גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיימינג לפעמים מצליח, אבל צריך להיזהר מאוד בשימוש בו

קל לבייש חברות מסחריות, אבל האפקט הוא לטווח קצר, וזה עלול להחליף פתרונות אמיתיים ולהחטיא את המטרה

שר האוצר אביגדור ליברמן. נגע השיימינג כבר פשה בחברה הישראלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר אביגדור ליברמן. נגע השיימינג כבר פשה בחברה הישראלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

צריך להודות: שיימינג כנראה משפיע בטווח הקצר. נראה כי המכתב ששלחו לאחרונה שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי בפומביות גדולה ליצרניות ויבואניות המזון, עזר לדחות לתקופת מה את עליות המחירים המתוכננות בענף המזון. באופן דומה, כשלפני מספר שנים שר הכלכלה דאז, אלי כהן, הכריח רשתות פארם להציב שלטים עם פערי מחירים של מוצרי טואלטיקה מסוימים לעומת חו"ל, נראה כי הדבר הגביר לתקופת מה את תכיפות המבצעים של מוצרים אלה. המכתבים הנוכחיים של שר האוצר ושרת הכלכלה, כמו גם השלטים ההם בפארמים, יכולים להיחשב כהצלחות.

היתרון בשיימינג הוא שקל מאוד לעשות אותו. אבל זה גם החיסרון שלו, וזאת משתי סיבות: ראשית, שיימינג הוא פתרון לטווח קצר בלבד, והוא לא יכול להוות תחליף לשינויים מבניים. פוליטיקאים בדרך-כלל חיים בעיקר בטווח הקצר, ולכן שיימינג קורץ להם: זה משיג תוצאות מיידיות וחוסך מהם את הצורך להתאמץ ולהסתכן בעשיית שינויים אמיתיים שיעזרו גם (ואולי רק) בטווח הארוך. אבל בלי שינויים כאלה, אחרי שהקסם של השיימינג יישחק מעודף שימוש, נישאר קירחים מכאן ומכאן. למשל, במקרה הנוכחי, החברות כבר ימצאו דרכים יצירתיות להעלות מחירים, ואם פוליטיקאים ישלחו עוד ועוד מכתבים לחברות, בסוף זה כבר לא יעניין את הציבור, שיעבור להתעסק במשהו חדש.

לאבחן את הבעיה

הסיבה השנייה היא שבניגוד לפתרון עומק שמחייב לאבחן אם יש בעיה, מה בדיוק הבעיה, מה הגורמים שלה ואיך פותרים אותה - שיימינג אפשר לפזר בלי לדעת הרבה על כל אלה, וכך אפשר גם בקלות לפספס.

לדוגמה, השיימינג שמנסים לעשות פוליטיקאים שונים בימים אלה ממש לרשתות השיווק על מה שהם קוראים "פערי תיווך מוגזמים" בשיווק פירות וירקות, סותרים את כל הבדיקות האובייקטיביות שנעשו בעניין, אשר העידו כי הרווחיות של קמעונאים על פירות וירקות אינה גבוהה במיוחד. זה פשוט יותר קל ומפתה להציג את החקלאים העמלים בשדות כקורבנות (אולי הם באמת כאלה, אבל מסיבות אחרות) אל מול העסקים הגדולים שלוקחים להם את כל הרווחים. אבל השיימינג הזה לא יתרום כלום לפתרון בעיית יוקר הפירות והירקות ואפילו לא יעזור לחקלאים - כשלא מאבחנים את הסיבות האמיתיות לבעיה, הסיכויים למצוא פתרון שבאמת יעבוד הם נמוכים.

אבל יש בעיה יותר עמוקה בשיימינג: זהו מדרון חלקלק חברתי, והדרך משם להסתה של ממש היא קצרה. למה לעשות שיח רציני, למה לעלות טיעונים מנומקים שמתבססים על עובדות והיגיון, למה להציע פתרונות מקצועיים? בואו נמצא מי מהווה טרף קל מבחינה תדמיתית, ונתחיל להסית נגדו, אולי כדי להשיג מטרה כלשהי ואולי סתם כדי להוציא תסכולים. זה מתחיל בחברות שאולי או אולי לא מרוויחות "רווחים חזיריים", ממשיך לרגולטורים ולשאר עובדי הציבור, ובסוף גם מגיע לאזרחים בודדים.

לצערי, הנגע הזה כבר פשה בחברה הישראלית. ראו למשל את מקרה פרופ' ארדון רובינשטיין, שאף אחד לא נתן לו ליהנות אפילו קצת מחמת הספק שאכן הוא לא הבין את השאלה ששאלו אותו בדיון בוועדה בכנסת על קשרים עסקיים שלו לחברה המרכזית למשקאות (למרות שהוא היה רשום בדיון כמומחה מטעמם ואפילו לבש בגלוי סרט של לוביסט). כך הפכו את הפרופסור המבוגר עם בעיות השמיעה, שאגב כבר שנים רבות מתנדב למען אוכלוסיות חלשות, להתגלמות בעיית ההון-שלטון בישראל. כי ברור שהוא לא ידע להתגונן.

ליבוי תרבות השיימינג

נכון, הפוליטיקאים הם לא עד כדי כך דמויות לחיקוי, שמכתב כזה או אחר שישלחו ישנה בצורה משמעותית את תרבות השיימינג בישראל. אבל כל פעולה כזו מוסיפה לליבוי התרבות הזאת, וזאת עוד סיבה שבגינה פוליטיקאי אחראי צריך לחשוב טוב לפני שהוא משתמש בנשק הזה.

לסיום, עובדי ציבור לא נבחרים, לדעתי, צריכים להימנע מלהשתמש ביוזמתם בשיימינג ככלי מדיניות, למרות שיש מי שלעתים מנסה לדחוף אותם לזה. זה קו שאסור לחצות. בתחומים צרכניים, למשל, בהחלט צריך לחשוף לציבור מידע שיכול לעזור לו לקבל החלטות נכונות, אבל זה לא תפקיד של רשות ציבורית לנסות לשסות אף אחד באף אחד. די והותר שהפוליטיקאים עושים את זה - לפחות הערכים שלהם עומדים למבחן בקלפי.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ושימש בעבר ככלכלן הראשי של רשות התחרות וכממלא-מקום הממונה על התחרות 

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח