דוד סוסנה ודוד גוברין (מימין) / צילום: איל יצהר
השנה האחרונה הייתה פנטסטית במיוחד לחברת הפינטק פרסונטיקס. הכנסות החברה, שמספקת לבנקים ישראליים ובינלאומיים מנוע לבנקאות דיגיטלית מותאמת אישית, צמחו בכ-50%, היקף הצמיחה הגבוה אי פעם, מה שהזרים עשרות מיליוני דולרים חדשים לקופת החברה.
ולא בכדי: נראה כי כל הכוכבים הסתדרו עבור המייסדים דוד סוסנה ודוד גוברין: מהפיכת הבנקאות הפתוחה - המאפשרת ללקוחות לדלג מבנק לבנק, עלייתן של חברות הפינטק, ההתאמה האישית של מוצרים ללקוחות, ומהפיכת הבנקאות הדיגיטלית - כל אלה הביאו לביקוש גבוה למוצריה, כמו גם לאלה של המתחרים.
המערכת של פרסונטיקס מותקנת בעשרות בנקים ברחבי העולם, בהם דיסקונט, פועלים ולאומי, וולס פארגו האמריקאי, בנק RBC הקנדי, סנטנדר בבריטניה ו-DBS האסייתי. היא מאפיינת את הלקוחות על פי התנהגותם הפיננסית, מנתחת את דפוסי ההוצאות וההכנסות שלהם ומספקת עצות השקעה מותאמות אישית במטרה למנוע מהם להיכנס למינוס ולאפשר להם לבצע חיסכון חכם ואוטומטי בדרגות סיכון שונות.
אחת התוכניות הפופולריות שלה הוא חסכון אישי במסגרתו התוכנה יודעת כמה כסף להקצות כל חודש לחסכון ובאיזה עיתוי - בהתבסס על דפוסי ההתנהגות של המשתמש.
היום (ד') מודיעה החברה על גיוס הון של 85 מיליון דולר, במה שחותם שנה במסגרתה גייסה סך הכל 160 מיליון דולר. את הגיוס הנוכחי הוביל שם מוכר בזירת ההשקעות הישראלית: חברת ההשקעות תומא בראבו שזכורה כמי שמיזגה אליה את איירון סורס בשנה שעברה, ושספגה בינתיים ירידה של 40% במחיר המנייה.
לשתי החברות - איירון סורס ופרסונטיקס - משקיעה משותפת והיא קרן ויולה, ומשם החיבור. מלבד ספאקים, תומא בראבו גם מבצעת השקעות פרייבט אקוויטי נרחבות ועסקת פרסונטיקס כלולה בקטגוריה הזו.
סך הגיוסים בשנה האחרונה, 160 מיליון דולר, נחשב לחריג עבור החברה שבמשך העשור האחרון גייסה כ-30 מיליון דולר בלבד.
בדרך להנפקה?
האם יש בהשקעה זו רמז לכוונת החברה לצאת להנפקה בקרוב? לאו דווקא. בפרסנוטיקס רואים את המירוץ להנפקה של החברות הישראליות בשווקים ובינתיים לא ממהרים להיפטר מסטטוס החברה הפרטית.
הגיוס האחרון ישמש את החברה בעיקר כדי להרחיב את סניפי המכירות והשירות שלה בעולם - לאחר שנתיים שבה ביצעו עסקאות ותמיכה כמעט אך ורק מרחוק - וכדי לרכוש חברות בתחום ניהול העושר (wealth management) שיאפשרו לחברה להתמקד בתחומים נוספים על לקוחות קמעונאים.
לא הכל הלך חלק לפרסונטיקס (Personetics), חברה שהוקמה לפני יותר מעשור. ״לקח לנו משהו כמו ארבע או חמש שנים לשכנע את הבנקים שהנושא הזה של מעורבות של לקוחות בנעשה בחשבון שלהם הוא עניין חשוב," אמר סוסנה בראיון שנתן לגלובס בשנה שעברה.
"אולי לי ולך זה נשמע היום אבסורד, אבל בנקאי אמריקאי אחד בשנת 2015 שאל אותי: 'מדוע שאתריע בפני לקוח שהוא עומד להיכנס למינוס, אם הוא משלם לי עמלה על המינוס הזה? הלקוח יסגור את המינוס ואני לא אוכל לחייב אותו בעמלה'. אז אני שואל אותו: ומה עם שירות ללקוח? הרי ברגע מסוים הלקוח גם ירצה ליטול הלוואה, לקחת משכנתה או להוציא כרטיס אשראי, אתה הרי רוצה שהלקוח יהיה מרוצה מהשירות שהוא מקבל ויחזור אליך שוב ושוב. והבנקאי אומר לי: 'אין ללקוח אלטרנטיבה, אני היחיד שיכול להנפיק לו אשראי, ולכן זה לא מעניין אותי'.
"זו המציאות של פני שש או שבע שנים, שבה הבנקאים ראו עצמם כאדונים ללא תחרות, כאלה ששולטים בלקוח, אלה שלא התחשבו במחיר. אלה השנים שבהן דיברנו על דברים שאיש לא הבין, שלנו היה ברור שישנה את העולם הבנקאי, ובמובן זה אני יכול לומר שהקדמנו את השוק. ברגע שהעידן הדיגיטלי החל לרוץ, באותו היום קיבלנו בוסט מטורף".
מערכת פרואקטיבית לחסכון
הבנק הקנדי אר.בי.סי היה הראשון בעולם שהסכים ללכת צעד אחד קדימה ולעבוד על מערכת פרואקטיבית לחסכון עם החברה הישראלית, והדבר קרה רק לפני ארבע שנים. התוכנית שהופעלה מאחורי הקלעים על ידי המערכת של פרסונטיקס פעילה עד היום תחת המותג Find & Save, והיא מציע ללקוח בזמן המתאים לו לבצע הפרשה מהחשבון לחיסכון בהתאם לאלגוריתמיקה מיוחדת המזהה את הרגלי ההוצאות והחיסכון של הלקוח ומידת הקרבה למשיכת יתר.
התוכנית, שהחלה עם הפרשה של עד 50 דולר ליום, הפכה להצלחה מסחררת עם מאות אלפי משתמשים. לימים הושק מוצר דומה בבנק דיסקונט בשם חסכון חכם, וכיום מעל למיליון לקוחות בנקים בעולם חוסכים באופן אוטומטי באמצעות פרסונטיקס.
על פי תוכנית החומש של החברה, חיסכון פשוט הוא הצעד הראשון. שם נדרש האלגוריתם החכם לדעת האם הלקוח צריך את הכסף או לאו, ובעתיד היא כבר שוקדת על הגדרת יעדי ומטרות חסכון, כמו טיסה לחו״ל, לימודים, או תשלום שכר דירה, ועל חלוקה פרופורציונלית של החיסכון בין היעדים, כך שהמערכת תדע מתי להפריש את הסכום על מנת שישמר בחסכון ולא ילך להוצאה מיידית.
לאחר מכן, תאפשר התוכנית של פרסונטיקס להפריש עד 10% מהמשכורת לצרכים שונים בהתאם ליעדים המוגדרים ולשיקולי האלגוריתם. ״החזון הוא להיות הטסלה של הבנקאות״, אומר סוסנה. ״שהכל יהיה אוטומטי. הלקוח יגדיר יעדים בצורה כללית, ואנחנו ננהל את כל חלוקות הכסף בין החשבונות שלו והשימוש בבנקאות פתוחה מאפשרת לעשות את זה גם בין בנקים. בנק אליי בנק האמריקאי מאפשר לנו להעביר בין בנקים, אם יש לך פעילויות בבנקים אחרים. יש אנשים שחשבון הצ'קים שלהם נמצאים בבנק אחר. שחשבון יהיה במזרחי אבל את השקעות אתה יכול לעשות במקום אחר״.
לפי הודעת החברה, היא מאפשרת ל-120 מיליון לקוחות בנקאיים להתנהל פיננסית בעזרת ה"טייס האוטומטי" שלה, שצברו עד כה בחסכונותיהם 500 מיליון דולר. ההיכרות האינטימית (אך שאינה אישית- לחברה אסור לאסוף את פרטי המשתמש) עם דפוסי ההתנהגות של הלקוחות, לצד חיבור למוצרי אשראי וחסכון יאפשר לה להציע מוצרים משלימים לבנקים מסורתיים ודיגיטליים ובכך להגדיל את אחיזתה בשוק.