גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת נפט חדשה בין עיראק לירדן עלולה לסכן את מפרץ אילת יותר מהסכם קצא"א

עמאן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי, כשצינורות באורך 1,665 ק"מ יובילו מיליון חביות ביום לעקבה ● גורמים בישראל מקווים להשתלבות במיזם, אך ספק אם זה אפשרי מבחינת בגדד ● וגם: בשל האיום האיראני, צה"ל שינה את עמדתו בנוגע לרכש הצוללת השישית מגרמניה

מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock
מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock

המאבק של ארגוני הסביבה והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נגד הסכם קצא"א עם רד־מד להרחבת העברת הנפט מאיחוד האמירויות מקבל בימים אלה תפנית. ירדן ועיראק על סף חתימת הסכם פריסת צינור נפט מבצרה, בירת הנפט של עיראק, אל נמל עקבה. שם, לפי התוכניות, הוא יועמס על מיכליות שיובילו אותו לאירופה. משמעות בניית הצינור וההולכה דרך נמל עקבה/אילת היא נוכחות מאות מיכליות בשנה במפרץ, בכמויות שהופכות את הסכם קצא"א לטיפת נפט בים.

על ההסכם הכריז שר האנרגיה הירדני, סלאח סעידון, שהודיע כי בעקבות האישור שקיבל מהקבינט העיראקי - יישומו יחל בקרוב. הצינור אמור להתפרש על פני 1,665 ק"מ וצפוי להעביר נפט בהיקף של מיליון חביות ביום. עלות ההקמה היא 9-7 מיליארד דולר. הנמל בעקבה לא יספיק לסדרי הגודל הללו, ולכן הוא יורחב ויועמק כדי להתאימו למכליות ומספר רציפי התדלוק יוגדל. ירדן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי. עיראק מפיקה כ־4 מיליון חביות ביום, ענף היצוא מספר אחד שלה, והיא המדינה השישית בעולם בתחום. המשמעות לבגדד היא איגוף המפרץ הפרסי המתחמם ככלל והאיום האיראני בפרט. תועלת נוספת היא קיצור נתיב ההולכה במכליות לאירופה. בדיונים בין הצדדים עלתה גם האפשרות של הארכתו למצרים, הן לצרכי הנפט של מצרים והן כאפשרות להעברת הנפט לנמל מצרי.

כבר היום יש במפרץ אילת/עקבה הרבה יותר אוניות משא ומכליות בצד הירדני לעומת הישראלי. ההסכם יגדיל את הפער, והאזהרות של ארגוני הסביבה מפני השלכות הסכם קצא"א־רד־מד, מקבלות ממד צנוע יותר. כלומר, בשל ההסכם בין ירדן לבין עיראק - הגידול העצום במספר המכליות בצד ההוא מאיים פי כמה על המפרץ מאשר ההסכם הישראלי־אמירותי.

ויכולה להיות לכך עוד השלכה חשובה יותר: גורם בכיר המעורה בפרטים אומר לגלובס כי "אם כבר לקצר את הדרכים לאירופה - למה לא להשלים את המהלך באמצעות הצינור הקיים - קצא"א?" לדבריו, הרווח הכלכלי מהסכם כזה חשוב אבל הוא בטל בשישים לעומת הרווח האסטרטגי-מדיני. ראשית, משמעותו הכנסת עיראק למעגל המדינות הנמצאות בקשר - ולו עקיף - עם ישראל. הנפט יכול לעבור בצינור מירדן לישראל ולהתחבר לקצא"א. הנפט לא יעבור במפרץ אל המכליות - ובכך תיקטן סכנת זיהום מפרץ אילת/עקבה. קיצור הדרך יוזיל מאוד את מחיר הולכתו, ויקטין את התלות בתעלת סואץ.

אלא שלתסריט הזה כמובן בעיות לא מעטות. ראשית, עיראק תתקשה להסביר הסכם עם ישראל. כמו כן, איראן והארגונים הסרים למרותה ינסו לטרפד הסכם שכזה. ירדן שחתמה לאחרונה על הסכם המים/סולאר עם ישראל אמנם תרוויח מכך, אבל גם בתוכה יש מחאות והתנגדות עזה לכל הסכם נוסף. גם ההיבט הסביבתי לא בדיוק מרוויח. סכנת הזיהום במפרץ אילת/עקבה, כאמור, תקטן - אבל היא בעצם תועבר לרציף קצא"א באשקלון.

וגם אם שום דבר לא יקרה, רק הדיו על כך והעלאת האפשרות מראים על השינוי שגרמו הסכמי אברהם לאווירה במזרח התיכון, לאפשרויות האזרחיות הגלומות בהם עבור כל תושבי האיזור, וגם להשלכות הנוספות שלהם בכל התחומים לרבות הסביבה.

עסקת הצוללות התייקרה ב־1.2 מיליארד דולר

ישראל וגרמניה חתמו על הסכם רכש שלוש הצוללות ממספנות חברת תיסנקרופ תמורת 3 מיליארד אירו. סכום גבוה בהרבה מה־1.8 מיליארד שסוכמו ב־2017. ממשלת גרמניה הודיעה כי תעמוד בהתחייבות הקנצרלית לשעבר מרקל לממן 600 מיליון אירו מתוך העסקה. אם כך, הנטל הנוסף על תקציב הביטחון עומד על 1.2 מיליארד אירו לאורך שבע שנים.

השלמת העסקה וחתימת ההסכם היו תנאי של רה"מ נפתלי בנט להבאת ההחלטה על הקמת ועדת החקירה הממלכתית בנושא עסקת הצוללות לאישור הממשלה. עם זאת, עדיין לא ברור אם בנט ושאר שרי ימינה יתמכו בה. המקור התקציבי להשלמת העסקה טרם סוכם, והאישור הסופי אמור להינתן בדיון סגור של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בכיר ביטחוני לשעבר, שהיה מעורב בעסקת הצוללות עם חברת תיסנקרופ וגרמניה, אומר לגלובס כי העיכוב שנוצר בחתימה על ההסכם לאחר מזכר ההבנות מ־2017, הוא הסיבה העיקרית להעלאת המחיר מ־1.8 מיליארד ל־3 מיליארד אירו לשלוש צוללות. על העלאת המחיר והאישור שנתנה לכך ועדת השרים להצטיידות דיווח אבי בר־אלי ב"דה מרקר".

לגלובס נודע כי בדיון שקיימו צמרת צה"ל ומשרד הביטחון, שינה צה"ל את עמדתו הראשונית שלא חייבה צוללת שישית. לאור התחזקות האיום האיראני קבע כי היא נחוצה להגנת המדינה.

העמדה הזו, שהוצגה בישיבת ועדת השרים, היא שהכריעה את הכף. שלוש הצוללות יחליפו את שלוש הוותיקות שנכנסו לשירות לפני יותר מעשרים שנה. השינוי הזה מסייע במידת מה לעמדתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שהואשם על ידי יריביו כי דחף לרכישת הצוללת השישית, אף שלכאורה לא היה בה צורך.

גרמניה עומדת בהבטחת הקנצלרית לשעבר מרקל

מזכר ההבנות נחתם לאחר שהושגה הבטחת הקנצלרית אנגלה מרקל למימון שליש מהעסקה, 600 מיליון אירו - ובכך עלות כל צוללת לישראל הייתה אמורה להיות 400 מיליון אירו בלבד - מחיר זול במיוחד לסוג זה של צוללות בעלות יכולות מתקדמות בתחום ההתקפי. אלא שהעסקה הושהתה בשל הביקורת הפנימית בישראל, ופתיחת חקירת המשטרה בנושא. כזכור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי נתניהו עצמו אינו חשוד בפרשה. בה בעת, גרמניה פתחה בחקירה משלה בשל החקירה בישראל, אך בשנה שעברה הודיעה על סיומה ללא הליכים ליליים נגד המעורבים. השילוב בין החקירות לבין רשימת הדרישות של חיל הים מתיסטנקופ לשינויים טכנולוגיים בצוללות הוביל לעיכוב של שלוש שנים בחתימה ולהעלאת המחיר הדרמטית.

עוד לפני החתימה על הסכם הצוללות, ביום רביעי קיבלתי שיחת טלפון. הגורם בצד השני של הקו היה נרגש. "הפרסומים בגלובס ובמקומות האחרים על הנימוקים הלא ענייניים של משרד הביטחון הם שהיטו את הכף. גנץ נכנע כי הבין שאין יותר תירוצים שקופים לאי אישור בועז לוי, ושבאווירה הציבורית שיצרו הפרסומים, אין לו ברירה". הדובר בישר לי על החלטת גנץ לאשר את מינוי לוי למנכ"ל התעשייה האווירית, יותר משנה לאחר שנכנס לתפקיד באישור דירקטוריון החברה, תוך שהוא ממשיך את התקופה המוצלחת שלה ואת שיעורי המכירות המראים עלייה נאה.

הפרסומים שהשפיעו על לשכת היועמ"ש

לפרסומים הייתה, כנראה, השפעה גם על לשכת היועמ"ש שגרר רגליים, עד שנזכר שתפקידו גם בממשלה הנוכחית לפקח על מינויים מסוג זה. הוא שלח לפני שבוע ויותר מכתב חריף לגנץ המתרה בו כי אי אישור המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית, וכי העיכוב לאחר שהדירקטוריון בחר בו בתום תהליך מוסדר - יכול להיעשות רק במקרים חריגים. והיה עוד משהו שדחף לאישור, ליתר דיוק מישהו, שר האוצר אביגדור ליברמן - הממונה על רשות החברות. ליברמן הבין את שגנץ ומנכ"לו אמיר אשל לא הבינו זמן רב. שיש קרבות שצריך לוותר בהם, ושיסתפקו במינוי, השערורייתי לכשעצמו, של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשיה האווירית.

לגנץ נכונו עוד קרבות בקרוב, כמו אישור מתווה הפנסיות של אנשי הקבע. וכאן, הוא החליט באיחור רב להיכנע. בתעשייה האווירית נשמעו צהלות במסדרונות, שכן האישור מאפשר ללוי להתמקד במשימה של קידום תהליך ההפרטה התקוע. לפני שבועיים דיווחנו על הקיפאון במהלכים, ועל גרירת הרגליים במשרד הביטחון. אולי כעת יצליח לוי להניע את התהליכים, אם כי ברור שללא סיוע של היו"ר פרץ זה לא יקרה.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק