וילנר, מבעלי חברת תחנות הדלק ארקו, מחזיק מניות גב-ים בשווי של 442 מיליון שקל ● החזקתו עשויה להקשות על נכסים ובניין במהלך רכישת מניות אהרון פרנקל בחברת הנדל"ן
בנין גב ים הרצליה / צילום: איל יצהר
איש העסקים האמריקאי מוריס וילנר, מבעלי השליטה בחברת מתחמי התדלוק ארקו , הפך לבעל עניין בחברת הנדל"ן המניב גב-ים, עם החזקה ב-5.15% ממניותיה בשווי של כ-442 מיליון שקל. מדובר בנתח מהותי אשר מהווה 28.2% מסך מניות המיעוט בגב-ים, אשר נסחרת בבורסה לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל.
מדיווח שפרסמה גב-ים עולה, כי וילנר רכש השבוע מניות תמורת 12.5 מיליון שקל, וחצה את רף ההחזקה של 5%, אשר מחייב דיווח על ההחזקה לחברה המוחזקת ובאמצעותה לבורסה.
שני בעלי המניות הגדולים בחברת גב-ים הם חברת נכסים ובניין (44.51%) ואיש העסקים אהרון פרנקל (37.22%). באחרונה חתמה נכסים ובניין על הסכם לרכישת החזקותיו של פרנקל בגב-ים תמורת 3.1 מיליארד שקל, אולם העסקה מותנית בהצלחתה של נכסים ובניין להשלים קודם לכן הצעת רכש חלקית ל-5% ממניות גב-ים שבידי שאר בעלי המניות.
הצעה זו עלולה להיתקל כעת בקשיים, לאחר שהתברר כי וילנר מחזיק כאמור ב-5.15% מגב ים, כאשר כלל בעלי מניות המיעוט מחזיקים ב-18.27% מהחברה. עם זאת, לנכסים ובניין קיימת אפשרות נוספת להשלמת העסקה עם פרנקל, אשר כוללת קבלת אישור בעלי מניות המיעוט בגב-ים להצעת החלטה שלפיה יוקצו לנכסים ובניין מניות חדשות של גב-ים בשיעור של 5% מהחברה.
מחזיק 11.6% מארקו לאחר מיזוגה ל-SPAC
וילנר מתגורר בעיר סיינט פיטרסברג שבמדינת פלורידה והוא מוכר לשוק ההון הישראלי כבעל השליטה בחברת ארקו הציבורית, יחד עם שותפו אריה קוטלר. ארקו פועלת בתחום תחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב. בשנת 2020 הובילו וילנר וקוטלר עסקה למיזוג ארקו עם חברה אמריקאית ציבורית למטרת רכישה (SPAC), ומאז נסחרת החברה הממוזגת הן בבורסה בת"א והן בבורסה של ניו יורק.
לאחר המיזוג מחזיק וילנר ב-11.6% ממניות ארקו בשווי של 383 מיליון שקל, ואילו קוטלר מחזיק ב-16.8% ממניות החברה בשווי של 556 מיליון שקל. את תשעת החודשים הראשונים של 2021 סיימה ארקו עם רווח נקי של 46.3 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לרווח נקי של 21.1 מיליון דולר שנרשם בתקופה המקבילה ב-2020.
הכנסותיה של ארקו צמחו בתשעת החודשים הראשונים של 2021 ל-5.43 מיליארד דולר. לשם השוואה, בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 רשמה החברה הכנסות של 2.67 מיליארד דולר בלבד, בהשפעת הסגרים שהוטלו בארה"ב לצמצום התפשטות מגפת הקורונה, שהפחיתו מהותית את צריכת הדלקים שם.