אקדח מחירים בסופרמרקט. ללא פעולה אגרסיבית של הממשלה, דבר לא ישתנה / צילום: תמר מצפי
בימים אלו אנו עדים לשובה של האינפלציה לחיינו כאשר המחירים בארה"ב טיפסו ב-2021 ב-7%. גם בישראל אנו עדים לסדרה של עליות מחירים ואיומים בעליות מחירים אם כי מדד ינואר ירד ב-0.1% והאינפלציה השנתית בישראל הסתכמה ב-2.8% בשנת 2021.
חלק מן האינפלציה מיוחס לבעיות במה שקרוי "שרשרת האספקה". מגיפת הקורונה הביאה לשינוי בהרגלי הצריכה של אנשים וגרמה להם להסיט ביקושים מצריכת שירותים לצריכת מוצרים פיזיים. הביקוש לשירותים כגון שירותי תיירות, נופש, מסעדות מופעים וכדומה ירד בגלל הריחוק החברתי שהביאה המגיפה וכתוצאה החלו אנשים לצרוך יותר מוצרים פיזיים דבר שהעלה את הביקוש להובלה. העלייה בביקוש לתעבורה ימית לא יכולה להענות במהירות בעלייה מקבילה ביכולת השינוע. ספינות מטען הן דבר מאד יקר ולכן השאיפה היא שהן תנוצלנה במלוא קיבולת, כתוצאה מכך אין בנמצא יותר מידי יכולת הובלה. בנוסף, המגיפה הורידה את תפוקת הנמלים שכן עובדי נמל ונהגי משאיות נפלו קורבן למגיפה ועל-כן נפגעה יכולת ההטענה והפריקה של ספינות. כל זאת הביא לעליית מדד מחירי ההובלה הימית שזינק פי 7 לערך מאז תחילת המגיפה ב-2020. על כל זאת נוסיף בעיות אספקה של מוליכים למחצה הפוגעת בכל התעשיות ממחשבים ועד מכוניות ומכשירים ביתיים.
החלק השני של האינפלציה נובע מזינוק חד בביקושים עת העולם יוצא לאיטו ממשבר הקורונה וכן מהזרמות הכסף המסיביות של הבנקים המרכזיים בכל העולם שנועדו להתמודד עם מחנק האשראי שאיים להיווצר עת המגיפה העלתה את אי הוודאות במשק והביאה להשבתתם של עסקים רבים.
השאלה הגדולה העומדת בפני הבנקים המרכזיים היא מה לעשות עכשיו. הבעיות בשרשרת האספקה תפתרנה במשך הזמן. מחירי ההובלה המאמירים יהפכו בניית ספינות מטען להשקעה כדאית ובנוסף, סיום המגיפה יביא להסתת הביקושים לכיוון שירותים על-חשבון המוצרים הפיזיים. כמו-כן, ממשלת ארה"ב ויצרניות המוליכים למחצה משתפים פעולה על-מנת למנוע בעיות אספקה של שבבים בעתיד. עם זאת, עלול השכר הריאלי הנשחק להצית דרישות לעליות שכר שמצידן יביאו לעליות מחירים. לכאורה הפיתרון ברור - להעלות ריבית. הבנקים המרכזיים שולטים שליטה רחבה על הריביות בכל הטווחים דרך המכרזים המוניטריים ודרך מלאי האג"ח הממשלתי שהם מחזיקים. הבעיה היא שלעליית ריבית יש מחיר - פגיעה בצמיחה בעולם שאך זה מתחיל להתאושש ממשבר הקורונה. מאחר והבנקים המרכזיים טרם החליטו איזה חלק מן האינפלציה הוא זמני ואיזה חלק פחות, טרם ראינו עליות ריבית מהירות כפי שראינו בעבר בתקופות אינפלציה אך אלו בואו יבואו אם התהליך האינפלציוני ימשך.
עד כה היינו בעולם הגדול. אך מה בישראל? על-פי קרן המטבע הבינלאומית ישראל במקום ה-27 במדד התחרותיות, מקום 33 במדד יעילות הממשלה ומקום 29 במדד יעילות העסקים ובמגמת ירידה מתמדת מאז 2017. כל זה גורם שמראש ישראל היא מדינה יקרה. על-פי אתר NUMBEO כוח הקנייה של ישראלי המרוויח משכורת נטו חציונית הוא 75.58% מכוח הקנייה של ניו יורקי המרוויח משכורת חציונית נטו. יוקר סל מצרכי המזון בישראל מדורג במקום ה-13 בעולם מעל רוב מדינות אירופה ומעל ארה"ב.
ללא קשר לאינפלציה עולמית, טוב תעשה ממשלת ישראל אם תשחרר את אזרחיה מעולם של מכסי מגן, רגולציות, מגבלות יבוא ומהסכמי יבוא בלעדיים הגורמים לכך שאזרחי ישראל סובלים מיצרנים גדולים ומיבואנים גדולים המיבאים מוצרים ואת "המתחרים" שלהם. אינני רואה כל סיבה שלי כצרכן פרטי כדאי יותר ליבא מאתרים בחו"ל מוצרי "סופר" מאשר לקנותם ברשת השיווק לידי. הגיע הזמן שמדינת תפרק מונופולי יבוא ויצור ותשחרר אותנו מלפיתתם ולא תשלח מכתבים ובהם איומי סרק ולבסוף תסתפק בדחיית עליות המחירים.
הכותב הוא חוקר ומרצה במחלקה לכלכלה וניהול, האוניברסיטה הפתוחה