השרים אלקין, ליברמן ושקד, בעת חשיפת תוכנית הדיור / צילום: יוסי זמיר
קשה לתאר סטירת לחי יותר גדולה מזו שרוכשי הדירות העניקו לממשלה בחודש נובמבר, זמן קצר לאחר שפרסמה את עקרונות מדיניות הדיור שלה. הישראלים הסתערו על שוק הדירות, באופן שלא נראה בארץ מעולם. מסקירת הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי 18.2 אלף דירות נרכשו בנובמבר. למשקיעים הייתה סיבה מצוינת לעשות זאת בשל העלאת מס הרכישה. מנגד, נדמה שליתר הרוכשים לא הייתה סיבה להתנפל על השוק - ולמרות זאת, גם הם שברו שיא.
כמו ב־2015, המשקיעים מיהרו לרכוש ראשונים
חודש נובמבר האחרון ריכז אליו את כל הרכיבים שליבו את מחירי הדירות מאז הסתיים סגר הקורונה הראשון: ריביות נמוכות, ביטול חלקי של מגבלת הפריים במשכנתאות, שינוי בדרישות רוכשי הדירות - שבעקבות המעבר לעבודה מהבית, הם העדיפו דירות גדולות יותר. כל הסיבות האלו ליוו את העליות במשך כל הזמן. ואולם, רכיב נוסף, כך נראה, התחזק במיוחד באותו חודש, והוא אי האמון ביכולת הממשלה לעשות משהו כדי לעצור את עליית מחירי הדירות.
הזרעים לשיא הרכישות בנובמבר נזרעו כבר באוקטובר. בשבוע האחרון של חודש זה החלה התקשורת לפרסם הערכות, כי שלושת שרי הממשלה הממונים על הדיור - שר השיכון זאב אלקין, שרת הפנים איילת שקד, ושר האוצר אביגדור ליברמן - יפרסמו את תוכנית הדיור שלהם להיאבק במחירי הדירות. התוכנית כללה גם העלאת מס רכישה על המשקיעים והשבתה לרמות המיסוי שנקבעה על ידי שר האוצר לשעבר, משה כחלון. ידיעות אלה היוו את הטריגר להתחלת מסע הרכישות של המשקיעים.
ואכן, בסוף אוקטובר התכנסו שלושת השרים, והציגו באריכות את תוכנית הדיור שלהם, מה שליבה עוד יותר את המוטיבציה של המשקיעים לרכוש דירות - ומהר, לפני כניסת המיסוי החדש לתוקף.
ההתנהגות של המשקיעים הייתה צפויה. כך בדיוק הם התנהגו גם ביוני 2015, כשמשה כחלון הודיע על העלאת מס הרכישה. גם אז הם נהרו לשוק על מנת לרכוש דירות לפני כניסת המס החדש. אולם, גל הרכישות הנוכחי היה ארוך יותר, שכן החל כאמור עוד בסוף אוקטובר, ולכן היה גדול יותר בהיקף הדירות שנרכשו (כ-12 אלף דירות, לעומת 7.5 אלף שנרכשו ביוני 2015).
ת"א עדיין בראש, ירושלים אחריה
אפילו היעדים שאליהם פנו המשקיעים היו צפויים, שכן מדובר באותם מקומות שכיכבו ברשימת הקניות שלהם עוד לפני פרסום מדיניות הדיור הממשלתית. בראש ניצבה העיר תל אביב יפו: בנובמבר נרכש בה כ-800 דירות, כלומר שמינית מכלל הדירות להשקעה שנרכשו באותו חודש. אחריה מדורגות ירושלים (520 דירות), חיפה (380 דירות), באר שבע (270), בת ים (260), רמת גן (250) אשקלון (240) ונתניה (230).
ואולם, השיא החודשי של 18.2 אלף דירות לא היה נשבר, אילו הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור לא היו רושמים רמות חריגות של רכישת דירות, וזו הסיבה הגדולה שאמורה לעורר דאגה בממשלה. הזוגות הצעירים רכשו 6.1 אלף דירות, מהן 4.9 אלף בשוק החופשי. גם אחרי ניכוי הדירות המסובסדות, מדובר בשיא של עשור לפחות. כמוהם גם משפרי הדיור שרכשו 5.4 אלף דירות.
הצעירים ומשפרי הדיור לא מאמינים לממשלה
אז מה בעצם קרה? מדוע שני הציבורים הללו, שלכאורה לא הייתה להם סיבה לשבור שיאים בנובמבר, החליטו דווקא לרכוש לעצמם דירות בכמות כה גדולה? ככל הנראה, הם, בדיוק כמו המשקיעים, עברו על מדיניות הדיור הממשלתית, והחליטו מסיבותיהם שלהם, שאין למה לחכות.
מדוע? אולי משום שהם מאמינים להצהרות השונות שהשמיעו בחודשים האחרונים שרי הממשלה, כי מחירי הדירות בשנת 2022 יוסיפו לעלות. אולי גם משום שהם לא ראו בתוכנית צעדים חדשים שלא נוסו קודם לכן ונכשלו, או שהשפעתם על השוק הייתה מוגבלת ולא מלאה אחר ציפיותיהם. ייתכן גם משפרי הדיור והזוגות הצעירים חששו שמשקיעים להוטים את הדירות שהם תכננו לרכוש לעצמם, ומיהרו להקדימם. אופציה אחרת היא שהרוכשים ראו שכל חודש שהם ממתינים ולא רוכשים דירה, המחירים עולים באלפי שקלים נוספים.
כל החבילה הזו התפוצצה לממשלה בפרצוף, דקה אחרי שזו הציגה את תוכניתה לציבור. וסקר אמון ציבור יותר טוב מזה - לא ניתן למצוא.