אלון מאסק / צילום: Shutterstock, john smith williams
יש שתי דרכים מרכזיות לבחון את הדוח השנתי שהציגה טסלה אמש. דרך אחת היא לאמץ את הגישה הרומנטית של מעריצי המותג. עבורם טסלה היא לא יצרנית רכב, שצריכה להיבחן על פי אמות מידה של יצרנית רכב, אלא מובילה של מהפכה טכנולוגית, תעשייתית, סביבתית ואפילו חברתית. חברת הייטק שהצליחה "לעשות בית ספר" לתעשיית הרכב הוותיקה בכל הנוגע לשיטות הייצור והשיווק של רכב חשמלי.
מנקודת המבט הזו ההצלחה של טסלה להגיע לכמעט מיליון מכירות בשנה החולפת, ועל הדרך להכות את תחזיות הרווח של האנליסטים במשך שבעה רבעונים, היא סוג של מאורע היסטורי, נקודת מפנה בתולדות הרכב המודרני ו"ניצחון של העולם החדש על העולם הישן".
הדרך השנייה היא לבחון את הדוחות בצורה אנליטית ועסקית וכאשר בוחנים אותם מיד קופץ לעין מכפיל הרווח שבו נסחרת טסלה גם אחרי הדוחות המוצלחים שלה ב-2021. המכפיל הזה עמד נכון לאתמול על 304 וזה נתון שאין לו אח ורע בתעשיית ייצור הרכב. משמעותו היא שהשוק עדיין מתמחר בעיקר את הפוטנציאל העתידי של טסלה ולא את ההישגים העסקיים שלה בהווה. זה לגיטימי ומקובל בענף ההייטק אבל כאשר בוחנים את המכשולים שממתינים לטסלה בעולם "הצווארון הכחול" של תעשיית הרכב, עולים הרבה סימני שאלה.
לא עומדת בזמנים שקבעה לעצמה
המכשול הראשון הוא שלטסלה עדיין אין יתרונות לגודל כמו של מתחרותיה בתעשייה. טסלה מתחרה כיום בשוק הגלובלי רק עם שני דגמי רכב חשמליים בפועל, שהזול בהם מתחיל במחיר של כ-46 אלף דולר בארה"ב. אמנם את הדגמים הללו היא למדה לייצר ביעילות מרשימה וניצלה היטב את עודפי הביקוש להם בעולם כדי להפוך אותם למכונות לייצר מזומנים, אבל למתחרים יש תוכניות פיתוח הרבה יותר מתקדמות.
בעת הצגת הדוחות אתמול העריכה טסלה, שהיא לא תשיק במהלך השנה דגמים חדשים - לא את הטנדר החשמלי, שמפגר כבר ביותר משנה אחרי ההשקה המתוכננת וצבר מעל מיליון ורבע הזמנות, ובוודאי לא את "החשמלית העממית במחיר של 25 אלף דולר", שלה ציפו רבים מאז הוכרזה ב"יום הסוללות" של החברה ושלחה את מניית החברה ל"ראלי" מרשים. במילים אחרות המתחרים קיבלו "במתנה" עוד שנה להדביק בה פערים.
מסתבר גם, שהחברה לא יודעת לחולל "ניסים לוגיסטיים" והיא מושפעת מאותם קשיים בשרשרת האספקה שמשפיעים על יצרני הרכב "הרגילים". ביניהם המחסור בצ'יפים, קשיי אספקה של הסוללות והתייקרות חדה במחירי חומרי הגלם והתובלה הימית. בספטמבר 2021 העריך מייסד ומנכ"ל החברה אלון מאסק בכנס טכנולוגי באיטליה שמשבר הצ'יפים הוא "קצר מועד" ואמר כי "הרבה מפעלים לייצור צ'יפים נבנים כעת ואני מעריך שתהיה להם קיבולת ייצור טובה בשנה הבאה". אתמול המוזיקה כבר הייתה שונה בתכלית. "המפעלים שלנו פועלים מתחת לקיבולת הייצור שלהם כבר מספר רבעונים ככל ששרשרת האספקה הופכת להיות גורם מגביל. סביר שזה יימשך גם ב-2022".
נאמנים למאסק בכל מחיר
אבל אם לשפוט על מבחן התוצאה בשוק ההון, די ברור איזו מבין שתי הגישות הללו מנצחת. חסידי טסלה רק מתרבים והם ממשיכים להתייחס אליה, ואל העומד בראשה, בסלחנות אין קץ, ששמורה למאמינים אדוקים. אז מה אם יש פערים של שנים בין לוחות הזמנים החזויים של ההנהלה (השקת דגמים חדשים, תחילת הייצור בברלין, השקת נהיגה אוטונומית ועוד) לבין המציאות. תתאזרו בסבלנות. הבשורה תגיע.
אז מה אם "המנהיג החברתי" מאסק מימש בשיא מניות בשווי של 16.4 מיליארד דולר והותיר את חסידיו לספוג ירידה דו-ספרתית במחיר המניה מתחילת השנה. לא לדאוג. בסבב הבא של שליפת שפנים מהכובע המניה תתאושש וכולם ירוויחו.
ואם המחירים של דגמי הבסיס מתייקרים ביותר מ-6,000 דולר בשנה אחת, ונמצאים הרחק מהישג ידם של ההמונים, כנראה שהכל לטובה. "אנחנו עוזרים לטסלה להפוך את העולם למקום טוב יותר".