בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock
בשבוע החולף נבחרו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השיח הציבורי עסק לא מעט בזהות השופטים. אבל לצד מאפייניהם האישיים, נכון להציג את האתגרים שעומדים בפניהם בתחומי המשפט הציבורי, מהמרכזיים שבעיסוקו של העליון.
ראשית, אתגר ההגנה על זכויות האדם והצורך בהשבתן למוקד הפסיקה של בית המשפט העליון. בכל העולם, הקורונה פגעה באיזון שבין מאמצי המדינה למיגור המגפה לבין הגנה על זכויות האדם. עתה, בשגרת הקורונה, הגיעה העת לשוב להרחבת תורת ההגנה על זכויות האדם של אזרחי ישראל.
דווקא משום שהשופטות והשופטים החדשים לא מגיעים מרקע מובהק של משפט ציבורי, נטל ההוכחה בתחום זה רובץ לפתחם. עליהם להשיב את האיזון ולהמשיך לפתח בפסיקתם - עם יתר שופטי העליון - את ההגנה הנחושה על מגילת הזכויות הישראלית.
יותר מכך, מצופה מהשופטים להשתמש בכישוריהם ומומחיותם כדי לתת קול לקבוצות מיעוט שלא מיוצגות מספיק בעליון. מתן קול שכזה צריך להיעשות באמצעות תוכן הפסיקות, ולא רק באמצעות זהויות השופטים שנבחרו. תוכן הפסיקות צריך להיות כזה שמשפיע על חיי חרדים, מזרחים, ערבים ולמעשה לכל מי שאינם מיוצגים בכנסת ושאר קבוצות המיעוט שמודרות מהעליון.
אתגר המצוינות השיפוטית
שנית, אתגר המצוינות השיפוטית והשבת הברק. המתקפות על בית המשפט העליון בשנים האחרונות מקשות עליו להתקדם בפיתוח החוקה הישראלית. בשנים האחרונות נודעה עדנה בבית המשפט העליון לתפיסה, שלפיה מה שלא מופיע בלשון החוק - אינו חלק מתפקיד בית המשפט. בכל העולם, לעומת זאת, התפיסה המקובלת היא שגם ערכי השיטה המשפטית הם אבן-יסוד בפרשנות לחוק.
אתגר שני, אם כן, הוא קידום חשיבה אחרת, שתקדם את המשפט הישראלי גם באמצעות פסיקת בית המשפט ותוך שימוש אינטנסיבי יותר בפרשנות יצירתית של הדין, לטובת האזרחים.
שלישית, פיתוח עיקרון הפרדת הרשויות והמשך ההגנה על מוסדות דמוקרטיים. בית המשפט העליון עומד במרכזה של מערכת ענקית של איזונים ובלמים. בבתי המשפט הנמוכים, במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, בסוכנויות רגולציה וברשויות מינהל עצמאיות - פועלים משרתי ציבורי שהעצמאות ואי-התלות הם תנאי הכרחי להצלחתם. השופטים החדשים צריכים להשתלב בתרומה של העליון להפרדת הרשויות בשנים האחרונות, ואף לפתח את הגבולות שבין הרשויות השונות ואת עיקרון הפרדת הרשויות באמצעות פסיקות שמפתחות את עיקרון הפרדת הרשויות.
אתגר רביעי הוא פיתוח פסיקות בהקשרים כלכליים-חברתיים, נגישות לשירותי המדינה ותשתיותיה והקשרים סביבתיים. הללו כולם מחברים בין הזכות לשוויון לבין מוסדות כלכליים וחברתיים של המדינה ושל השוק החופשי, שיכולים להגשימו.
אחד היתרונות של אנסמבל השופטים החדשים הוא יתרונם המובהק בתחומים כלכליים, מאחר ששניים מהם מגיעים מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי. האחרים מגיעים מרקע רלוונטי שמאפשר להם הבנה של היחס בין המשפט לבין העולם הכלכלי-חברתי.
לצד ההזדמנות שבמינויים החדשים לאיכות בית המשפט בתחום המסחרי, המינויים עשויים לסמן דרך גם בהשפעה על האזרחים. זוהי הזדמנות להגברת הפסיקה שעוסקת בסוגיות כלכליות במשפט הציבורי, בממשק שבין פירמות לבין האזרחים; ביחסים שבין הכלכלה לבין המדינה; בדיני התחרות; ועוד.
היחס בין העולם הכלכלי לבין המשפט הציבורי הכרחי לקידום העליון לחזיתות חדשות, והשופטים שנבחרו אתמול הם נבחרת מצוינת ורלוונטית בשביל לעשות זאת, באופן שכמובן ישרת את טובת הציבור הרחב.
הכותב הוא ראש התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית