גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ותודה להייטקיסטים: בחברות הביטוח עדיין נהנים מרווחי ביטוח המנהלים הישן

חברות הביטוח גובות מהמבוטחים 15% מהרווחים בפוליסות החיסכון ששווקו עד 2004, אשר הניבו אשתקד תשואה ממוצעת של 15.3% • בסך הכול, הן הרוויחו מהמוצר בשנה שעברה כ-3 מיליארד שקל ● וגם: מדוע עובדי הייטק בוחרים דווקא בביטוחי המנהלים

חברות הביטוח עדיין חוגגים על ביטוחי המנהלים הוותיקים / אילוסטרציה: Shutterstock
חברות הביטוח עדיין חוגגים על ביטוחי המנהלים הוותיקים / אילוסטרציה: Shutterstock

שוקי ההון האירו ב-2021 פנים לציבור החוסך את כספו בחיסכון לטווח ארוך. תשואות דו-ספרתיות בכל מוצרי החיסכון הגדילו משמעותית את הצבירה לפנסיה, ומי שהפקיד את כספו במסלולים המנייתיים אף השיג תשואות של יותר מ-25% בשנה החולפת. עבור חברות הביטוח, לעומת זאת, ישנו מוצר חיסכון אחד שבו הן עצמן רשמו רווחים יוצאי דופן בעקבות הגאות בשוקי ההון בעולם, ובישראל בפרט.

ברוב המוחלט של המוצרים רושמות החברות הכנסות מדמי הניהול שמשלמים החוסכים, והתשואות, שהגדילו משמעותית את סך הנכסים, הגדילו בהתאם גם את ההכנסות מדמי ניהול. אבל בניגוד לרוב המוצרים, בביטוחי המנהלים ששווקו בין השנים 1991 ל-2004 משתתפות חברות הביטוח גם ברווחים שהניבו התשואות. בשנים טובות, שבהן השיגו תשואות חיוביות, גובות החברות 15% מהרווחים, נוסף על 0.6% מהחיסכון שצבר העמית בשנה כולה, אך מנגד אינן גובות דמי ניהול בגין ההפקדה החודשית.

הפוליסות הללו מוגדרות על ידי חברות הביטוח כ"קרן י'", והן מהוות את תיקי הדגל שלהן מבחינת ניהול ההשקעות, מכיוון שמדובר במסלולים הבשלים ביותר (בזכות הוותק שלהם), הם מיוצבים וצומחים בצורה איטית, ותמהיל התיק שלהם (היחס בין רכיבי השקעה כמו מניות ואג"ח) דומה באופן יחסי. כך שמנהלי ההשקעות מביאים באמצעותם לידי ביטוי את יכולותיהם המלאות.

נכון לסוף 2021 מנהלות חברות הביטוח כ-200 מיליארד שקל בפוליסות מסוג קרן י', בעוד שבפוליסות אשר שווקו לאחר מכן הן מנהלות כ-112 מיליארד שקל.

 

הפניקס השיגה בדצמבר תשואה של 3.3%

המובילה הגדולה מבין חברות הביטוח בכל הנוגע לתשואות בשנת 2021 היא הפניקס. כמו בקרנות הפנסיה, גם בביטוחי המנהלים רשמה הפניקס חודש יוצא דופן בדצמבר, הרבה בזכות חשיפה גדולה לשוק ההון המקומי, שבו השיגה קרן י' שלה תשואה של 3.3%, ובסך הכול תשואה שנתית מצטברת של 17.4%. אחריה מדורגת כלל ביטוח (16.1%) ושלישית הראל עם 15.3% - בדומה לממוצע שהושג אשתקד.

הפערים הללו בתשואה משתקפים כאמור ברווח הנקי של החברות. להפניקס, לדוגמה, תיק של 35 מיליארד שקל, אשר הניב מהשקעות רווחים לפני מס בגובה של יותר מ-5 מיליארד שקל ב-2021 (מחושב על פי התשואה הריאלית, כלומר בהפחתת האינפלציה). אם הייתה הפניקס משיגה תשואה דומה לזו שהשיגה החברה שנמצאת בסוף טבלת הדירוג, רווח זה היה נחתך ב-150 מיליון שקל.

חלק הארי של רווחי ההשקעה מופקד לתוך החסכונות של המבוטחים, אך 15% מהם עוברים כאמור לחברות הביטוח כתשלום המוגדר כדמי ניהול משתנים, ובשנים שבהן התשואה שלילית, נאסר על החברות לגבות דמי ניהול אלו.

נתונים סופיים של 2021 כולה טרם פורסמו, והם יתגלו רק כאשר יפורסמו הדוחות הכספיים של הרבעון הרביעי בעוד כחודשיים. ואולם, על פי חישוב המבוסס על היקף הנכסים והתשואה שהושגה בשנה החולפת, שבע חברות הביטוח צפויות להציג יחד גביית דמי ניהול משתנים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. בראש נמצאת מגדל, בזכות התיק הגדול שהיא צברה הודות לעבודת שיווק גדולה שנעשתה בתחילת שנות ה-2000, ואחריה הפניקס וכלל, בשל התשואות הגבוהות שהשיגו על תיק גדול יחסית.

מדוחות הרבעון השלישי עולה, כי שבע חברות הביטוח המחזיקות פוליסות משתתפות ברווחים גבו בתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה סכום מצרפי של יותר מ-2 מיליארד שקל בגין התשואות החיוביות שהן השיגו עבור החוסכים שלהן.

מכיוון שמגדל היא חברת הביטוח עם התיק המשתתף ברווחים הגדול ביותר, 76 מיליארד שקל נכסים מנוהלים (כמו כלל והפניקס יחד), סך דמי הניהול המשתנים שגבתה היה הגדול ביותר, ועמד על 776 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי. שתי החברות הבאות הן הפניקס וכלל, עם גבייה של 427 מיליון שקל כל אחת, לאחר שהתשואה העודפת של הפניקס פיצתה על תיק קטן יותר ב-5 מיליארד שקל מזה של כלל.

חגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס / צילום: איל יצהר

החיסרון העיקרי: החוסך משלם הרבה יותר

עבור חברות הביטוח מדובר כאמור בבור שומן שמכניס מאות מיליוני שקלים בשנים טובות בשוק ההון. אולם עבור החוסכים מדובר בהפחתה משמעותית מהחיסכון הפנסיוני. אם ניקח כדוגמה חוסך עם צבירה של מיליון שקל, ופוליסה שהשיגה תשואה של 15%, חברת הביטוח תגבה ממנו דמי ניהול משתנים בסך של 2.2% מהחיסכון שצבר. לכך יש להוסיף 0.6% מהצבירה שנגבים כדמי ניהול קבועים, כך שבסך הכול הוא ישלם 2.8% מהחיסכון שצבר, כלומר 28 אלף שקל בשנה.

2021 הייתה שנה חריגה מבחינת התשואות על ההשקעות, אך גם במבט על עשר השנים האחרונות, עם תשואה ממוצעת של כ-6% מדובר בתשלום של כ-15 אלף שקל בדמי ניהול לחוסכים בפוליסות המשתתפות ברווחים.

לשם השוואה, בקרנות הפנסיה החדשות ממוצע דמי הניהול מהצבירה עומד על 0.19%, כך שחוסך עם צבירה של מיליון שקל ישלם בגינם 1,900 שקל בשנה. אומנם לכך יש להוסיף את דמי הניהול מההפקדה החודשית, שעומדים על 1.9% בממוצע (יורדים ככל שהצבירה עולה), כך שבשנה יתווסף תשלום של כ-2,300 שקל ובסך הכל 4,180 שקל, וזהו בהחלט פער ניכר.

היתרונות של ביטוחי המנהלים

מנגד, לביטוחי המנהלים יתרונות משלהם. ראשית, מדובר בחוזה אישי שנעשה בין העמית ובין חברת הביטוח, ולכן חברת הביטוח מחויבת אליו לחלוטין. זאת בניגוד לקרן פנסיה, המבוססת על תקנון אחיד שיכול להשתנות לאורך חיי החיסכון, וכך להיטיב או להרע את מצבו של העמית ללא שליטתו.

נוסף על כך, בקרן פנסיה העמיתים תלויים זה בזה, והרכב החוסכים משפיע על סוג נוסף של דמי ניהול שמשלם החוסך, שנקראים גירעון אקטוארי. על פי מנגנון זה, בכל רבעון מחשבת קרן הפנסיה כמה כסף שילמו העמיתים בקרן בגין הכיסויים הביטוחיים שלהם, ואם הסכום המתקבל קטן מסך הכספים הנדרשים לתשלום עבור פיצויי תביעות ותגמולים, ההפרש יתחלק בין כל העמיתים בקופה. מנגד, אם הסכום המתקבל גדול מהסכום הדרוש לתשלום, ייווצר מצב של עודף אקטוארי, והסכום יחולק בין העמיתים.

נוסף על כך, לביטוחי המנהלים בגלגוליהם השונים היו יתרונות נוספים. הפוליסות ששווקו עד לשנת 1991 הבטיחו תשואה של 4% ואף יותר, בזכות אג"ח מיועדות שהנפיקה עבורן הממשלה (שלאחר מכן הונפקו רק עבור קרנות הפנסיה). ב-1991 הוחלט לשנות את הפוליסות הללו לפוליסות משתתפות ברווחים, ובסוף 2003 השתנה שוב המודל, וממבוטחים חדשים לא ניתן עוד לגבות 15% מהרווחים, אלא דמי ניהול במודל דומה לזה שבקרנות הפנסיה, אך גבוהים יותר.

עד לשנת 2013 נהנו ביטוחי המנהלים מיתרון משמעותי נוסף - למבוטחים הובטחו מקדמי קצבה אשר אפשרו להם לשריין לעצמם את הקצבה החודשית, גם מעבר למספר החודשים שלהם יהיו זכאים על פי הפוליסה. כך לדוגמה, אדם עם חיסכון של מיליון שקל ומקדם המרה לקצבה של 200, יקבל פנסיה של 5,000 שקל - גם אם יחיה מעבר לאותם 200 חודשים.

ואולם, אז החליט המפקח על הביטוח דאז, פרופ' עודד שריג, על ביטול מקדמי הקצבה המובטחים, וכעת, כפי שנהוג גם בקרנות הפנסיה, יחולק סך הצבירה ביום הפרישה ב-200 חודשים. מבוטח רשאי לבקש מקדם גדול יותר, כדי להבטיח כי יורשיו יזכו לקצבה לאחר מותו, אך הקצבה החודשית תהיה קטנה יותר.

עובדי ההייטק מחזיקים את המוצר בחיים

לצד השינויים הללו בביטוחי המנהלים הם סבלו ממכה קשה כאשר ברשות שוק ההון החליטו להוציא את ביטוח החיים מתוך הפוליסות. זאת מאחר שהמבוטחים לא יכלו לדעת כמה מתוך דמי הניהול שהם משלמים עולה הביטוח - שככל שהוא יקר יותר החיסכון הנקי שלהם מצטמצם. השינוי הזה, כאמור לצד דמי הניהול הגבוהים יותר שנגבים לעומת קרנות הפנסיה, פגע קשות באטרקטיביות של המוצר.

אם פעם החלוקה בין ביטוחי המנהלים לקרנות הפנסיה עמדה על 50%-50%, היום היא נוטה ל-80% לטובת קרנות הפנסיה, ורק 20% מהמצטרפים החדשים פונים לביטוחי המנהלים. למרות זאת, ביטוחי המנהלים נהנים מהפריחה בשוק ההייטק המקומי. תקרת ההפקדה לקרן פנסיה עומדת נכון להיום על סכום של פי שניים מהשכר הממוצע במשק, כלומר עד כ-21 אלף שקל בחודש. כאשר המשכורות החציוניות בהייטק מגיעות ל-30 אלף שקל בחודש, רבים מהעובדים מעדיפים להפקיד את היתרה בביטוחי המנהלים (או בקופות גמל לתגמולים) ולמעשה שומרים על המוצר בחיים.

עוד כתבות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה ואסיה; בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד ליבת ה-PCE

דאקס מתחזק ב-0.4%, פוטסי מוסיף 0.7% וקאק עולה ב-0.3% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד