גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדמוקרטיה בישראל בשחיקה, ופרשת NSO עלולה להחמיר את המצב

משוויון כלכלי ועד זכויות למיעוטים: הציונים של ישראל במדדים בינלאומיים לדירוג דמוקרטיה ירדו בשורה של פרמטרים ● ד"ר אור ענבי, מעורכי המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו בסדר בהשוואה לעולם, שחלק ניכר ממנו לא דמוקרטי, אבל לא בהשוואה ל־OECD"

צעדת מחאה בת''א בפברואר. שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ''ל / צילום: הדגלים השחורים
צעדת מחאה בת''א בפברואר. שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ''ל / צילום: הדגלים השחורים

שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ"ל, אם יתברר כנכון - כך לפחות מעריכים במכון הישראלי לדמוקרטיה על רקע הפרסומים השבוע בעיתון כלכליסט.

החשש החדש, שנוסף השבוע, מצטרף למגמות עומק מדאיגות שמזהים במכון לדמוקרטיה על-פני העשור האחרון. בראיון לגלובס (שנערך לפני הפרסומים השבוע) מנתח ד"ר אור ענבי, מעורכי המדד השנתי של המכון, את נקודות החולשה והחוזק של הדמוקרטיה הישראלית, כפי שהן עולות מניתוח המגמות ארוכות הטווח.

ד''ר אור ענבי, מעורכי המדד השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: איל גרניט

מדד הדמוקרטיה 2021, שפורסם לפני כשבועיים, מתייחס למצב של הדמוקרטיה הישראלית בשנת 2020 הוא כולל 15 מדדים בינלאומיים שמתחלקים ל-6 קטגוריות (הממוצע המתוקנן של הקטגוריות באינפו). בהשוואה ל-2019 השתפר מיקומה של ישראל ביחס למדינות העולם ב-3 מהמדדים: ישראל השתפרה בפרמטרים של השתתפות פוליטית (של הציבור), שוויון דמוקרטי (שני המדדים תחת הקטגוריה "התהליך הדמוקרטי") וחלוקה שוויונית של משאבים (תחת "השוויון הכלכלי"). ב-6 מדדים שמרה ישראל על המיקום שלה מ-2019 אך ב-6 מדדים אחרים חלה נסיגה במיקום.

מדובר במדדים הבוחנים את חופש העיתונות, הקול האזרחי, השתתפות אזרחית, תרבות פוליטית דמוקרטית, תפקוד הממשלה ושליטה בשחיתות. אלא שלדברי ענבי, אחד משלושת העורכים של המדד הנוכחי, השוואת הניקוד לשנה קודמת או אפילו לשנתיים קודם לכן, לא מספקת תמונה מלאה של מגמות ארוכות טווח המשפיעות על הדמוקרטיה בישראל. "התמונה מתחדדת כשמסתכלים על כל העשור אחורה ועל 15 מדדים שונים", אומר ענבי "ואז אפשר לראות שהתמונה קצת פחות אופטימית בהשוואה לשנה הקודמת. ראינו שבחצי מהמדדים חלה ירידה משמעותית בציון. אני מדבר על ירידה ב-2,3 ואפילו 7 אחוזים - זה כבר משהו שצריך לחשוב עליו לעומק".

 

המגמות השליליות שמזהה ענבי בניתוח על-פני העשור התחזקו בשנים האחרונות. הדוגמה שבוחר ענבי לתת היא דווקא ממדד אחר, המדד המקומי שאותו עורך המכון לדמוקרטיה בעצמו, מדד הבוחן את התפיסות בציבור בנוגע לאופי הדמוקרטי של המדינה. "אנחנו רואים עלייה, כולל בשנה האחרונה, של תמיכה באמירה שצריך מנהיג חזק. ואנחנו רואים כבר חמש שנים שיותר ויותר ישראלים מסכימים עם האמירה הזו. ואנחנו רואים עלייה כבר שנה רביעית או חמישית בתמיכה באמירה שליהודים צריכות להיות יותר זכויות מאשר אזרחים לא יהודים. אלה שתי דוגמאות בולטות להתרחקות מדמוקרטיה".

מאז חוק הלאום ירדנו במדד מרכזי

נחזור למדד הבינלאומי. למעשה לא מדובר במדד אחד אלא בקבוצה של מדדים הבוחנים את מצבן היחסי של מדינות העולם בשישה תחומים מרכזיים: זכויות דמוקרטיות, התהליך הדמוקרטי, משילות, שחיתות, רגולציה ושוויון כלכלי. את המדדים מפרסמים ארגונים שונים: ארגוני מעקב אחר זכויות אדם כמו ‘עיתונאים ללא גבולות’ או מוסדות מחקר בינלאומיים כמו הבנק העולמי. ענבי בוחר להתמקד בשני מדדים: זכויות פוליטיות וזכויות אזרחיות, שאת שניהם מפרסם Freedom House, גוף מחקרי ללא כוונת רווח הפועל במימון ממשל ארה"ב מאז סוף מלחמת העולם השניה במעקב אחר מצב החירות בעולם.

"בשני המדדים האלה נרשמו ירידות של 7% ו-3% בהתאמה כשמשווים את הציון ב-2020 לממוצע העשור האחרון", אומר ענבי. "מדד הזכויות הפוליטיות בוחן למשל שאלות כמו ‘האם יש אופוזיציה חזקה ומשפיעה’, 'האם יש שמירה על זכויות מיעוטים' ו'האם יש תחרות חופשית בין מפלגות'". לדבריו, "זו ירידה מאוד משמעותית כי פעם היינו אחת המדינות היותר חזקות בזכויות פוליטיות. ב-2002 הציון שלנו היה 100 והיום אנחנו מקבלים ציון 82".

האם אפשר לראות את השפעת חקיקת חוק הלאום על הירידה בציון?
"קשה מאוד לזהות השפעה של אירוע נקודתי כל עוד עורכי המדד לא בודדו אותו במפורש בעצמם. נסיבתית, אם ניקח את התאריך שבו עבר חוק הלאום בכנסת בקריאה שלישית (19.6.2018), אז ב-2017 הציון שלנו היה 90. צנחנו 20 מקומות בדירוג העולמי בדיוק בשלוש שנים האלה. מה החלק של חוק הלאום בזה? כל עוד עורכי המדד לא עשו את זה אני לא יכול לכפות את עצמי עליהם ולקבוע להם מה שהם לא קבעו, אבל בהחלט רואים ירידה".

נקודת האור: ההשתתפות הפוליטית בעלייה

אנחנו באמצע. זה מקום טוב?
"זאת נקודה מאוד מרכזית. להגיד שאנחנו בחציון העליון בעולם שחלק ניכר ממנו הן מדינות לא דמוקרטיות, באפריקה או באסיה - אז המקום שלנו יחסית בסדר. אבל הייתי שם את עיקר תשומת הלב ל-OECD. כי כשמשווים אותנו ל-38 מדינות ה-OECD, אז בכל המדדים כמעט אנחנו מקדימים את מקסיקו הונגריה וטורקיה, אבל כל המדינות שהיינו רוצים להידמות אליהן, כמו נורווגיה או ניו-זילנד - רק בורחות לנו.

"ירידות בולטות נוספות שרשמה ישראל על-פני העשור היא במדדי השחיתות. מנגד, נקודת האור היא עלייה משמעותית בהשתתפות הפוליטית של האזרחים".

2020 הייתה שנה מאוד חריגה, מצד אחד ריבוי מערכות בחירות והפגנות ומצד שני פתיחת משפטו של ראש ממשלה (ב־24 למאי 2020) - עד כמה זה השפיע על הניקוד?
"גם העובדה שנושא השחיתות תפס מקום כל-כך מרכזי בסדר היום הציבורי היא בעיני נקודת זכות לדמוקרטיה הישראלית, בטח בהשוואה למדינות שבהן יש שחיתות וחוששים לדבר עליה".

פרסומי NSO ישפיעו, אם הם נכונים

ומה באשר לנושא החם של השבוע? הגילויים על שימוש נרחב ולעתים ללא היתר כדין שביצעה לכאורה המשטרה נגד אזרחים, כאשר חלקם אפילו לא חשודים.

בעניין הזה, מבקש ענבי לנסח תגובה בכתב שהועברה אלינו לאחר הריאיון. "לתחקיר המדאיג שפורסם השבוע יכולה להיות השפעה על המדדים הבינלאומיים בהם ישראל נבחנת, דוגמת מדד הזכויות האזרחיות של freedom house ומדד הקול האזרחי של V-DEM", כותב ענבי. "בשני מדדים אלה נבחנת, בין היתר, המידה בה בישראל קיים חופש ביטוי וחופש התאגדות - שתי חירויות מרכזיות בדמוקרטיה, שיכולות להיפגע בקלות על ידי מעקב אחר אזרחים אשר, למשל, לוקחים חלק בהפגנות כנגד השלטון. עם זאת, יש להמתין עד שיתבררו העובדות לאשורן. באם הפרסום מדויק, אכן יכולה להיות כאן פגיעה באותן זכויות ובהתאם ירידה בציוניה של ישראל, אחרת לא יהיו השפעות מרחיקות לכת על הציונים שמקבלת הדמוקרטיה הישראלית במדדים הבינלאומיים השונים".

עוד כתבות

ביל קלינטון / צילום: Associated Press, Rogelio V. Solis

זה היה מחזה יוצא דופן של ניתוק והגזמה. שבועיים אחר כך הגיעה הקריסה

בסוף החודש שעבר ישבו על במה אחת נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, ולידם המיליארדר סם בנקמן פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX ונותן החסות לכנס ● לא חלפו שבועיים, ועולם הקריפטו זועזע על ידי קריסתו המהדהדת של טרה ● אחר כך ראינו את הנפילות מגיעות גם לשתי ענקיות קמעונאות: וול מארט וטרגט

אבישי אברהמי WIX / צילום: שלומי יוסף

מה גרם לאבישי אברהמי להתחפש בערב שלאחר פרסום דוחות הרבעון?

אבישי אברהמי, המנכ"ל הוותיק של וויקס, עטה על עצמו ביום שני האחרון תחפושת של ספק מדביר ספק גנן, כשהוא מחזיק צינור השקייה בידו האחת ושלט בידו השנייה, עם הכיתוב: "קיצוצים! אין וויסקי, יש רק טקילה" ● מה פשר התמונה ואיך זה קשור לביקורת הציבורית על חברות הטכנולוגיה

יובל גביש / צילום: רמי זרנגר

מדיסקונט לחוץ בנקאי: יובל גביש מונה ליו"ר פעיל של חברת המימון אמפא קפיטל

אחרי שנתיים כמנהל החטיבה העסקית ומעל לעשור בבנק הודיע גביש על רצונו לעזוב • הוא מצטרף לחברת האשראי החוץ בנקאי שבבעלות אמפא ומנורה מבטחים, עם היקף אשראי של כ–4 מיליארד שקל בשנה

שיפוד תמנון ושרימפס בג׳וספר (תנור גחלים) במסעדת אנימאר / צילום: גיל חכמון

לכבוד ל"ג בעומר: 11 המסעדות הכי טובות בארץ לאוכל מעושן

טעם של מדורה: סצנת המעושנים הישראלית תוססת גם בלי קשר לל"ג בעומר ● המלצות לאוכל מעושן משובח מפרדס חנה ועד ירושלים, וגם מדריך ביתי לעישון בסיר על הגז

נחשפו עשרות רופאים שביצעו עבירות זהות / צילום: Shutterstock, Tikhonova Yana

כיצד הפכה "הונאת הפריות" למכה עולמית

"הונאת הפריות", במסגרתה רופאים משתמשים בזרע שלהם במקום להפרות את הנשים בהן טיפלו בזרע מתורם אנונימי או מהבעלים שלהן, נתפסה בעבר כאפיזודה חד-פעמית ● בשנים האחרונות מתברר כי מדובר בתופעה נרחבת, לאחר שנחשפו עשרות רופאים שביצעו עבירות זהות ● האם גם בישראל קיימים מקרים כאלה? כנראה לא נוכל לדעת לעולם

נפתלי בנט ויאיר לפיד / צילום: יונתן זינדל/פלאש90

בדרך לבחירות? כל התרחישים אחרי פרישת רינאוי-זועבי מהקואליציה

ח"כ גידא רינאוי-זועבי ממרצ הפתיעה את הקולאיציה כשהודיעה על פרישתה ● מה קורה עכשיו, האם בחירות הן האפשרות היחידה ומי יעמוד בראש ממשלת המעבר? ● גלובס עושה סדר

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

לאחר המגמה המעורבת בוול סטריט: עליות של יותר מ-1% באסיה

מניות הטק בהונג קונג עולות: שיאומי עולה ב-4.8%, Alibaba ב-3.54%, וטנסנט ב-2.3% ● אמש וול סטריט נסגרה בירידות שערים ● הביטקוין עולה קלות ונסחר סביב 30 אלף דולר

אבעבועות הקוף / צילום: Associated Press, Cynthia S. Goldsmith, Russell Regner/CDC

התפרצות חשודה של אבעבועות הקוף בבריטניה ובפורטוגל

מדובר במחלה דומה לאבעבועות שחורות אך פחות קטלנית ● שמונה מקרים אותרו בבריטניה מתחילת מאי ● הדיווחים מבריטניה מעוררים עניין ומטרידים מעט, שכן החקירה האפידמיולוגית מעלה כי המחלה הופיעה גם אצל אנשים שאינם קשורים אלה לאלה ושלא ביקרו בניגריה, בה המחלה מפושטת

שביל הפסגה במירון. עתיר נקודות תצפית ונוף חלומי / צילום: Shutterstock

טיול קליל עם נוף מרהיב בהר מירון ועוד מסלולים מיוחדים לל"ג בעומר

הליכה נעימה בשביל הפסגה בהר מירון, זחילה מאתגרת במערות המסתור של בר כוכבא והצצה למערת רבי שמעון בר יוחאי בפקיעין

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות: הנאסד"ק צלל ב-4.7%, הדאו ג'ונס ביום הגרוע ביותר מאז 2020

מדדי המניות המרכזיים בניו יורק ירדו ב-3.5%-4.7% ● טרגט צונחת ב-26% לאחר שפרסמה דוחות מאכזבים ומושכת למטה את כל סקטור הקמעונאות ● באירופה ננעל המסחר בירידות של עד 1.3% במדדי המניות המובילים

הממונה על שוק ההון משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

ברקת אישר: עסקת רכישת השליטה באיילון יוצאת לדרך

הממונה על שוק ההון אישר את קיפול השכבה בין איילון אחזקות לאיילון ביטוח ונתן לווישור ולצבי ברק היתר שליטה בחברה הממוזגת ● קיסריה של בני הזוג ברק העבירה לווישור תשלום ראשון בסך 100 מיליון שקל ותצטרך לגרעין השליטה בווישור ● כפי שפורסם בגלובס, למרות הירידה בערך המניות החברות דבקו במחיר עליו סיכמו

תפקיד בכיר בחברה גדולה או מנכ”ל בחברה קטנה? / צילום: Shutterstock

מה עדיף, תפקיד בכיר בחברה גדולה או מנכ"ל בחברה קטנה?

שורה של משתנים עיקריים מגדירים את פוטנציאל הקידום לתפקידי ניהול בכירים – גודל החברות, רמת המורכבות שלהם, מסלול הקריירה והמקצוע בו צמח המנהל

 

צפרה כץ, מנכ''ל אורקל העולמית / צילום: תם חוגינוב

מנכ"לית אורקל על בועת ההייטק: "המחירים לא הגיוניים. לא ביצענו רכישות כבר כמה שנים"

מנכ"לית אורקל צפרה כץ כבר ראתה משבר גלובלי אחד או שניים בקריירה של כמעט 40 שנה ● בשיחה עם "גלובס" במהלך ביקור בישראל היא מסבירה מה יקרה לסטארט-אפים הראוותניים, למה משברים כאלה הם הזדמנות וגם מספקת תחזית לעתיד השוק: "אנשים חושבים שזה זמני. זה נכון, אם הכוונה ב'זמני' היא לכמה שנים"

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בבורסה; ירידות חדות בבונוס ביוגרופ ובסלקום

ירידות בסיום המסחר בתל אביב: מדד ת"א 35 איבד 2.3%, מדד ת"א 125 ירד ב-2.6% ומדד ת"א 90 נחלש ב-3.4% ● בונוס ביוגרופ, סלקום, נובה ואיי.סי.אל רשמו ירידות חדות ● הדולר מזנק ב-1.5% ונסחר סביב 3.40 שקלים ● דוחות: אנרג'יקס דיווחה על עלייה חדה ברווח

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Alex Brandon

התחמושת של הפדרל ריזרב מצומצמת הפעם

הפד מבקש לצנן את פעילותה של הכלכלה האמריקאית על מנת למתן את האינפלציה, כך שבואה של ההאטה אמור על פניו לעודד את מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי ● היו"ר ג'רום פאוול חושש, ובצדק, מהמשך עלייתה של האינפלציה בארה"ב, ופועל להידוק התנאים הפיננסים שאפשרו למחירי הנכסים להרקיע שחקים. אלא שזה קורה מאוחר מדי

מטוס אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

עקב המשבר עם הטייסים: ביטולי הטיסות באל על חוזרים, וזו רק ההתחלה

טיסות אל על לציריך, לדובאי, למינכן, לוורשה ולבודפשט שתוכננו להיום בוטלו, וכך גם מספר דומה של טיסות שהיו אמורות להמריא אמש ● ביטולי הטיסות מתרחשים בתזמון אומלל לקראת הקיץ, וזאת לאור הקרע החוזר ביחסי ההנהלה עם הטייסים

בחינה מחודשת של 2,000 מועמדים שלא התקבלו לנבחרת הדירקטורים / צילום: Shutterstock

נבחרת הדירקטורים שוב תקועה, והפעם בגלל מבול ערעורים

רשות החברות מגויסת כולה בשבועות האחרונים למטרה אחת: בחינה מחודשת של 2,000 מועמדים שלא התקבלו לנבחרת הדירקטורים ● פרסום הנבחרת הרביעית תחכה לפחות עד החודש הבא

האנגר של התעשייה האווירית / צילום: יח''צ

מנכ"ל התעשייה האווירית: "אנחנו רוצים לקדם את ההנפקה. מאוד"

החברה דיווחה היום על קפיצה של 86% ברווח הנקי ברבעון הראשון, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ל-78 מיליון דולר ● היו"ר עמיר פרץ: "בחודשים האחרונים חלה תמורה של ממש בעסקאות הביטחוניות עם מדינות הסכמי אברהם, ומרוקו בראשן"

5 דברים שכדאי לדעת על מה שקורה בשוק המט”ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

5 דברים שכדאי לדעת על התנודתיות בשוק המט"ח

הצפי להעלאת ריבית יחד עם התיקון בשווקים בימים האחרונים הביאו השבוע להיחלשות הדולר מול השקל, אלא שהתחדשות הירידות בשווקים הפיננסים שינוי את התמונה • הדולר מזנק בכ-1.5% לרמה של 3.4 שקלים ● וגם: האטה בהשקעות בענף ההייטק תתרום להיחלשות השקל

אילון מאסק ואפלקצית טוויטר / צילום: Shutterstock, Sergei Elagin

האם אלון מאסק יכול פשוט לסגת מעסקת טוויטר?

הנה האפשרויות העומדות בפני האיש העשיר ביותר בעולם, במידה וינסה לצאת מהעסקה בשווי 44 מיליארד דולר