צעדת מחאה בת''א בפברואר. שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ''ל / צילום: הדגלים השחורים
שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ"ל, אם יתברר כנכון - כך לפחות מעריכים במכון הישראלי לדמוקרטיה על רקע הפרסומים השבוע בעיתון כלכליסט.
החשש החדש, שנוסף השבוע, מצטרף למגמות עומק מדאיגות שמזהים במכון לדמוקרטיה על-פני העשור האחרון. בראיון לגלובס (שנערך לפני הפרסומים השבוע) מנתח ד"ר אור ענבי, מעורכי המדד השנתי של המכון, את נקודות החולשה והחוזק של הדמוקרטיה הישראלית, כפי שהן עולות מניתוח המגמות ארוכות הטווח.
מדד הדמוקרטיה 2021, שפורסם לפני כשבועיים, מתייחס למצב של הדמוקרטיה הישראלית בשנת 2020 הוא כולל 15 מדדים בינלאומיים שמתחלקים ל-6 קטגוריות (הממוצע המתוקנן של הקטגוריות באינפו). בהשוואה ל-2019 השתפר מיקומה של ישראל ביחס למדינות העולם ב-3 מהמדדים: ישראל השתפרה בפרמטרים של השתתפות פוליטית (של הציבור), שוויון דמוקרטי (שני המדדים תחת הקטגוריה "התהליך הדמוקרטי") וחלוקה שוויונית של משאבים (תחת "השוויון הכלכלי"). ב-6 מדדים שמרה ישראל על המיקום שלה מ-2019 אך ב-6 מדדים אחרים חלה נסיגה במיקום.
מדובר במדדים הבוחנים את חופש העיתונות, הקול האזרחי, השתתפות אזרחית, תרבות פוליטית דמוקרטית, תפקוד הממשלה ושליטה בשחיתות. אלא שלדברי ענבי, אחד משלושת העורכים של המדד הנוכחי, השוואת הניקוד לשנה קודמת או אפילו לשנתיים קודם לכן, לא מספקת תמונה מלאה של מגמות ארוכות טווח המשפיעות על הדמוקרטיה בישראל. "התמונה מתחדדת כשמסתכלים על כל העשור אחורה ועל 15 מדדים שונים", אומר ענבי "ואז אפשר לראות שהתמונה קצת פחות אופטימית בהשוואה לשנה הקודמת. ראינו שבחצי מהמדדים חלה ירידה משמעותית בציון. אני מדבר על ירידה ב-2,3 ואפילו 7 אחוזים - זה כבר משהו שצריך לחשוב עליו לעומק".
המגמות השליליות שמזהה ענבי בניתוח על-פני העשור התחזקו בשנים האחרונות. הדוגמה שבוחר ענבי לתת היא דווקא ממדד אחר, המדד המקומי שאותו עורך המכון לדמוקרטיה בעצמו, מדד הבוחן את התפיסות בציבור בנוגע לאופי הדמוקרטי של המדינה. "אנחנו רואים עלייה, כולל בשנה האחרונה, של תמיכה באמירה שצריך מנהיג חזק. ואנחנו רואים כבר חמש שנים שיותר ויותר ישראלים מסכימים עם האמירה הזו. ואנחנו רואים עלייה כבר שנה רביעית או חמישית בתמיכה באמירה שליהודים צריכות להיות יותר זכויות מאשר אזרחים לא יהודים. אלה שתי דוגמאות בולטות להתרחקות מדמוקרטיה".
מאז חוק הלאום ירדנו במדד מרכזי
נחזור למדד הבינלאומי. למעשה לא מדובר במדד אחד אלא בקבוצה של מדדים הבוחנים את מצבן היחסי של מדינות העולם בשישה תחומים מרכזיים: זכויות דמוקרטיות, התהליך הדמוקרטי, משילות, שחיתות, רגולציה ושוויון כלכלי. את המדדים מפרסמים ארגונים שונים: ארגוני מעקב אחר זכויות אדם כמו ‘עיתונאים ללא גבולות’ או מוסדות מחקר בינלאומיים כמו הבנק העולמי. ענבי בוחר להתמקד בשני מדדים: זכויות פוליטיות וזכויות אזרחיות, שאת שניהם מפרסם Freedom House, גוף מחקרי ללא כוונת רווח הפועל במימון ממשל ארה"ב מאז סוף מלחמת העולם השניה במעקב אחר מצב החירות בעולם.
"בשני המדדים האלה נרשמו ירידות של 7% ו-3% בהתאמה כשמשווים את הציון ב-2020 לממוצע העשור האחרון", אומר ענבי. "מדד הזכויות הפוליטיות בוחן למשל שאלות כמו ‘האם יש אופוזיציה חזקה ומשפיעה’, 'האם יש שמירה על זכויות מיעוטים' ו'האם יש תחרות חופשית בין מפלגות'". לדבריו, "זו ירידה מאוד משמעותית כי פעם היינו אחת המדינות היותר חזקות בזכויות פוליטיות. ב-2002 הציון שלנו היה 100 והיום אנחנו מקבלים ציון 82".
האם אפשר לראות את השפעת חקיקת חוק הלאום על הירידה בציון?
"קשה מאוד לזהות השפעה של אירוע נקודתי כל עוד עורכי המדד לא בודדו אותו במפורש בעצמם. נסיבתית, אם ניקח את התאריך שבו עבר חוק הלאום בכנסת בקריאה שלישית (19.6.2018), אז ב-2017 הציון שלנו היה 90. צנחנו 20 מקומות בדירוג העולמי בדיוק בשלוש שנים האלה. מה החלק של חוק הלאום בזה? כל עוד עורכי המדד לא עשו את זה אני לא יכול לכפות את עצמי עליהם ולקבוע להם מה שהם לא קבעו, אבל בהחלט רואים ירידה".
נקודת האור: ההשתתפות הפוליטית בעלייה
אנחנו באמצע. זה מקום טוב?
"זאת נקודה מאוד מרכזית. להגיד שאנחנו בחציון העליון בעולם שחלק ניכר ממנו הן מדינות לא דמוקרטיות, באפריקה או באסיה - אז המקום שלנו יחסית בסדר. אבל הייתי שם את עיקר תשומת הלב ל-OECD. כי כשמשווים אותנו ל-38 מדינות ה-OECD, אז בכל המדדים כמעט אנחנו מקדימים את מקסיקו הונגריה וטורקיה, אבל כל המדינות שהיינו רוצים להידמות אליהן, כמו נורווגיה או ניו-זילנד - רק בורחות לנו.
"ירידות בולטות נוספות שרשמה ישראל על-פני העשור היא במדדי השחיתות. מנגד, נקודת האור היא עלייה משמעותית בהשתתפות הפוליטית של האזרחים".
2020 הייתה שנה מאוד חריגה, מצד אחד ריבוי מערכות בחירות והפגנות ומצד שני פתיחת משפטו של ראש ממשלה (ב־24 למאי 2020) - עד כמה זה השפיע על הניקוד?
"גם העובדה שנושא השחיתות תפס מקום כל-כך מרכזי בסדר היום הציבורי היא בעיני נקודת זכות לדמוקרטיה הישראלית, בטח בהשוואה למדינות שבהן יש שחיתות וחוששים לדבר עליה".
פרסומי NSO ישפיעו, אם הם נכונים
ומה באשר לנושא החם של השבוע? הגילויים על שימוש נרחב ולעתים ללא היתר כדין שביצעה לכאורה המשטרה נגד אזרחים, כאשר חלקם אפילו לא חשודים.
בעניין הזה, מבקש ענבי לנסח תגובה בכתב שהועברה אלינו לאחר הריאיון. "לתחקיר המדאיג שפורסם השבוע יכולה להיות השפעה על המדדים הבינלאומיים בהם ישראל נבחנת, דוגמת מדד הזכויות האזרחיות של freedom house ומדד הקול האזרחי של V-DEM", כותב ענבי. "בשני מדדים אלה נבחנת, בין היתר, המידה בה בישראל קיים חופש ביטוי וחופש התאגדות - שתי חירויות מרכזיות בדמוקרטיה, שיכולות להיפגע בקלות על ידי מעקב אחר אזרחים אשר, למשל, לוקחים חלק בהפגנות כנגד השלטון. עם זאת, יש להמתין עד שיתבררו העובדות לאשורן. באם הפרסום מדויק, אכן יכולה להיות כאן פגיעה באותן זכויות ובהתאם ירידה בציוניה של ישראל, אחרת לא יהיו השפעות מרחיקות לכת על הציונים שמקבלת הדמוקרטיה הישראלית במדדים הבינלאומיים השונים".