לאחר שנים בהן שוק עורכי הדין בישראל נחשב לרווי, בשנה האחרונה המגמה התהפכה, ועורכי דין איכותיים הפכו למצרך מבוקש במיוחד ● כתוצאה מכך, משרדי עורכי דין רבים בוחרים להתמזג או להתחבר עם משרדי הענק ולנצל את יתרון הגודל שלהם ● בכירי הענף טוענים: המשרדים הבינוניים הולכים ונעלמים, נשארים או משרדי בוטיק או משרדי ענק
משרדי עורכי דין רבים בוחרים להתמזג או להתחבר עם משרדי הענק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
לאחרונה אנו עדים למספר רב של מעברי שותפים, מחלקות שלמות שנוטשות וחוברות למשרד גדול, ומשרדים קטנים ובינוניים שמתמזגים למשרדים הענקיים. נראה שבשוק הגיעו להבנה שההמשכיות העסקית מחייבת שינוי והצטרפות למשרדים המספקים "One Stop Shop", ומגוון שירותים לעובדיה ולקוחותיה.
במקביל, מתחולל מאבק בין המשרדים על כל עו"ד, לאחר שבמשך שנים השוק נחשב לרווי. כעת, המשרדים פתחו ב"מלחמת עולם" לשמר ולמשוך עורכי דין איכותיים: הכרזה על עליות שכר מהשנה הראשונה, שכר שיא למתמחים, תכניות לאיזון בית-עבודה, אפשרות לעבוד מהבית, מימון ארוחות ויציאה לבר, טיולים ועוד.
"אי אפשר להפריד בין עליות השכר והמיזוגים", אמר עו"ד מיקי ברנע, העומד בראש משרד ברנע ג'פה לנדה. "משרדים קטנים מתקשים להתחרות על כוח-אדם איכותי מול המשרדים הגדולים שמסוגלים לתת תנאים".
"קיצור דרך אסטרטגי"
עו"ד אמיר חן, השותף המנהל בפישר (FBC & Co), סיפר כי מיזוג עם פירמה גדולה הוא קיצור דרך אסטרטגי לשותפי הפירמה המתמזגת. "במקום לבנות פירמה גדולה מאפס, הם מקבלים גישה מהירה וקלה לשווקים, לתחומי עיסוק חדשים, וכמובן ללקוחות הגדולים", טען. "הערך לפירמה הממזגת הוא הצד השני של אותו מטבע, בנייה או הרחבה של פרקטיקה בזמן קצר באופן שיתרום לצמיחה".
גם מי שעוסקים ביצירת החיבור בין המשרדים המתמזגים - דודי זלמנוביץ מייסד ומנכ"לGLawBAL , העוסקת במיזוגים, ועו"ד זהר פישר, המייסד של חברת רובוס, המפעילה מחלקת מיזוגים, אומרים שגיוס כוח-אדם הוא אחד הזרזים לנעשה בשוק.
"כ-40 מהמשרדים שצפינו להם פירוק או מיזוג נעלמו ומרביתם במיזוגים", אמר זלמנוביץ, והוסיף שהוא צופה שיתר המשרדים שגודלם מגיע ל-50 עורכי דין ושאינם מתמחים בנישה או אזור בארץ, יתמזגו או ייעלמו בשנים הבאות.
"שנת 2021 טרפה את הקלפים", הכריז עו"ד זהר פישר. "משרדי בוטיק שמעולם לא חיפשו מיזוג, נכנסו חזק למדף. אחת הסיבות המרכזיות היא כוח-אדם. הם בסיטואציה שקשה לתת פייט למשכורות ולמחלקות ההייטק ולכן הם מתחברים למשרדים גדולים".
כבר בחודש פברואר 2021, הודיעו 40 עורכי דין ממשרד עמית פולק מטלון, על מעבר לפישר, אחד ממשרדי הענק. באותה תקופה משרד הבוטיק נחושתן יוגב הודיע על התמזגות למשרד גרוס. חודש אח"כ, 10 עורכי דין ממשרד זיסמן אהרוני גייר (ZAG), ביניהם שני שותפים בכירים, הצטרפו למשרד גורניצקי. משרד זיסמן כולו עבר טלטלה וצומצם ממשרד בן 90 עורכי דין, לסניף אחד בלבד בראש פינה. במאי, המשרד הוותיק ש. הורוביץ, ערך מיזוג ראשון בתולדותיו וצירף את משרד אשר-חלד. מיזוג משמעותי נוסף, היה כשמשרד המבורגר עברון, התמזגו לארדינסט, בן נתן טולידאנו.
ביוני וביולי 2021, מרבית עורכי הדין במשרד שביט, בראון, גלאון התמזגו למשרד תדמור לוי. עו"ד יובל גלאון עצמו, יחד עם צוותו, הצטרף לעמית פולק מטלון. משרד גולדמן ארליך התמזג גם כן לעמית פולק מטלון. בהמשך, משרד טביב גבע הצטרפו לגרוס והקימו מחלקת קלינטק. ברדוגו הלפרין הצטרפו ל-AYR ורמי אריה, הצטרף לדורון טיקוצקי.
בחודש האחרון היה שיא מיזוגים: 13 עורכי דין עברו ממשרד איתן מהולל שדות לגורניצקי. במקביל, משרד הבוטיק לפידור התמזג לאגמון. מעט לאחר מכן שישה עורכי דין, בהם שותפים בכירים, עברו מיוסי לוי למטרי מאירי. ולבסוף משרד עמוס בנצור, התמזג לשבלת.
"רואים בך גדול וחזק"
עו"ד צביקה פירון, העומד בראש משרד מ. פירון, הסביר שיש מיזוגים ייעודיים ולצורך גודל. "המיזוג הייעודי מתקיים כשהמשרד שוקל לייצר או לחזק תחום ספציפי. למיזוגי הגודל יש יתרונות", פירט עו"ד פירון. "סינרגיה ניהולית, חסכון בהוצאות וחיזוק התדמית". לצד זאת, פירון הציג גם את החסרונות: "פוגע בלכידות, בתחושת הביחד".
"זהו תהליך שבו הכלכלה של הגודל משחקת" הסביר עו"ד ברנע. "הפער יגדל, משרדים שפעם נחשבו לבינוניים הולכים ונעלמים. עדיין יישארו תחומים שיש בהם הגיון למשרדים קטנים, אבל העולם יהפוך להיות של המשרדים הגדולים".
עו"ד חן הוסיף שהמגמה נובעת מהצורך בהעמדת שירות מגוון בעשרות תחומים. חן התייחס ליכולת של המשרדים הגדולים למשוך כוח-אדם איכותי, גם בשל רמת העניין והסיפוק המקצועי שהן מעניקות לעורכי הדין וגם ביכולת להעניק חבילת תגמול ותנאי עבודה מהטובים שיש.
לא עוברים מתוך מצוקה
לאור העלייה בדרישה, מספר משרדים גדולים העלו לאחרונה את שכר עורכי הדין והמתמחים. המשרדים לא מסתפקים בשכר אלא גם בתנאי עבודה נוצצים: תכנית בונוסים מבוססי הישגים, "תכנית אופציות", השתלמות על חשבון המעסיק, מענק של עשרות אלפי שקלים לעורך דין טרי אם ישלים שנתיים במשרד ועוד.
ליאת בן-צבי שבח, מנכ"לית קודקס, התייחסה לעלייה בביקוש. "בעקבות הפרסומים בתקשורת, בקודקס חווים עלייה בכמות הפניות לחיפוש עבודה", אמרה. "אנחנו מקבלים פניות רבות מעורכי דין ותיקים שטוענים שהעלאות השכר מתייחסות בעיקר למתמחים ועורכי דין בתחילת הדרך".
השאלה היא האם המשרדים יצליחו לאפשר לעורכי הדין לנצל את ההטבות, ולעבוד בצורה מאוזנת. המודל המסורתי במשרדי הענק הוא עבודה עד שעות הלילה. במשרדים רבים הכריזו על "שינוי דיסקט", ושעורכי הדין יעבדו בצורה מאוזנת, אך יש מי שמבקר את גל ההטבות.
עו"ד מימי צמח, העומדת בראש משרד המונה 30 עורכי דין, ביקרה את התופעה: "משרד שנותן תוספת של 1,500 שקל אבל העו"ד נדרש לתת בין 200-250 שעות לא יכול לנצל את ההטבות. השכר לא גבוה אם מחלקים אותו למספר שעות העבודה".
בצד המיזוגים הגדולים, ישנה תופעה משלימה של שותפים שפורשים מהמשרד בו צמחו ועוברים למשרד אחר, כשלפעמים מדובר במחלקות שלמות. עו"ד שעשתה את המעבר הזה, סיפרה שבשנה האחרונה כולם דיברו על מעברים: "הרגשנו שחייב להיות שינוי. לא עברנו מתוך מצוקה. אנשים עוברים בשיא. אני לא מכירה מישהו שבוכה על המצב הכלכלי".
"יש תקרת זכוכית"
עורכת הדין סיפרה שקיים קושי לגייס במשרדים הבינוניים: "המגמה הולכת לכיוון המשרדים הגדולים שיכולים לתת יותר ללקוחות, ומשלמים יותר לעורכי הדין. הם נותנים מעטפת יותר טובה ויש להם גם משאבים לנסוע לחו"ל, לעשות תכניות וגיבושים".
לדברי עו"ד ברנע, המעברים לא נעשים על רקע שיפור כלכלי נקודתי: "אלא הבנה שבמשרדים הבינוניים יש תקרת זכוכית, הם שואפים לעבור לסביבה שתיתן להם לממש את הפוטנציאל". גם דודי זלמנוביץ' מזכיר את "תקרת הזכוכית" ומסביר שהמעברים נובעים משאיפות של שותפים, הצעות כלכליות מפתות, קידום, או אתגר מקצועי.
איך קשורה הקורונה לזירוז המעברים? ע"פ פישר, התקופה גרמה לשותפים לעבוד מהבית, הם לא פגשו את יתר השותפים וזה עזר להם לקבל החלטה. "אלו שותפים שתמיד רצו לעשות את המעבר", אמר. "כשאתה לא פוגש את השותפים כל יום אז יותר קל". פישר הוסיף: "חלק מהתהליך הוא קבלת ההחלטה. מאוד קשה להם לעשות את ההחלטה. זה נתפס כבגידה".
"הסקטור של עורכי הדין הופך למקוטב", אמר עו"ד חן. "מצד אחד, אנו רואים פירמות ענק שגדלות. מצד שני, משרדי בוטיק המתמקדים בתחום מומחיות אחד, שכבת הביניים של המשרדים הולכת ומתמעטת, ואני צופה שמגמת הקיטוב תלך ותתעצם".
עו"ד פירון התייחס גם הוא לסוגיה: "עדיין יהיו כאלו שיעדיפו את האוטונומיה (של המשרד הקטן) על היתרונות שבמשרדים הגדולים". לכן, פירון העריך שהמשרדים הקטנים ימשיכו להתקיים.
מי שמעדיף להישאר כמשרד בינוני הוא משרד צמח שניידר, שמעסיק 30 עורכי דין. עו"ד צמח אמרה שאין כוונה להתמזג, למרות שהם מקבלים הצעות: "יש לנו יכולת לתת יחס אישי, אנחנו שומרים על האנשים שלא יישחקו. כשמתמזגים מה שקורה זה שצריך לדאוג לשורת הרווח ולשעות העבודה של האנשים. אחד המצרכים היקרים הם עורכי דין של שנתיים-שלוש. גם אצלנו שוקלים להציע הטבות וגימיקים למצטרפים".