לפני שניגשים לבחור בכירים, כדאי להסכים על הקריטריונים
שימשתי באחרונה אחד מחברי ועדה להצעת מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואני מקווה שההצעות שנתנו תתבררנה כמוצלחות. אגב כך, אני מבקש להפנות את תשומת-הלב להיבטים שונים של הליכי איתור ומינוי למשרות ציבוריות. הערות אלה אינן קשורות בשום פנים ואופן להליך האחרון, שנטלתי בו חלק צנוע.
כנקודת מוצא, חשוב לדעתי להבחין בצורך בשקלול-תמורות (tradeoff) בין שני שיקולים מתחרים: שיקול ההשמה (כלומר, הבחירה מתוך מאגר המועמדים הנתון) ושיקול הגיוס (כלומר, יצירת מאגר מספיק של מועמדים טובים). השמה טובה פוגעת ביכולת הגיוס למשרה, ומשום כך עלולה להביא למיון קפדני יותר מקרב קבוצת מועמדים נחותה יחסית, כך ששכרה יצא בהפסדה. דוגמה ברורה לכך הן המשרות הנבחרות: ברור לגמרי שיש מועמדים טובים הנרתעים מהן משום שלדידם תוחלת התועלת של הזכייה במשרה הנבחרת נמוכה מן המחיר הוודאי של המאמץ להשיגה. גם בוועדות מינוי ובחירה תתכן תופעה דומה. בהליכי בחירת שופטים, למשל, מרבית המועמדים נדרשים לעבור "קורס מועמדים לשיפוט", שתכליתו המרכזית היא בחינת המועמד לתפקיד. תהיה דעתנו באשר לתקפות המיון הנערך במסגרת הקורס אשר תהיה, ברור שעצם הצורך להיבחן במסגרת כזאת מרתיע חלק מן המועמדים הפוטנציאליים. הוא הדין בהליכי מיון אחרים, הגובים מחיר מן המועמד: שימוע פומבי, למשל, הנדרש במדינות שונות.
קושי בגיוס מועמדים
שקלול-תמורות מושכל צריך אפוא להסתמך על הערכה של קשיי הגיוס של מועמדים טובים למשרה מצד אחד ושל החשש למינוי לא מוצלח מקרב המועמדים מצד שני. כל מסקנה הנובעת משקלול כזה תשפיע על סוג העובדים שיאיישו בסופו של דבר את המשרות הרלוונטיות. קורס מועמדים לשפיטה, לדוגמה, יביא לשיעור גבוה יותר של מועמדים מתוך השירות המשפטי הציבורי, שהעלות האלטרנטיבית של פנייה למשרה היא נמוכה יחסית עבורם. ברם, מי שמניח שלא חסרים מועמדים טובים בשירות הציבורי עצמו, ימצא במיון המדוקדק יתרון גדול.
הליכי בחירתו של בעל תפקיד חושפים לפעמים את העובדה שאמות-המידה להצלחה בתפקיד ולכישורים הנדרשים לשם כך אינן ברורות או שנויות במחלוקת. בבחירת משפטן, למשל, מתגלות דעות שונות באשר לשאלה האם ישנו בנמצא כשרון לפתור היטב בעיות משפטיות. רובנו מסכימים שניתן להבחין באיכויות מקצועיות נדירות אצל שחקני שחמט או נגני כינור, אך לא ברור האם ישנה "יכולת משפטית" שאיננה נחלתם של אלפי אנשים בעלי כישורים שכיחים למדי של הכרת פרטי הדין, חשיבה בהירה ויכולת התנסחות סבירה. מי שסבור שיכולת מקצועית בתחום המשפט היא סגולה יקרת המציאות יעשה מאמץ רב לאתר אותה אצל המועמדים, ואילו מי שסבור שהיא תכונה נפוצה יבקש לראות בה דרישת סף בלבד, ויחפש תכונות אחרות: תפיסת עולם וערכים, היבטי אישיות ויכולות רגשיות, הספקי עבודה, יכולת ניהול, ידע מחוץ לתחומי המשפט וכל כיוצ"ב.
בבואנו לדון בעבודת המיון וההשמה, עלינו להיות מודעים, במידת האפשר, להטיות החשיבה שלנו וליכולת המוגבלת שלנו לעבד את המידע הכרוך בהערכת המועמדים. מדידה ישירה של יכולות ביצוע ובחינה שיטתית של מאפייני אישיות עשויה להיות מהימנה (כלומר, עקבית והדירה), אולם היא איננה נהוגה לגבי משרות ציבוריות בכירות משום שתקפותה (כלומר, נטייתה למדוד את מה שנחוץ לבחון) איננה ידועה. משום כך, הליכי ההשמה למשרות בכירות מסתמכים בעיקר על שני כלים מגושמים ומוטים: המלצות של בכירים או עמיתים וראיונות.
מספר בעיות ידועות
המלצות סובלות ממספר בעיות ידועות. ראשית, עצם ההסתמכות עליהן נוטה להנציח קיבוע חברתי ולעכב ניעות (מוביליות) חברתית. שנית, הן ניתנות על ידי ממליצים, שקשה מאד להשוות ביניהם מבחינת הידע בתחומי המשרה הרלוונטית ומבחינת יכולת השיפוט. לא תמיד ממליץ בכיר וידוע הוא בעל כושר ההבחנה המחודד ביותר, ומקבל ההמלצות עלול לטעות בין השנים. שלישית, הממליצים אינם משווים במפורש בין כל המועמדים, והיות שמספר ההמלצות קטן - לא ניתן להשתמש בהן לשם השוואת המועמדים על פי מדגמים בלתי תלויים. בתרבות האקדמית נהוג להתעלם מהמלצות שהמועמד עצמו מציג, ולהתרכז בפניות אנונימיות לקבלת חוות דעת, שהרי תלמידי חכמים מפרכסים זה את זה, והגדולים שבהם לא כל שכן. אולם מחוץ לעולם האקדמי המלצות מוזמנות הן חזיון נפרץ.
גם ראיונות ושיחות אישיות הם כלי מיון בעייתי. המידע האמפירי שהצטבר בעשרות השנים האחרונות מצביע באופן חד-משמעי על כך שראיונות מועדים להעדפת הדומים לנו במאפיינים הדמוגרפיים ובחיתוך הדיבור, להעדפה של אנשים גבוהים ונאים לתפקידים שאינם מצריכים תכונות אלה, ולשיפוט על סמך סטראוטיפים, תדמיות ודברי רכילות בלתי מבוססים.
בוודאי ניתן לשפר את הליכי המיון למשרות ציבוריות, אך לעתים התוצאות משביעות רצון. וביני לביני, עד שישובו שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה - נסתפק ביגון ואנחה.
הכותב הוא רקטור המרכז האקדמי פרס ושימש חבר הועדה להצעת מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה
