גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון שיאפשר לנתניהו לחתום על הסדר טיעון: קלון מידתי

בטור זה איננו תומכים בהסדר הטיעון או מתנגדים לו. איננו מבקשים גם ללמד זכות על הקלון בנסיבות העניין או על שלילתו ● ככל שחתירה להסדר תואמת את העדפות שני הצדדים, הדיון כאן בא רק להאיר מוצא אפשרי שלא דובר בו: קלון מידתי ● מדוע קלון מידתי הוא מוצדק בנסיבות אלה, ומה הרציונל שעומד בבסיסו?

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

לכל הרשעה בעבירה פלילית חמורה נלווה כתם מוסרי. כשמדובר באיש ציבור, המחוקק אימץ מנגנון הוקעה הקרוי קלון. הקלון איננו תוצאה הכרחית להרשעה בעבירה. כמושג מוסרי, הוא תלוי בעיקר בנסיבות בהן נעשתה העבירה.

להטלת קלון יש משמעויות פורמליות. לדוגמה, הוא מונע מועמדות לכנסת במשך 7 שנים מתום המאסר; הוא מפסיק חברות בכנסת של חבר כנסת מורשע; והוא מונע מינויו של אדם לשר.

בימים אלה הרוחות סוערות בשל הסדר טיעון מסתמן בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לפי הפרסומים, סלע המחלוקת העיקרי המסתמן בין הצדדים הוא שאלת הקלון. היועמ"ש מתעקש, לכאורה בגיבויו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, על הטלת קלון. נתניהו, ככל הנראה, מסרב לדרישת הקלון. הרחקה של מעל 7 שנים מן הכנסת, בהתחשב בגילו, עלולה לסיים את דרכו הפוליטית. החלופה להסדר הטיעון קשה אולי אף יותר: המשך ניהול משפט יקר, ארוך, תובעני ואולי אף הרסני לשני הצדדים. מנדלבליט ונתניהו, כך נדמה, לכודים ללא מוצא.

בטור זה, איננו תומכים בהסדר הטיעון או מתנגדים לו. איננו מבקשים גם ללמד זכות על הקלון בנסיבות העניין או על שלילתו. ככל שחתירה להסדר תואמת את העדפות שני הצדדים, הדיון כאן בא רק להאיר מוצא אפשרי שלא דובר בו: קלון מידתי. כלומר, במקרה זה, קלון לתקופה פחותה מזו שנוקב החוק. למשל, בדרך של הסכמה בין היועמ"ש, נתניהו ונשיא המדינה, שיש לו היכולת לבטל כל השלכה שהרשעה גוררת.

כדי להבין מדוע קלון מידתי הוא מוצדק, יש להבין את הרציונל שעומד בבסיסו. התכלית העיקרית, כך נראה, היא מניעתית. הקלון מונע פגיעה באמון הציבור בנבחריו, העלולה להיווצר כשהציבור רואה אדם שפשע בעמדה שלטונית. הרציונל מתחזק כאשר מדובר בעבירה שנעברה מכוחה של השררה השלטונית. לקלון יש גם אפקט הרתעתי. הוא מוסיף על התגובה העונשית הכוללת נגד איש הציבור, אף שמבחינה פורמלית איננו חלק ממעשה הענישה.

במחשבה על תכלית זו, עולות שתי בעיות עיקריות בהסדר האחיד שקבע המחוקק. הבעיה הראשונה היא שהסדר קלון נוקשה עלול שלא להלום את תכליותיו. מידת הפגיעה באמון הציבור משתנה מעבירה לעבירה. התגובה החברתית המוסרית ביחס למבצע שוד אלים שונה לעומת זו המופנית למי שעבר עבירת מס. הרבב המוסרי שדבק במי שמורשע בשוחד ובהפרת אמונים שונה מזה שדבק במי שמורשע רק בהפרת אמונים. אפילו ביחס לעבירה מסוימת, אות הקין המוסרי משתנה לפי נסיבות הביצוע.

למשל, יש פער תהומי בין הכתם המוסרי על מי שנטל חיים לשם קבלת תגמולי ביטוח לעומת מי שעשה כן בהמתת חסד. הנסיבות, אם כך, משתנות ממקרה למקרה, וכך גם הפגם המוסרי.

ואולם תקופת הקלון שקובע החוק לעולם קבועה - 7 שנות הרחקה מהזירה הציבורית (למעט בעבירות ביטחון). קשה לפיכך לראות את הקלון כמידתי. כשניתן לשמור על אמון הציבור בהרחקה קצרה מ-7 שנים, או כשנחוצות למעלה מ-7 שנות הרחקה כדי לשמור את אמון הציבור בנבחריו, מדוע יש לקבוע את תקופת הקלון בדיוק ל-7 שנים? גם אם תכלית הקלון הרתעתית, הרי שהרתעה אופטימלית מחייבת סנקציה יעילה: כזו שלא יוצרת הרתעת יתר או חסר. סנקציה אחידה של קלון לא יכולה להיות כזו.

האם הפחתת תקופת הקלון במקרה נתניהו תואמת את תכלית הקלון?

בעיה שנייה בהסדר הקיים קשורה בראשונה. אם הקלון נועד להגן על אמון הציבור, מדוע השופטים הם אלה שצריכים להכריע בו? קשה להבין נורמה המונעת מהציבור את חופש הבחירה האם לתת אמון באדם או לא, בטענה כי רק כך אמון הציבור יישמר. מה עוד שבשונה מהכרעה משפטית, בהכרעות מוסריות כמו קביעת קלון, לשופט ולאחד האדם ישנה אותה מומחיות.

ואכן, בשיטה האמריקאית, ההכרעה מסורה לעם ולנציגיו. כל אדם, לרבות מי שהורשע בעבירה ואפילו בעודו אסיר, יכול להיות מועמד לקונגרס (בתנאים מסוימים יכול הקונגרס להדיחו). זהו ביטוי מובהק לגישה לפיה שיפוט ערכי בנושאי אמון הציבור, צריך להיות מסור לציבור.

האם הפחתת תקופת הקלון במקרה נתניהו למשך, נניח, 3 שנים, תואמת את תכלית הקלון? אנו סבורים שכן. אמון הציבור בישראל ביחס להטלת קלון על נתניהו, כחלק מהסדר טיעון, הוא חצוי וקוטבי. קביעת קלון של 7 שנים, שמובילה בפועל להרחקת נתניהו מהחיים הציבוריים, תתקבל בחוסר אמון מוחלט בקרב חלק גדול בציבור. החלק הזה יראה בקלון כמכשיר פוליטי לא לגיטימי.

מצד שני, ויתור על קלון יפגע בחלק אחר בציבור, המקבל מוסרית את האישומים וההרשעה, ויכרסם את אמונו שלו במערכת המשפט. הגם שקולו של הציבור לא יכול להישמע במישרין בשיטה הישראלית, הגורמים האמונים על אינטרס הציבור מחויבים לקחת את הקוטביות הערכית הזו בחשבון. אין ליצור ציבור פיקטיבי תחת שמות תואר מהדרין של "נאור" או "סביר", ולמלא את ערכיו תוכן כראות עיניו של הגורם המחליט.

רק אגרגציה של עמדות שני המחנות תשקף הסדר קלון שייהנה מאמון מקסימלי (אבל לא מקונצנזוס). את האגרגציה הזו ניתן להשיג באמצעות הסכמה על קלון מידתי. לא מלא. לא אפסי. מעין חציוני. תקופת קלון שמחצית מהציבור רוצה בה או למעלה ממנה, ומחציתו האחרת רוצה בה או למטה ממנה.

הנשיא יעניק להסדר את האפשרות החוקית. הוא יבסס בזה את אחת מתכליות החנינה, כמוסד שנועד, במקרים יוצאי דופן, לרכך כללים נוקשים כשאלה לא צודקים או לא יעילים. בכך, אפשר וניוותר עם חצי קלון ועם שלם, דבר העדיף בהרבה על קלון מלא ועם חצוי. 

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.  

ד"ר רפאל ביטון הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במכללת ספיר ודירקטור בגלובס. ד"ר אלון כהן הוא מומחה למשפט וכלכלה. האמור בטור זה אינו מייצג את עמדת מכללת ספיר או כל גוף אחר ומשקף את עמדת הכותבים בלבד

עוד כתבות

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית