניהוליות, המטה והמבנה הארגוני נשארו ברמת המכולת המשפחתית. התכוונתי לעזוב", נזכר קזמוז.
למזלו המנכ"ל דחה את מכתב ההתפטרות, וביקש שיגלה סבלנות כי באופק מתוכננת השקעה של קבוצת הפניקס בחברה. "אם הם ייכנסו, אז החברה תיכנס מהר מאוד למסלול ניהול מודרני, ותתנתק מהשיטות של החברה המשפחתית", אמר לו. קזמוז התקשה להאמין. "אני זוכר שצחקתי. אמרתי לו: 'מה הפניקס? כספי הפנסיה שלי ושל עם ישראל יכנסו לכאן? אין גוף מוסדי שהכניס כסף לחברה בבעלות ערבית'. והוא אמר לי 'אם תישאר איתי אני מבטיח לך שיהיה בסדר'".
קזמוז נשאר ואף ליווה את המו"מ מול הפניקס, וכשנה לאחר מכן הודיעה קבוצת הביטוח כי היא משקיעה כ-40 מיליון שקל בהלוואה ובמניות בהיקף של כ-20%, ברשת הסופרים. זו הייתה יריית הפתיחה בדרך להפיכתה של קינג סטור לחברה ציבורית, מהלך המתוכנן בעתיד הקרוב, וגם להזנקת הקריירה של קזמוז קדימה: לפני כשלושה חודשים מונה למשנה למנכ"ל החברה - הקמעונאית הגדולה בחברה הערבית, המפעילה כ-15 סניפים ברחבי הארץ ומגלגלת כמיליארד שקל בשנה.
קזמוז נולד בעכו, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לנצרת. אביו היה מורה ואמו עקרת בית. יש לו ארבעה אחים ואחיות. כילד חלם להיות מהנדס ומנהל. "אף אחד לא חולם להיות רואה חשבון כשהוא ילד - חשבתי שאהיה מהנדס, כי אני אוהב מתמטיקה והנדסה ותמיד חלמתי לנהל". לבסוף למד ראיית חשבון, כי זה היה נראה לו הכי קרוב לעולם המתמטיקה ולעולם הניהול, וגם כי ההורים אמרו לו "ללמוד מקצוע בטוח שיביא כסף".
כשסיים את הלימודים היה בן 23 והתקבל לעבודה בפירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG, מפירמות ראיית החשבון המובילות בארץ. למרות שהיה מהמצטיינים במחזור, הוא עדיין תוהה מה היה קורה אם לא היה מתקבל: "היה לי מזל גדול - אין לי מושג איך להעתיק את זה לחברים אחרים מהחברה הערבית. להגיע ל־KPMG לפני 12 שנה היה קשה מאוד לכל סטודנט, ולערבים במיוחד": באמת מתוך המחזור שלו רק שני בוגרים ערבים הצליחו להשתלב ב"ביג פור" - ארבע הפירמות הגדולות - קזמוז הוא אחד מהם. השני הוא חסאן טואפרה, מי שכיום מכהן כראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית.
"זה מה שפתח לי כנראה את מסלול התעסוקה בהמשך", אומר קזמוז, "אם לא הייתי מתקבל לשם אולי הייתי פותח משרד קטן ליד הבית כמו החברים שלי, שהם מוכשרים מאוד, ולא הייתי מגיע לתפקיד שלי היום".
"מאז שאני ילד חיפשתי את המקום להשפיע"
לאחר 4 שנים החליט לעזוב את הפירמה ושיגר קורות חיים לחברות רבות בארץ, לתפקידי סמנכ"ל כספים, אך לא קיבל מענה ואולי טוב שכך, כי בדיוק אז נפתחה הזדמנות להשתלב בשירות הציבורי, ברשות החברות הממשלתיות. זה היה בתקופתו של אורי יוגב כראש הרשות: "מאז שאני ילד חיפשתי את המקום להשפיע, ומשרד האוצר ורשות החברות זה המקום לכך", הוא אומר.
בשלוש השנים בהן עבד ברשות ריכז קזמוז בין היתר את הליך הנפקת האג"ח הראשון ברכבת ישראל, מהלך דרמטי ורווי התנגדויות ויצרים, והיה חלק מעובדי הרשות שהקימו את "נבחרת הדירקטורים" של יוגב - מאגר המועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל ששינה את פני המינויים בחברות הללו.
"אורי יוגב היה מנהל מדהים ולמדתי ממנו המון", אומר קזמוז. "הדבר הכי משמעותי שלמדתי ממנו זה שלא צריך לחפש תמיד את הסמכות החוקית כדי לקדם מהלכים נכונים - למרות שלא חוקק חוק שקובע שהשרים מחויבים לבחור דירקטורים מהנבחרת והם יכלו להמשיך לבחור מקורבים, בפועל מעל 50% מהמינויים היו מהנבחרת. למדתי מזה משהו לחיים".
אחרי שסיים את שירותו ברשות קזמוז קיבל את התפקיד בקינג סטור, ובחלוף מספר שנים, כשהוא בן 35 בלבד, הוא מספר 2 בחברה המצליחה - בדיוק כמו שחלם כילד. "אני עדיין מעכל את זה", הוא אומר. "אני תמיד הילד בכל תפקיד שאני עושה ולאן שאני לא הולך. גם היום בחברה קוראים לי 'הילד'. זה לא עוזב אותי".
בימים אלה מלווה "הילד" את קינג סטור, לצדו של המנכ"ל כיתאני, בדרך להפיכתה לחברה ציבורית. "הכניסה של הפניקס הייתה צעד ראשון - אנחנו מעריכים שזה יקרה תוך שנתיים. השנה ייפתחו עוד 5 סניפים - ואז ננפיק את החברה".