בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
הפדרל ריזרב נכנס לטריטוריה לא מוכרת בתחילת 2022. בפעם הראשונה מזה כמה עשרות שנים, מתכוננים הנגידים להעלות את שיעורי הריבית כשהאינפלציה גבוהה באופן מטריד לעומת מתי שהיא נמוכה מאוד.
בפעם האחרונה בה הפד העלה את שיעורי הריבית מכמעט אפס, בסוף 2015, האינפלציה הייתה מתחת ליעד של 2% ושיעור האבטלה - המודד כמה גמישות יש בשוק העבודה - ירד מעט.
כשייפגשו נגידי הפד בימים שלישי ורביעי השבוע, יעמדו מול שיעור אבטלה שצנח כמו אבן - ל־3.9% בדצמבר לעומת 5.9% ביוני. המחירים לצרכנים עלו בנובמבר ב־5.7% לעומת שנה קודם לכן, אם מודדים לפי המדד המועדף על הבנק.
ההתפתחויות האלה המסבירות למה יושב ראש הפדרל ריזרב ג'רום פאוול עשה בחודשיים האחרונים שינוי כיוון מהתמקדות בעידוד הצמיחה להאטת האינפלציה, ולמה הוא ועמיתיו כנראה יאותתו השבוע שיתחילו להעלות את שיעורי הריבית במרץ.
בכירים בבנק המרכזי קבעו באופן לא מתחייב שלוש העלאות של רבע אחוז בריבית לשנה זו. זה יעלה את ריבית הבנצ'מרק לטווח קצר לטווח שבין 0.75% ל־1% עד סוף השנה, מהרמה הנוכחית של כמעט אפס.
הם ביססו את התחזיות האלה להעלאה על תחזית על פיה האינפלציה תרד לרמה נמוכה מ־3% בדצמבר. עם זאת, חלקם הצביעו על כך שאם נראה כי האינפלציה נמצאת בדרך להיות גבוהה מ־3% עד אז, הם עשויים להעלות את הריבית יותר באגרסיביות. המטרה היא להעלות את הריבית מהר יותר לרמה שתאט את העסקת העובדים והצמיחה הכלכלית, שרוב הפקידים הבכירים מעריכים שנמצאת איפשהו בתחום הגבוה מ־2.5%.
קצב מהיר יותר של העלאות ריבית בהמשך השנה עלול להביא לקריאות להעלות אותה בפגישות הנגידים הבאות, שנקבעות אחת לכל שישה שבועות בערך - משהו שהפד לא עשה מאז 2006.
אם האינפלציה תהיה גבוהה במידה לא נוחה בהמשך השנה, "הם עלולים להצטרך לשנות אותה בכל אחת מהפגישות", אמר מתיו לוצטי, כלכלן ראשי לארה"ב בדויטשה בנק. "אולי נצטרך להתנער מהרעיון שהעלאת הריבית אחת לרבעון היא תגובת מדיניות מספקת".
בעדות בגבעת הקפיטול החודש, אמר פאוול שהאינפלציה גבוהה בגלל שההיצע והביקוש אינם מתואמים. הפדרל ריזרב לא יכול לפתור צווארי בקבוק של שרשראות אספקה או שילוח, אבל ריבית גבוהה יותר יכולה לצנן את הביקוש בגלל שהיא תביא להאטה בהעסקה ובצמיחת השכר. הנגידים מקווים שהאינפלציה תרד כשבעיות האספקה יוקלו והביקוש יעבור מסחורות, שמחיריהן עלו בחדות בשנה שעברה, לשירותים, שם הייתה האינפלציה פחות חמורה.
מול נגידי הפד עומדות שתי שאלות מרכזיות: כמה תרד האינפלציה במחצית הראשונה של השנה? ומה יעשו אם התשובה לכך היא "לא מספיק"?
"הם יעלו את הריבית מהר יותר, הרבה יותר מהר, אם יגיעו למסקנה שהיא נותרת גבוה", אמר וויליאם אינגליש, לשעבר כלכלן בכיר בפד וכיום פרופסור בביה"ס לניהול של אוניברסיטת ייל.
הקצב של העלאות הריבית "הולך להיות תלוי באיך הכלכלה מתפתחת", אמרה נשיאת הפדרל ריזרב של קליבלנד לורטה מסטר בראיון מהעת האחרונה. "קשה להחליט מראש מה אנשים מתכוונים לעשות".
סביבה כלכלית עם הרבה יותר אי וודאות
בהתחשב באי הוודאות, רוצים הנגידים גם לדון בשאלה אם לספק הנחיות כלשהן להמשך, הניסוחים אותם הפד מפרסם כדי להבהיר את כוונות הבנק המרכזי לגבי שיעור הריבית בשנים הקרובות.
הנחיות להמשך היו כלי חשוב בארסנל המדיניות המוניטרית של הפד כבר כמעט 20 שנה, תקופה בה האינפלציה ושיעור הריבית היו נמוכות באופן כללי.
הפד הסתמך לראשונה על הבטחות מותנות כאלה - שלעתים נעטפו בשמות תואר שלאורך השנים קיבלו משמעות גדולה - בראשית שנות ה־2000. בתחילה הבכירים הפעילו את הטקטיקה הזו ב־2003 כשרצו לציין שהם מתכננים לשמור על הריבית נמוכה ואחר כך כדי להצביע על כוונתם להעלות את הריבית, אך לבטא את המגמות האלה מבלי לדרוס את השוק, כפי שקרה ב־1994, כשהפד העלה את הריבית בחדות.
לפני שהתחיל להעלות ריביות ב־2004, אמר הפד שהעלאות ריבית כאלה כנראה יקרו בקצב "מדוד". בהמשך העלו את הריבית ברבע אחוז ב־17 פגישות מדיניות עוקבות. ב־2015 הכין הפד את השווקים להעלאת ריבית אפילו קלה יותר כשהודיע שהעלאות הריבית יהיו "מדורגות בלבד".
אבל הסביבה הכלכלית היום - אחת שיש בה הרבה יותר אי וודאות לגבי האופן שבו שווקי תעסוקה, משכורות והאינפלציה יתגלו - עשוי למנוע את הפדרל ריזרב מלספק רמזים או הבטחות. בשימוע שלו בקונגרס אמר פאוול שהפד יצטרך להיות צנוע וגמיש.
"זה אולי יהיה מפתה לומר משהו על 'הדרגתיות' אבל אני לא באמת בטוח שהם יכולים", אמר אינגליש. "קשה שיהיה ביטחון רב בכך שהם הולכים לסיים לנוע בהדרגתיות".
המשמעות של זה אמורה להיות התרחקות מהחזקת היד אליה התרגלו המשקיעים והתכוננות לשווקים יותר תנודתיים אם האינפלציה לא תתקרר בקרוב.