יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ימים בודדים לפני תום כהונתו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מנקה את השולחן עם תיק פלילי נוסף שמסתיים בהסדר טיעון מקל.
מלכתחילה שר הבריאות לשעבר ח"כ יעקב ליצמן נחשד והומלץ להעמידו לדין בכפוף לשימוע בשתי פרשיות: פרשת הסגרת מלכה לייפר ופרשת המעדנייה. בפרשת לייפר זומן ליצמן לשימוע בגין שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, ובפרשת המעדנייה הוא זומן לשימוע בגין חשד להפרת אמונים.
כעת, כך נודע לגלובס, הצדדים חתמו על הסדר טיעון מקל, שבמסגרתו תיק המעדנייה ייסגר, זאת לאחר שמלכתחילה יוחסה לליצמן על-ידי המשטרה עבירת שוחד בפרשה. ליצמן הודה בעבירת אמונים בפרשת לייפר, אולם סעיף שיבוש מהלכי משפט נמחק.
העונש המוסכם הוא מאסר על-תנאי וקנס סמלי. ליצמן יוכל להמשיך לכהן כחבר כנסת, אולם צפוי לפרוש מן הכנסת. בהקשר זה יש לציין כי ליצמן הודיע לאחרונה, עוד בטרם החל המשא-ומתן להסדר טיעון, כי זו תהיה כהונתו האחרונה כחבר כנסת.
מבחינת ליצמן, מדובר בסיום רפה לחשדות חמורים שנבדקו בעניינו. מבחינת הפרקליטות, נראה כי החשיבות בהסדר עם ליצמן היא הכרה באיסור הפלילי של נבחר ציבור ללחוץ על דרג מקצועי שכפוף לו לשנות את עמדתו המקצועית, באופן שנוגד את האינטרס הציבורי.
התערב לטובת מלכה לייפר
בחודש מאי 2021 הודיעה הפרקליטות לעו"ד ז'ק חן, פרקליטו של יעקב ליצמן, כי "היועץ המשפטי לממשלה שוקל את העמדתו לדין פלילי בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו, ככל שיחפוץ בכך. מדובר בשתי פרשות שבהן ניצל לכאורה השר יעקב ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הוא מופקד כסגן שר הבריאות".
בהודעה שנכתבה במאי 2021 נכתב כי פרשה אחת נוגעת להליך משפטי שבו עתר היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על מלכה לייפר כבת-הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן. לכל אורך ההליך טענו באי-כוחה של לייפר כי היא אינה כשירה לעמוד לדין, ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.
לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך 2015, פעל השר ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים באותה תקופה ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות-הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע כי היא אינה בת-הסגרה.
בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, בפברואר 2018, עת ביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה, התבקש הפסיכיאטר המחוזי על-ידי בית המשפט להגיש את התייחסותו העדכנית בסוגיה.
כמה ימים לאחר מכן, נטען, זימן השר ליצמן את הפסיכיאטר המחוזי ללשכתו פעם נוספת וביקש שוב להשפיע באופן פסול על חוות-הדעת בעניין מצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע כי היא אינה כשירה לעמוד לדין, ומשכך היא אינה בת-הסגרה.
בפעולות אלה, לצד פעולות נוספות המתוארות בכתב החשדות, נטען, ניצל לכאורה השר ליצמן את תפקידו הציבורי ואת משרתו הרמה כדי להניע עובד ציבור הכפוף לו במטרה שיחזור בו מחוות-דעתו המקצועית שנתן כמומחה בתחום בריאות הנפש, על-פי סמכותו ובהתאם להחלטת בית המשפט בהליך שיפוטי. בכך, נטען, ליצמן פעל לכאורה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין. השר ליצמן, נטען, פעל בשרירות, מתוך שיקולים זרים, בניגוד לדין ובניגוד לאינטרס הציבור שעל קידומו הוא היה מופקד כסגן שר הבריאות, ובכך לכאורה עשה בתפקידו כעובד הציבור מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.
פרשת המעדנייה נשארה בחוץ
פרשה שנייה נוגעת לסיוע לבית העסק "בית ישראל", המספק שירותי הסעדה. בהודעה ממאי 2021 נכתב כי "ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, אחרי שימוע שערכה בעניין, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון.
על-פי החשד, השר ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מידי שבוע ב'בית ישראל' וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק, נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו.
לצורך כך הורה השר ליצמן לזמן את הדרג המקצועי הרלוונטי בשירות המזון לפגישה בבית העסק; זאת, נטען, כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על בית העסק במסגרת ההחלטה בשימוע. במסגרת הפגישה, וחרף העובדה שגורמי המקצוע המוסמכים בכל הקשור לפיקוח על המזון, הבהירו כי הסרת המגבלות שהוטלו על בית העסק מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי-עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום, הבהיר השר ליצמן לעובדות מחלקת המזון כי עליהן לשנות את החלטתן באופן שייטיב עם בעל העסק.
במעשיו, נטען, ניצל לכאורה השר ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני כדי לקדם אינטרסים כספיים של ידידו, כשהוא עושה שימוש בכוחו השלטוני בשרירות, משיקולים זרים ונגד אינטרס בריאות הציבור שעליו הוא מופקד כסגן שר הבריאות, ובכך עשה לכאורה מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.
כך כאמור נטען בכתב החשדות, אולם בסופו של דבר הסדר הטיעון השאיר בחוץ את פרשת המעדנייה והותיר בחוץ גם את עבירת שיבוש מהלכי משפט בפרשת הסגרת לייפר.
מארגון "מגן" המלווה את נפגעות לייפר נמסר: "לצערנו, היום מסתיימת תקופה קשה שגרמה לנפגעות מלכה לייפר צער רב. אנו מזדהים עם כעס הנפגעות הגיבורות על עסקת הטיעון, ואפילו שלפי שיטת המשפט הישראלית הן לא חלק מהתיק, היה מקום לשמוע את דעתן. אנו מקווים שההודאה תיתן תוקף למעשים החמורים, ושבפעם הבאה פוליטיקאים יבינו שהם לא מעל לחוק".
ליצמן מסר באמצעות באי-כוחו, עורכי הדין ז'ק חן, דרור ארד-איילון ונעה פירר: "לאחר קיום שימוע ארוך ויסודי שהתקיים בראשות היועץ המשפטי לממשלה והתנהל בלב פתוח ובנפש חפצה, התקבלו מרבית טענותיו של ח"כ יעקב ליצמן. בסופו של יום הסכים ח"כ ליצמן לקחת אחריות על אירוע אחד וחריג לדרך פעולתו הרגילה, ולהודות במיוחס לו במסגרת הסדר שיוצג לבית המשפט. מדובר במקרה שבו פעל ח"כ ליצמן במענה לפניית ציבור שקיבל, ללא היכרות עם הפונה וללא כל זיקה או מניעים אישיים. יודגש כי לאורך כל שנות פעילותו הציבורית פעל ח"כ ליצמן למען כלל הציבורים והאוכלוסיות, בכללם מתן מענה מיוחד לפניות הציבור, ללא אפליה ועל-פי החוק".