נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור ז''ל / צילום: ענבל מרמרי
מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, הלכה לעולמה היום (ב') בגיל 74. היא הותירה אחריה בעל - אריה נאור, שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין; ושני בנים תאומים.
נאור פרשה בשנת 2017 מבית המשפט העליון לאחר 38 שנים במערכת המשפט. היא עמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת אסון הר מירון, שכונתה "ועדת נאור" והוקמה ביוני 2021.
נאור החלה את דרכה בשנת 1980 כשנבחרה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים. בשנת 1989 קודמה לבית המשפט המחוזי בירושלים, והחל משנת 2001 כיהנה כשופטת בית המשפט העליון במינוי בפועל שהפך לקבוע בשנת 2003. בהמשך מונתה למשנה לנשיא בית המשפט, ובשנת 2015 הפכה לנשיאת בית המשפט העליון. במהלך השנים 2011-2012 עמדה בראש ועדת הבחירות המרכזית.
נאור נולדה בירושלים, למדה בגימנסיה העברית רחביה, ולמדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון משה לנדוי. בשנת 1972 החלה לעבוד בפרקליטות במחלקת הבג"צים אצל מנהל המחלקה דאז, מישאל חשין.
פסקי דין משמעותיים
במהלך כהונתה בבית המשפט העליון הייתה נאור אחראית לפסקי דין חשובים ומשמעותיים, בהם פסק הדין בנושא גיוס תלמידי הישיבות, שקבע כי הפטור שניתן לתלמידי הישיבות מפלה בין אדם לאדם, ויש לבטלו.
פסק דין משמעותי נוסף היה בג"ץ מבקשי המקלט - נאור עמדה בראש הרכב בן 9 שופטים שקבע כי שהייה במתקן חולות שהוקם למבקשי מקלט במשך 20 חודשים היא לא מידתית, ויש לבטל את החוק המאפשר זאת. השופטים הורו לשחרר את מי שהוחזק במתקן במשך שנה ויותר. נאור כתבה בפסק הדין: "כאזרחית, הייתי שמחה לראות את מדינתי שלי עם יותר חמלה, גם כלפי מי שחשוד בכך שהסתנן לישראל"; וכן: "חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה, ולו למשך יום אחד, פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו. אף שהסתננות היא תופעה בלתי רצויה, פתרון שבו כרוכה שלילת זכויותיהם של אנשים למשך פרקי זמן כה ארוכים אינו מידתי".
פסק הדין האחרון שנתנה נאור בשנת 2017 היה לטובת פתיחת עסקים בשבת בתל אביב. הרכב של 5 שופטי בג"ץ בראשו עמדה נאור קבע כי הסמכות להכריע במסגרת חוקי העזר נתונה לעירייה, ולא לשר הפנים שהתנגד לפתיחת העסקים בשבת. נאור הדגישה כי הכרעתה לא משקפת השקפה חילונית" או "דתית" אלא פרשנות נכונה של החוק, למיטב הכרתה. נאור גם קבעה כי מלאכת האיזון שהוטלה על הרשות המקומית "הכרחית לקיום חיים משותפים בחברה רב-גונית כשלנו".
נאור ישבה בבית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב השופטים שהרשיע את אריה דרעי בשנת 1999 בשוחד, הפרת אמונים ומרמה, לצד זיכוי משתי עבירות. דרעי הורשע בקבלת שוחד בסכום של כ-150 אלף דולר מאנשי ישיבת "לב בנים" ששימשו לקניית דירות בירושלים ולמימון נסיעות לחו"ל.
נאור הייתה גם השופטת ב"משפט הבנקאים" משנת 1994 - פרשת ויסות המניות, במסגרתה הורשעו בנקים ובנקאים מרכזיים שהיו אחראים לוויסות מניות שגרמה למשבר כלכלי בשנת 1983.
על מועד טקס האשכבה והלוויה תצא הודעה בהמשך.
"שופטת בכל רמ"ח איבריה"
שר המשפטים גדעון סער כתב כי נאור הייתה "שופטת בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, שעשתה את כל הדרך מבית משפט השלום ועד לפסגה. שופטת ומשפטנית מעולה, אנליטית, יסודית, חרוצה, שולטת בפרטים. 'הדין נגזר מהעובדות'. תנחומי מקרב לב לפרופ' אריה נאור ולבניה מיכאל ונפתלי".
מדוברות הרשות השופטת נמסר כי "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נשיאי ושופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, וכל שופטי ישראל לדורותיהם ועובדי הרשות השופטת משתתפים באבלה הכבד של משפחת נאור".
מטעם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נמסר: "היועץ המשפטי לממשלה מבקש להביע את צערו העמוק על פטירתה של כבוד הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור ז"ל. השופטת נאור הייתה דמות מופת, מגדלור של צדק, חוכמה וערכים, אשר תרומתה לעולם המשפט לא תסולא בפז. מורשתה המרשימה, בין היתר, בקידום דיאלוג ושמירה על האיזונים הראויים בין הרשויות, במחויבותה לחברה שוויונית והוגנת בישראל ולקידום ערכים של אמת וצדק, תישאר עמנו לעד".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר: "קיבלתי בצער רב את הבשורה על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור ז"ל. נאור הייתה משפטנית מוערכת אשר מאחוריה שנים ארוכות של עשייה. בפסיקותיה הקפידה לשמור על האיזון המתבקש בין ערכיה השונים של החברה הישראלית ועל חיזוק אופיה הלאומי והציוני של מדינת ישראל.
"מעל הכול, היא הייתה אדם של אנשים. נעימת הליכות, מתייחסת בכבוד לכל אדם ומקפידה לומר את דבריה בשלווה. דבריה היו דברי חכמים, ובנחת נשמעו. שיחתנו האחרונה, עם הגשת דוח הביניים של ועדת החקירה לאסון מירון בראשה עמדה, התקיימה בטלפון.
"מרים ז"ל נקטה משנה זהירות בתקופת הקורונה, אך לא ויתרה על עמידה במשימה החשובה שהוטלה עליה. על קצה המזלג, זה מלמד יותר מכל על דמותה ועל דרכה".
מפרקליטות המדינה נמסר: "פרקליטות המדינה אבלה על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, כב' השופטת בדימוס מרים נאור ז"ל. הנשיאה נאור עבדה במשרד המשפטים משלהי 1971 כמתמחה ולאחר מכן כפרקליטה במחלקת הבג"צים עד מינויה לשיפוט.
"הנשיאה נאור הייתה מאושיות המשפט הבולטות שידעה מדינת ישראל והיוותה מקור השראה לרבים. עבודתה המקצועית והיסודית, ידענותה המשפטית חריצותה הרבה וצניעותה - הן רק חלק מתכונותיה, שבזכותן היוותה דוגמה ומופת. חתירתה לבירור העובדות וירידתה לפרטים לאור תפיסתה כי הדין נגזר מן העובדות היו לשם דבר.
"פסיקותיה של הנשיאה נאור ועשרות שנות פעילותה בשירות הציבורי עיצבו את מדינת ישראל ותרמו רבות לזכויות האדם והאזרח ולשלטון החוק במדינה. פרקליט המדינה וכל עובדי הפרקליטות מרכינים ראש על לכתה ומשתתפים בצער המשפחה".
"קידשה את ערכי היושר, השקיפות והצניעות"
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לנשיאת העליון לשעבר וכתב: "השופטת מרים נאור תיזכר בקורות ישראל כמלכת הצדק וכאחת מהענקיות במשפט הישראלי - נבונה, ידענית ורגישה, חזקה ועצמאית, אשר ליבה לא גבה גם בשבתה בערכאות הגבוהות ביותר. מיכל ואני זכינו להכיר באופן אישי אותה ואת בעלה אריה באירועים ומפעלים רבים. ברמה המקצועית, זכיתי להכיר אותה בפעילותה כשופטת, שם נוכחתי מקרוב בכושר השיפוט המדהים וחדות המחשבה שלה, ביושרה הקיצונית ובמחויבות שלה ל'צדק צדק תרדוף' ו'צדק לכל', שאפיינו את דרכה".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, מסר: "השופטת נאור קידשה את ערכי היושר, השקיפות והצניעות בשעה שהנהיגה את הרשות השופטת. במסירותה ובדאגתה למדינת ישראל, נתנה הנשיאה נאור דוגמה ומופת לשוויון ההזדמנויות ולעליונות שלטון החוק במדינת ישראל. יהי זכרה ברוך".
עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, מסר: "שופטת דגולה עברה מן העולם. כל מי שהופיע בפניה היה משתאה על הכרתה המופלגת את התיקים שבפניה לפרטי-פרטים ולפני ולפנים. הייתה לה יכולת נדירה שהוסיפה על יכולותיה המשפטיות האדירות ועל חריצותה הבלתי נלאית".