גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השימוש במכוניות ייחתך בחצי? התוכנית השאפתנית של משרד התחבורה

כבישי ישראל עמוסים, רכישות הרכבים מתרבות והשימוש בתחבורה הציבורית לא משביע רצון ● בעקבות זאת, חוקרי האגף לתכנון תחבורתי יצרו תוכנית לקידום ההליכה הרגלית, הרכיבה על אופניים והנסיעה בתחב"צ ● המשמעות: תוכניות הרשויות יצטרכו להלום את היעדים כדי לקבל תקצוב מהמשרד

אוטובוסים ושביל אופניים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
אוטובוסים ושביל אופניים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

במשרד התחבורה הוכנה במהלך החודשים האחרונים תוכנית שאפתנית לקידום יעדי פיצול נסיעות לתנועה מקיימת (הליכה רגלית, רכיבה על אופניים ונסיעה בתחבורה הציבורית) בערי ישראל. היעדים אמורים להעביר את הישראלים לשימוש נרחב בהליכה, ברכיבה ובשימוש באוטובוסים וברכבות על חשבון הרכב הפרטי שגודש את הכבישים. לפי התוכנית, מדובר באחד הנושאים המרכזיים שמקדם האיחוד האירופי כאשר ערים רבות בארצות המפותחות מיישמות תוכניות דומות שמרסנות את השימוש ברכב הפרטי.

כך, למשל, בבירת דנמרק קופנהגן קבעו יעד של 75% שימוש באמצעי תחבורה מקיימת עד 2025, שיעור דומה ליעד במדריד. בה בעת, בלונדון ובסן פרנסיסקו נקבע יעד של 80% (בבירת בריטניה עד ל־2041 ובסן פרנסיסקו עד ל־2050); במאלמו בשבדיה נקבע יעד של 70% תנועה מקיימת עד לשנת 2030; ובניו יורק פועלים כבר יותר מעשור לצמצום נתיבים לרכב פרטי והפיכתם לנתיבי תחבורה ציבורית, לשבילי אופניים ולמדרכות רחבות בכל השדרות המרכזיות.

"תנועה מקיימת - הדרך לקדם איכות חיים בעיר"

לעומת זאת, בישראל נקבע בשנת 2012 יעד נסיעות באוטובוסים צנוע בהרבה בשיעור 40% מהנסיעות הממונעות במטרופולינים. לאחר מכן, בשנת 2019, נקבע יעד לפיו 10% מהתנועה בערים תבוצע באופניים. זאת בעוד שפיתוח התחבורה בעשורים האחרונים היה מוטה לטובת השימוש ברכב הפרטי, ואילו מיזמי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים מדשדשים.

"אופן פיתוח שימושי הקרקע במדינה הרחיב את הפרבור באופן שהגדיל עוד יותר את התלות ברכב הפרטי, ובכך העמיק את בעיות הנגישות התחבורתית", כתבו החוקרים ד"ר ניר שרב, מרכוס סיינוק, יובל שפטן וגלי פרוינד. "הגידול באוכלוסייה והשימוש הרב ברכב פרטי לא נענו בהשקעות מתאימות בתשתיות תחבורה ציבורית ובפיתוח של עירוניות קומפקטית, מחסור שהביא לעלייה תלולה בגודש דרכים". אך הם ציינו כי "במדינה כמו ישראל שבה 91% מהאוכלוסייה מתגוררת בישובים עירוניים, תנועה מקיימת היא הדרך הטובה והמהירה לקדם את איכות החיים בעיר".

החוקרים מיפו 136 יישובים בישראל עם 10,000 תושבים ויותר, ושיקללו במודל שהרכיבו את סקר הנסיעות של הלמ"ס משנת 2017 (הסקר האחרון שפורסם בנושא) עם מאפיינים שונים כמו גודל האוכלוסייה, מיקום במטרופולין, מגזר, צפיפות, מדד חברתי־כלכלי ומדד פריפריאליות. שיעור הפיצול לתנועה מקיימת במסגרת המודל יעמוד על 55%-75%, כשרכיבה על אופניים מושפעת מהטופוגרפיה העירונית ומזמינות תשתיות רכיבה. להליכה רגלית נקבע מינימום הכרחי של 20% - ויעד התחבורה הציבורית הוא ההפרש שנותר.

ל־19 יישובים נקבע יעד של 75%, ל־41 יישובים יעד של 70%, ל־36 יישובים יעד של 65%, ל-37 יישובים יעד של 60%, ולשלושה יישובים בלבד יעד נמוך יחסית של 55%. היעדים נקבעו לשנת 2040 בהתאם לאסטרטגיית התוכנית, אך הכותבים טוענים כי היעד הוא לעשורים הקרובים ובוודאי לא יושג בטווח של 20 שנה מהיום.

בתל אביב, יותר ממחצית הנסיעות בעיר מבוצעות ברכב הפרטי - ויעדי התוכנית מורידות שיעור זה לרבע. התוכנית בירושלים מציבה יעד דומה, וההתניידות בה תתבסס בעיקרה על נסיעות בתחבורה ציבורית והליכה רגלית. ובחיפה, כמעט שני שליש מהנסיעות מבוצעות ברכב פרטי - ויצטמצמו לרבע. עיקר התנועה בעיר תיעשה בתחבורה הציבורית, ונקבעו לה יעדי הליכה ורכיבה צנועים יחסית, בין השאר בשל הטופוגרפיה ההררית שלה. בבאר שבע - הירידה בשימוש ברכב הפרטי תהיה מ־65% ל־30%, יותר מאשר בגרעיני המטרופולינים האחרים.

 

בנצרת, 72% שימוש ברכב פרטי יצומצמו לפי התוכנית ל־30% וחלקו של השימוש בתחבורה הציבורית יגדל מ־3% ל־38%. מנגד, המצב בבני ברק צפוי להישאר כמעט ללא שינוי בשל נתוני ההליכתיות הגבוהים בעיר כיום.

היעדים הישראליים אולי מתקרבים לאירופה, אבל המציאות בשטח שונה. בעת שבתל אביב, כאמור, יותר מ־50% מהנסיעות מבוצעות ברכב פרטי, המספרים באירופה נמוכים משמעותית: בברלין - 31%; בברצלונה - 25%; בסינגפור - 33%; ובווינה - 27%.

הדירוג החברתי־כלכלי משפיע על ההתניידות

החוקרים בישראל מצאו כי יש השפעה מהותית לדירוג החברתי-כלכלי של היישוב על דפוסי ההתניידות בו. 49% מהנסיעות ביישובים בדירוג נמוך היו ברגל לעומת 15% בדירוג גבוה, כשהשימוש ברכב פרטי מספק תמונת ראי הפוכה - 45% ו-81% בהתאמה.
את התוכנית הוביל שי קדם, מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. בדברי ההסבר כתב כי "מעתה יבקש משרד התחבורה לוודא כי התוכניות למרחבים העירוניים מתייחסות ליעדי פיצול אלה, שהם תנאי להצלחתה של המערכת התחבורתית".

שאלות פתוחות ואתגרים רבים למימוש התוכנית

אבל נותרו לא מעט שאלות פתוחות ואתגרים למימוש התוכנית. בניגוד לתוכניות קודמות של המשרד, שקבעו שיעור פיצול של 40% נסיעות תח"צ במטרופולינים והן תלויות יותר בקידום פרויקטים תחבורתיים לאומיים (שמתעכבים) - כאן מדובר בהתאמה שצריכות לבצע הרשויות המקומיות ורשויות התכנון. ואולם, בעוד שבת"א נעשית עבודה להשגת יעדים דומים גם היום, הרי שבערים אחרות המצב שונה דרמטית. בירושלים מקודמת רשת רכבות קלות עשירה בחניונים, במחלפים ובהפרדות מפלסיות; ברעננה מסרבים לסלילת נת"צ, ובצפון השרון מציפים התנגדויות לפרויקט המטרו.

בתוך כך, בהיעדר רשויות מטרופוליניות לתחבורה, הפערים בין הכוונות והתוכניות של המשרד ובין המתרחש ברשויות ממשיך לגדול - והמשרד בוחר, פעמים רבות, שלא להתעמת.

אתגר נוסף הוא הפרבור העצום בישראל. התכנון העירוני של ערים רבות מפריד בין מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי. הפרדה שדוחקת את הנוסעים לרכב הפרטי. עם זאת, לנוכח העלייה הצפויה בעשורים הקרובים בגודל האוכלוסייה ובבנייה, תוכניות חדשות שיאושרו יצטרכו להלום את היעדים החדשים. אבל, טרם ברור כיצד גוזרים את יעד הפיצול של תוכנית מקודמת - האם הוא צריך "לפצות" על מקומות קיימים בעיר או להלום את היעד הסופי בלבד? כיצד יתייחסו לתוכניות שכבר אושרו? האם המדינה תתקצב שיפור של מקומות קיימים? האם תוכניות התחבורה שכבר תוקצבו תואמות ליעדים אלו? ובכלל, כיצד מתאימים את הצעדים שהממשלה עושה ליעדים?

בעוד שמשרד הפנים מקדם רשויות חדשות ומרוחקות שיקשרו את תושביהן לרכב פרטי, ציפוף המטרופולינים הקיימים וחיזוק הערים הקיימות הם מצע טוב יותר לתחבורה מקיימת.

אך, חוזקה של התוכנית הוא בקביעת יעדים שהציבור יוכל לעקוב אחריהם. זו נקודת מוצא טובה בהרבה מסיסמאות על קידום תחבורה ציבורית, הליכה רגלית ורכיבה על אופניים. התוכנית לא "תפתור" את בעיית הפקקים - אלו ימשיכו להתארך בכבישי הארץ למי שישתמש ברכב הפרטי. משמעות התוכנית היא קביעת יעדים שיתנו קריאת כיוון לתוכניות עתידיות שיקדמו רשויות מקומיות, גופי תכנון ומשרדי הממשלה. תוכניות אלו יצטרכו להלום את היעדים כדי לקבל תקצוב - ולצאת לדרך.

אולם, נותרו שאלות פתוחות רבות על מימושה. "המעבר לתנועה מקיימת יוביל לשיפור בתחושת ביטחון במרחב, בבטיחות בתנועה ולמרחב עירוני מקיים ונעים המתוכנן עבור כלל האוכלוסייה", נכתב בתוכנית.

עוד כתבות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

דיווח: גורם מודיעיני הבהיר שאיראן לא תגיב

דיווחים על תקיפה ישראלית באזור איספהאן באיראן ● מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד