גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמתחלף מנכ"ל, ההשפעה הראשונה היא על חברי ההנהלה"

סיגל קליינשטרן, המשנה למנכ"ל ומנהלת תחום משאבי אנוש במגדל ביטוח, מדברת על השפעת הטלטלות בצמרת ועל בניית מרכז פיתוח קריירה לעובדים • מדור חדש

סיגל קליינשטרן, המשנה למנכ''ל ומנהלת תחום משאבי אנוש במגדל ביטוח / צילום: איל יצהר
סיגל קליינשטרן, המשנה למנכ''ל ומנהלת תחום משאבי אנוש במגדל ביטוח / צילום: איל יצהר

11 שנה בחברת מגדל ● השכלה: תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות בהתנהגות ארגוני, מאוניברסיטת תל אביב ● מספר עובדים: כ-3,500

מסלול הקריירה שלי. "התחלתי את הקריירה כמרפאה בעיסוק, עבדתי שלוש שנים עם נוער בגהה. מאז ומעולם חיפשתי את המגע עם האנשים. בהמשך הלכתי ללמוד תואר שני בהתנהגות ארגונית, והעבודה הראשונה אחריו הייתה בעולמות ההדרכה. במגדל התחלתי בהדרכה ופיתוח ארגוני, קודמתי לנהל את מרכז ההדרכה ואז מוניתי לסמנכ"לית משאבי אנוש".

הסכמים קיבוציים. "האתגר הכי גדול הוא הובלת שינויים בשוק תעסוקה משתנה. דרושה לשם כך הבנה ויכולת להניע עובדים מסוגים שונים, כל אחד בשפה המתאימה לו. עברנו מהסכמים אישיים להסכמים קיבוציים, וזה היה שינוי תרבותי מאוד משמעותי. זו שפה אחרת, תרבות אחרת של ניהול תוכניות התייעלות, שמתבצעת גם באמצעות הסבות וניודי עובדים. הסבות מקצועיות לעובדים שהמקצוע שלהם מתייתר מתבצעות באחוזים מאוד גבוהים".

עבודה היברידית. "המודל שלנו הוא יום עבודה מהבית. האתגר הוא לדעת איך אני מנהלת אחרת. איך אני מייצרת מחוברות לארגון כשלא באים בכל יום למשרד. איך אני מנהלת עובדים מרחוק, איך מנהלים לפי תפוקות ולא לפי תשומות. כשיש לך עובדים בפס ייצור ועובדים בשירות לקוחות ועובדים במשאבי אנוש - כל עובד צריך לבדוק אחרת. גם אם נרצה ללכת להיקף גבוה יותר של עבודה מהבית נידרש לבדוק איך לייצר עבודה בתנאים האלה. עולם התעסוקה הולך להרבה יותר גמישות, ומחקרים מוכיחים שזה פוגע במחוברות. התמהיל המומלץ הוא פעמיים בבית, ואנחנו עושים את זה בהדרגה".

דאטה. "יש הרבה כלים חדשים של דאטה ודיגיטציה, אבל עדיין לא מספיק. אנחנו משתמשים בזה לניתוח של אחוזי נטישה וניהול חופשות. גם בעבר מנהלות משאבי אנוש היו שותפות באסטרטגיה, אבל עכשיו הפכנו באמת למובילי השינוי. גם את הטמעת העבודה מהבית הובילו משאבי אנוש. התפקיד המינהלי הוא קטן ביחס לשאר התפקידים".

שימור עובדים. "המיתוג שלנו הוא 'לעבוד במגדל זה להיות באקדמיה לביטוח', וזו לא רק סיסמה. בשנים האחרונות יצרנו מסלולי קריירה יזומים. אם פעם היה חסר לי חתם עסקים, הייתי מגייסת עובדים מבחוץ. היום אני יוצאת בקול קורא לארגון ומכשירה עובדים מתוך הארגון. אני עושה ריסקיילינג לחתמים עסקיים, בונה הכשרות ייעודיות ומחייבת לנייד אותם. אני גם דואגת להתאים את המקצוע לכל עובד. אני מקימה מרכז קריירה ופיתוח אישי לעובדים, שבו כל עובד יוכל לבוא להתייעץ. אנחנו עושים פרסונליזציה של העובדים. חשוב לנו מאוד שכל עובד ירגיש שהוא לא רק בורג במערכת. לא פחות חשוב לתת למנהלים כלים ומיומנויות לניהול רב-דורי. חוויית העובד שמתחילה מתהליך המיון והקליטה גם היא מאוד חשובה".

דילמה ניהולית. "ליצור את האיזון בין שימור העובדים הכי טובים לצד הצרכים הסותרים לעתים של כל שאר בעלי העניין בארגון: מנהלים ודירקטורים. לדוגמה, אם יש תוכנית התייעלות רב-שנתית שמקדמים, אבל במקביל יש אזורי צמיחה שמחייבים גיוס - מה שיכול לסתור את תוכנית ההתייעלות - צריך לאזן בין כל הצרכים הארגוניים. אנחנו משקיעים הרבה משאבים כחברה בניוד פנימי של עובדים ובהסבות תפקיד שיענו על הצורך הזה".

מה מועמדים רוצים. "לכולם מאוד חשובים הגמישות, האיזון בין בית לעבודה, השקיפות, היכולת להתקדם ולהתפתח בעבודה. אפילו הקצב של תהליכי הגיוס צריך להיות מהיר ודינמי. למדנו כמגייסים ו-HR להתנהל באופן אחר. הם מראיינים אותנו ולא אנחנו אותם".

טלטלות בצמרת. "יש לי שני כובעים: חברת הנהלה וסמנכ"לית משאבי אנוש. כשמתחלף מנכ"ל, ההשפעה הראשונה היא על חברי ההנהלה. עם זאת, חשוב לציין שהוותק הממוצע למנהלים בחברה הוא 13 שנה וגם אחוזי התחלופה ממש לא גדלו בתקופה האחרונה. הצורך ללוות מנכ"ל חדש בכניסה לתפקיד, גיבוש הנהלה ויצירת אמון דורש ממני תשומת לב מיוחדת. אין ספק שהכותרות בעיתונים יוצרות לנו רעשי רקע, אבל הארגון חזק, עם הנהלה חזקה ושדרה ניהולית רתומה ויעדים ברורים. לגבי היו"ר, לאורך כל שנותיי בחברה, ובמיוחד בשנים האחרונות, יש תחלופה יחסית גבוהה, אבל העובדים וחברי ההנהלה כפופים ישירות למנכ"ל. זה לא נחמד לקרוא על המאבקים למעלה, אבל זה קומה אחת מעל ההנהלה וכמה קומות מעל העובד. כל עוד יש מנכ"ל שמוביל, העובדים מתמקדים בעשייה. כאשר השם של החברה מופיע בעיתונות בהקשר הזה, זה לא תורם, אבל זה עדיין רעש רקע שלא מפריע לשגרה היומיומית שלנו".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד