גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההימור הבא של רשת, בעלות מוערכת של חצי מיליון שקל לפרק: "המסעדה הבאה"

לאחר ש"הישרדות", "האח הגדול" ו"אקס פקטור" הניבו נתוני רייטינג נמוכים, הפורמט המקורי הראשון בעידן אבי בן טל מושק השבוע ● בצעד לא שגרתי, תוכנית הבכורה תשודר ללא פרסומות ● בכיר בתעשיית המדיה: "זה מבטיח, אבל רשת רחוקים לאחרונה מלהצטיין בעריכה והפקת תוכן"

"המסעדה הבאה". האם היא תחזיר את ההשקעה? / צילום: אוהד קאב
"המסעדה הבאה". האם היא תחזיר את ההשקעה? / צילום: אוהד קאב

רשת משיקה השבוע את התוכנית "המסעדה הבאה", הפורמט המקורי המשמעותי הראשון מאז שאבי בן טל נכנס לתפקיד המנכ"ל. בענף מעריכים כי בהפקה עתירת התקציב מושקעים כחצי מיליון שקל לפרק. רשת, שהפריים שלה בנוי בעיקר מתוכניות ריאליטי, מכירה את העלויות הגבוהות שדורשות הפקות כמו "הישרדות", "האח הגדול" או "אקס פקטור", אך בניגוד לתוכניות הללו שהקהל מכיר את חוקי הפורמט וההפקה יודעת איך מספרים בהן את הסיפור, "המסעדה הבאה" היא הרפתקה חדשה לגמרי.

התוכנית שייכת לז'אנר טלוויזיוני חדש שמצליח בעולם שמבקש לצאת מהמסך ולהתחבר למציאות - החיבור של ריאלי וירטואלי. התוכנית צולמה בשתי פעימות: הראשונה, שלב האודישנים שצולם לפני חצי שנה, ובו המתמודדים הציגו לשופטים חזון למסעדה שהם מעוניינים לפתוח. החלק השני מצולם בתקופה זו, ובו יפעילו המתמודדים שזכו את המסעדות עליהן חלמו, ויתמודדו על הפרס הגדול: פתיחת מסעדה במתחם בראון ברוט בתל אביב.

בתעשיית התוכן מסוקרנים לקראת ההשקה. "צריך לתת לרשת קרדיט על כך שהם מנסים פורמט מקורי. הרעיון שאפשר לראות משהו על המסך, לקנות כרטיס השתתפות וללכת לאכול במסעדה יושב במדויק עם הטרנדים מהעולם", אומר בכיר בתעשיית המדיה. "זה אינסטגרמי, מזין את עצמו, מכין את הפרק הבא, ולא צריך שילוט חוצות כי האנשים שבאים להתנסות הם השלטים שמקדמים בעצמם. על הנייר זה מבטיח, אבל מדובר ברשת, ובחודשים האחרונים הם רחוקים מלהצטיין בעריכה והפקת תוכן".

שינוי משמעותי משיטת "ברייק הזהב"

נראה כי ברשת העדיפו למזער סיכונים ובחרו להעלות את התוכנית הראשונה ללא פרסומות, כדי לא לאבד עיניים צופות שעלולות לנדוד במהלך הברייק. מדובר בצעד חריג שאיננו מתיישב לרוב עם תפישתו של בן טל שמתעקש שכל מהלך יהיה כלכלי.
נזכיר כי בהשקת העונה החדשה של "האח הגדול", כשקשת הציבו ממול את השקת "הזמר במסכה", ברשת העדיפו לשווק ברייקים קצרצרים המכונים "ברייק זהב" על מנת לא להפסיד את הפרסום ולא להסתכן בבריחת עיניים צופות. והפעם, דווקא מול ההשקה הגרנדיוזית מגיעה קשת עם נינג'ה ישראל, שבו הרייטינג הממוצע של העונה נמוך מהעונות קודמות. ולכן, הסכנה לתוכנית ההשקה איננה דומה כלל לסיטואציה שבה קשת הציבה מול השקת המתחרים את "הזמר במסכה". 

מנכ''ל רשת 13 אבי בן טל / צילום: יחצ יחיאל ינאי

"כבר היו מקרים כאלה בעבר", אומר בכיר בתחום המדיה, "אבל אני מאמין בוויתור על פרסומות רק בסיטואציה של שתי השקות שמתבצעות באותו ערב, קשת מול רשת. או בהשקה חדשה מול תוכנית חזקה במיוחד. אחרת, זה מיותר". לדברי בכיר אחר, הוויתור על פרסומות לא דרמטי. "זה אולי מזיז את המחוג בקטנה בתוכנית השקה ועוזר לרייטינג להישאר יותר גבוה, אבל המבחן האמיתי זה מה קורה אחרי שהקהל מכיר את התוכן", הוא מסביר.

אבל לא כולם מסתכלים על ההחלטה בהיבט הכלכלי גרידא. "לוותר על הפרסומות זה לא עניין כלכלי", אומר גורם מתחום התוכן. "השקה בכל פורמט מקורי זה רגע דרמטי, וכשהפורמט לא מוכר חייבים להגיע למצב שהצופה מתחבר לזרימה ומבין את החוקיות. לכן זאת החלטה תוכנית".

אחת הדרכים שנקטה רשת כדי להוזיל את עלויות תוכניות הריאליטי עתירות ההשקעה הייתה עריכת החומר המצולם למספר פרקים כפול. אומנם ברוב המקרים זה עלה בירידת נתוני הצפייה, אבל הצעד הוזיל את העלויות באופן שהשתלם מול הפסד הפרסום שנבע מהירידה ברייטינג. טקטיקה כזאת לא ניתן להפעיל בפורמט חדש שנדרש לרתק את הקהל.

רוב מי שנחשף להפקה בשלביה הראשונים טוען כי היא מושקעת, עם תחושת פרודקשן ווליו שלרוב לא מאפיינת את רשת. על ההפקה הופקד אחד מהמפיקים החזקים בתחום הריאליטי, שי בן סעדון. אך השאלה לבסוף קשורה לתוכן ולעריכה: האם הקהל יתחבר לפורמט? לאור העובדה שמדובר בז'אנר אוכל שיש המעריכים כי מוצה, והאם העורכים יידעו לייצר חיבור שהצופה ירצה להצטרף אליו?

מדובר, כאמור, בהפקה יקרה וכמקובל בז'אנר המימון, חלק מסוים מגיע מהמפרסמים באמצעות עסקאות תוכן, כאשר הסכום למפרסם לעונה עומד על 800-500 אלף שקל. כמו ב־2025, ההימור הכושל של קשת, גם במסעדה הבאה גויסו עסקאות תוכן במיליוני שקלים, ובדיוק כמו המתחרים - רשת התחייבה לרייטינג מינימאלי של 16%. במקרה שהתוכניות לא מגיעות ליעד, המפרסמים מקבלים השלמה בזמן פרסום "רגיל". נזכיר כי כשבקשת רצו להנמיך ציפיות לקראת השקת 2025 הגדירו רף מינימום רייטינג של 18%, וכשהתברר שמדובר ב"פלופ", הם פיצו בהמשך את המפרסמים ביד רחבה.

בשוק מעריכים כי במטרה להפוך לתוכנית כלכלית, יידרש רייטינג ממוצע של 15%-16%. הפריים מושך את כל היום וזה בלתי אפשרי להשקיע כל יום בתוכניות יקרות. לכן, לוקחים ארבע תוכניות כאלה במהלך השנה - ומקווים שמספר התוכניות הגרנדיוזי יחזיק את המסך. אך לתוכניות עתירות השקעה יש משמעות נוספת: הן מחזיקות ערוץ, בונות את התדמית שלו, וכשיש יותר רייטינג - צופים גם בפרומואים לתוכניות אחרות. "להערכתי, פחות מ־12% רייטינג ממוצע זה יהיה אסון, וסביב 17% יפתחו שמפניות", אומר בכיר בתעשייה.

"פורמטים קולינאריים נחשבים זולים ובטוחים"

לפחות מהנתונים שנמסרים מרשת נראה כי הם מנסים להנמיך ציפיות. "בערוץ מצפים ל־15% רייטינג לפרק ההשקה, וממוצע עונתי של 13%", נמסר מהערוץ לגלובס תוך הבהרה כי "פורמטים קולינאריים נחשבים זולים ובטוחים להשקעה בגלל הפוטנציאל המסחרי, כך שגם אם התוכנית לא תעמוד בציפיית הרייטינג והפרסום - ברשת יצאו להשקעה אחראית".

אבל ברור כי ברשת מכוונים אל השווקים בחו"ל שם משוועים לפורמטים חדשים. ברשת מאמינים בשידור המקומי של התוכנית המקורית ואף בפוטנציאל המכירה וההפצה שלו בחו"ל, כפי שעשו בהצלחה עם משחקי השף. "עוד לפני שהתוכנית החדשה עלתה כבר יש מגעים מתקדמים עם מספר חברות הפקה מעבר לים", נמסר מרשת. ואכן, בתוך אלמנט ההימור של רשת על התוכנית יש גם אלמנט פרסונאלי. כפי שחשפנו בגלובס, על פיתוח הפורמט חתומים עמי גלאם ויובל כהן, קברניטי התוכן של הערוץ, שבאופן חריג יהיו שותפים לרווחים מהתוכנית אם וכאשר תצליח.

עם זאת, עד למכירה קיימת עדיין המהמורה של צליחת הקהל הישראלי. מבחינה כלכלית, רשת נמצאת כיום במקום אחר מאשר בעבר. אבל השיפור התרחש לא בגלל הצלחות גדולות בתוכן, אלא בגלל ניהול הדוק של הערוץ ברמת ההוצאות מול הכנסות.

הפורמטים של הערוץ, הישרדות, האח הגדול ואקס פקטור מספקים נתוני צפייה מאכזבים, ומותירים את רשת ללא נכסי תוכן משמעותיים. המנכ"ל בן טל אומנם לוקח את האחריות על כלל ביצועי רשת, אך האחריות לנתוני הרייטינג המקרטעים היא של גלאם. ולאחר שורת הכישלונות של התקופה האחרונה, כישלון של "המסעדה הבאה" יהיה כנראה כישלון אחד יותר מדי.

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות: הנאסד"ק צלל ב-4.7%, הדאו ג׳ונס ביום הגרוע ביותר מאז 2020

מדדי המניות המרכזיים בניו יורק ירדו ב-3.5%-4.7% ● טרגט צונחת ב-26% לאחר שפרסמה דוחות מאכזבים ומושכת למטה את כל סקטור הקמעונאות ● באירופה ננעל המסחר בירידות של עד 1.3% במדדי המניות המובילים

מטה רשות המיסים האמריקאית בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Jorge Salcedo

ה-IRS לא עומד בקצב, ועשירי ארה"ב נהנים מחוסר פיקוח על המסים שלהם

בעשור האחרון בארה"ב, קצב בדיקות המסים למשלמי מסים שמרוויחים בין 5 ל-10 מיליון דולר נפל מ-13.5% ל-1.4%, ועבור אלה שמרוויחים יותר מ-10% הוא נפל ל-3.9% מ-21.2% ● במרץ הודיעו ב-IRS כי הם מתכוננים לגייס עוד עשרת אלפים עובדים כדי לטפל ב-20 מיליון החזרי מס שלא עובדו

מיכל וולדיגר, הציונות הדתית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם עיתונאים ונציגי ציבור מודרים מדיוני ועדת סל התרופות?

ועדת סל התרופות חשופה לתקשורת, ומבקר המדינה דווקא שיבח זאת. ועדיין אפשר לשפר ● המשרוקית של גלובס 

זוהר לבקוביץ - יזם עובד בהייטק / צילום: איל יצהר

"צריך לחזור לנורמליות": זוהר לבקוביץ' חושב שהמשכורות בהייטק יצאו משליטה

יזם ההייטק זוהר לבקוביץ' חושב שהטלטלה שעוברת כעת על הענף היא רק "תחילת התיקון של הסטייה" שליוותה אותו בשנים האחרונות ● הצצה לפרויקט סוף השבוע של גלובס שיתפרסם במוסף G ויעסוק במצבו של ההייטק הישראלי ובהשלכות

מחירי המזון והאנרגיה באנגליה מזנקים / צילום: Shutterstock, Elena Rostunova

שיא של 40 שנה באינפלציה בבריטניה: אחד מארבעה ויתר על ארוחה

מדד המחירים לצרכן בממלכה הבריטית זינק ל-9%, והבנק המרכזי האנגלי אומר כי הוא "חסר יכולת" להשפיע על הדינמיקה ● מזהיר: האינפלציה עשויה לטפס ל-10% בחודשים הקרובים ● שני שלישים מהבריטים הפסיקו לחמם את הבית, 27% הפחיתו את מספר הארוחות ביום

תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty

ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ ● הנזק שנובע מהעיכוב מוערך ב-2.7 מיליארד שקלים לשנה ● הממשלה כבר פספסה את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואין לה תוכנית ממשית לשינוי הנדרש למשק האנרגיה בעידן משבר האקלים

טורבינות רוח בים הצפוני בדנמרק / צילום: Associated Press, Heribert Proepper

פסגה בדנמרק: במקום גז רוסי, מדינות אירופה בונות על הרוחות בים הצפוני

מנהיגי גרמניה, בלגיה והולנד הגיעו היום ל"ועידת אנרגיית רוח" שמתקיימת בדנמרק, במטרה לדון בצעדים נוספים לקידום התחום באזור ● הרחות העזות בים הצפוני עשויות לעזור למדינות אירופה לצמצם את התלות בגז והנפט הרוסי

השרים עודד פורר ואביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

שרי האוצר והחקלאות כבר חתמו על הצווים, אז למה רפורמת החקלאות תקועה?

משרד החקלאות מתמודד עם שני אתגרים עיקריים בניסיון לקדם את רפורמת הייבוא של הפירות והירקות ● הראשון הוא הובלת שינוי מהותי בתקנות הגנת הצומח, שמגבילות את התחרות בענף ● השני הוא להגיע להסמכות עם יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון

שדה חיטה בהודו / צילום: Associated Press, Channi Anand

הודו היא לא היחידה שאוסרת על יצוא מזון. אלו המדינות שהצטרפו אליה

בשל מלחמת רוסיה-אוקראינה, האינפלציה ונגיף הקורונה, מחירי החיטה עלו, ומדינות רבות אסרו על יצוא חיטה ומוצרי מזון אחרים

הנפקת חברת פיוניר / צילום: Nasdaq, Inc

פיוניר משיקה מוצר חדש לחנויות עצמאיות ונכנסת לשוק של סטרייפ וראפיד

אחרי שהתמחתה במשך שנים בהעברת תשלומים לסוחרים בפלטפורמות מסחר מקוון, פיוניר משיקה פתרון סליקה לבעלי חנויות מקוונות עצמאיות באסיה ● האם יש לה סיכוי בתחום שנשלט ע"י אחד הסטארט-אפים בעלי השווי הגבוה בעולם?

העליות בשוקי המניות דוחפות את השקל למעלה / צילום: Shutterstock

השקל שוב מתחזק מול הדולר: "למוסדיים חשיפה גדולה שמשפיעה על שערי המט"ח"

אחרי שצנח אתמול ב-1.6% מול השקל, הדולר נחלש הבוקר בעוד 0.4% מתחת לרמה של 3.35 שקלים ● כלכלני הבנק השוויצרי לומברד אודייר: למוסדיים המקומיים חשיפה גדולה למניות גלובליות, ולגידור חשיפות המטבע שלהם יש השפעה על שער החליפין"

זהבית כהן, מנהלת קרן AMI / צילום: רמי זרנגר

הקרן של זהבית כהן מכרה את רוב החזקותיה בגלובל-אי טרם הצניחה במניה

שוויה של חברת הטכנולוגיה הישראלית צנח בכ-70% מהשיא, והשבוע היא פרסמה דוחות והפחיתה תחזיות ● קרן AMI שמובילה זהבית כהן השקיעה 20 מיליון דולר בגלובל-אי טרם הנפקתה בוול סטריט, ונותרה עם פחות מ-2% מהמניות ועם רווח המוערך בכ-700 מיליון דולר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

אפקט הטלטלה בשווקים: החברה הישראלית שהונפקה השבוע בוול סטריט וכבר איבדה 50% מערכה

חברת הטכנולוגיה אקטליס השלימה הנפקה ברשימה המשנית של הנאסד"ק לפי שווי של 70 מיליון דולר, אך בתוך ימים בודדים נחתך השווי שלה בחצי ● הכנסותיה בשנת 2021 היו דומות לשנה הקודמת, אך ההפסד זינק

העיר מודיעין. כלים ליצירת תכנון גמיש יותר / צילום: Shutterstock

תסתכלו על פריז ותחשבו על ת"א: איך להגדיל את הצפיפות גם בלי לבנות מגדלים

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בשבוע שעבר את תיקון 4 לתמ"א 35, המאפשר לצופף עוד יותר את המרחב האורבני בישראל ● כיצד זה יקרה בפועל, וכיצד ייראו הערים שלנו בעתיד

האסלה שאוליב דיאגנוסטיקס פיתחה / צילום: Olive Diagnostics

"המצאנו מתמטיקה חדשה": האסלה שתעקוב אחרי הבריאות שלנו

חברת אוליב דיאגנוסטיקס פיתחה מכשיר לניטור מצב השתן, שיתריע על מחלות עוד לפני שהתפתחו ● החברה מייעדת את המוצר לניטור הבריאות של הגיל השלישי

סופר-פארם / צילום: בר - אל

קבוצת מקאן זכתה בתקציב הפרסום של סופר-פארם בהיקף של כ-80 מיליון שקל

הקבוצה תלווה את רשת הפארם בכל הקשור לרכישת מדיה, אינטרנט, פרסום מבוסס תוצאות וליווי אסטרטגי ● המשרד החדש של רם ברוך ונדב פרסמן יטפל בקריאטיב ● תקציב סופר-פארם טופל ב-30 השנים האחרונות בבאומן-בר-ריבנאי

בניין נובולוג / צילום: יח''צ נובולוג

נובולוג ממשיכה לצמוח בעקבות רכישותיה; סכסוך העבודה בחברה בינתיים לא הוביל לשביתה

לעומת המשך הצמיחה המרשימה בהכנסות, הצמיחה ברווחיות התפעולית הייתה מעט מתונה יותר, כ-7.8%

איך יחשבו את העשירונים לקבלת המענק? / צילום: Shutterstock, Montholz

ההשקעות האפורות של אתמול הן הטרנד של היום: המשקיעים מגלים מחדש את מניות הדיבידנד

כשמפלס האי-ודאות בשווקים ממשיך לעלות, רמת התנודתיות גבוהה וכך גם האינפלציה והריביות - קשה יותר ויותר לבחור אפיקי ההשקעה בטוחים יחסית ● סגמנט מניות הדיבידנד בעלות תנודתיות נמוכה עשוי לספק למשקיע מקום מפלט דפנסיבי

מפעל יפאורה ברחובות / צילום: אייל פישר

מס הסוכר משפיע על הצריכה? ירידה של 20% במכירות משקאות יפאורה

חברת האם של יפאורה, קרור אחזקות, הציגה בדוחותיה ירידה של 20.5% בהכנסות ממכירות המשקאות בחברת הבת ● לטענת קרור, מדובר בהשפעה של מס הסוכר, שקובע תוספת של שקל על ליטר משקה שבו שיעור הסוכר גבוה או שעומד על 5 גרם ל-100 מ"ל משקה

מייסדי דארו: גילה חייט, אלעד שפיגלמן ואביתר בן ארצי / צילום: ארן גילאור

"הטכנולוגיה היא כלי לעשות צדק": הסטארט־אפ המשפטי של מתמחי העליון

דארו, סטארט-אפ ישראלי שנוסד לפני כשנתיים, פיתח מערכת בינה מלאכותית המנטרת מהאינטרנט עבירות בעלות משמעות ציבורית ● מטרת המיזם: לקדם אכיפה של ההפרות דרך תביעות ייצוגיות