זיוי בן חיים, בעלת BH - Crafted Judaica / צילום: q elite beauty
הנה סיפור שמתחיל בתיק אחד: ב-2014 יצאו זיוי בן חיים ובעלה בשליחות לקהילה היהודית בפנמה. "יום אחד רציתי לקנות לבעלי מתנה, וגיליתי שקשה למצוא שם מתנות לגבר", היא מספרת. "הסתכלתי על תיקי הטלית והתפילין שלו, והחלטתי לעצב לו משהו שיהיה נוח לטיסות ונסיעות. רכשתי מכונת תפירה, חיפשתי בדים ואביזרים, ותפרתי שני תיקים עם ידית לכתף וידית לטרולי.
"בבית הכנסת התלהבו, כי זה שונה ממה שיש בשוק. אנשים ביקשו שאכין גם, שלחתי תמונות לארץ, ואז הגיעו עוד בקשות. היה לי הרבה זמן פנוי ורציתי לעשות עם עצמי משהו, כך שזה התאים לי. פתחתי עמוד אינסטגרם, זה עבר מפה לאוזן, מכרתי לא מעט וזה נתן לי דרייב".
לא היה לך ניסיון קודם בעיצוב או בתפירה.
"אף פעם לא תפרתי, אפילו כשאימא שלי - שהיא מורה לתפירה - ניסתה ללמד אותי, זה לא עבד. אבל לקחתי כמה שיעורים פרטיים כדי לדעת כל מיני טכניקות, קניתי מכונת תפירה תעשייתית והתחלתי לעבוד בבית".
ב-2017 חזרה המשפחה לארץ, ובן חיים הבינה שהיא מעוניינת להפוך את התחביב לעסק של ממש. היום היא מוכרת בעיקר טליתות, תיקי טליתות ותיקי תפילין, כיסויי חלה וכיפות בשילוב יציקות מכסף טהור וחיתוכי לייז, תחת המותג BH - Crafted Judaica.
גם בניהול עסק לא היה לך ניסיון קודם.
"לא ידעתי לתמחר מוצר, אבל נעזרתי באנשי מקצוע שעזרו לי לבנות אסטרטגיית שיווק, ולקחתי קורסים. בהתחלה זה הפחיד אותי, כי העסק דרש השקעה כספית גדולה, אבל ראיתי את המטרה בעיניים".
היה רגע של משבר?
"נפלנו עם מישהו שהיה אמור לייצר לנו סחורה, השקענו כסף, ולא יצא מזה כלום. הייתי בהריון של הבת הקטנה שלי, ונפשית לקחתי את זה מאוד קשה".
מה הקושי הכי גדול בלהיות עצמאית?
"הזמן. עברה כמעט שנה מהרגע שראיתי בויז'ן שלי את הדבר המוגמר, ועד שזה קרה. כבר אחרי כמה חודשים היו לי סקיצות, לוגו, שם ואריזה, הכול נראה לי כל כך ברור, אבל אז הייתה המתנה מורטת עצבים. רדפתי אחרי משהו שאני כל כך רוצה, עד שהחלטתי שאעשה זאת בכוחות עצמי - עדיף למצוא את האנשים הנכונים לעבוד איתם, ולא לחכות שמישהו אחר יגשים לי את החלום.
"כיתתי רגליים כדי לחפש חומרים ועורות, ומצאתי מתפרה בנתניה שעד היום אני עובדת איתה. זה יקר, אבל זה נגיש לי. לא התאים לי לצאת לנסיעות לחו"ל, מה גם שהסחורה בסין לא מגיעה לרמה שאני רוצה, ופה יש לי שליטה על התפירה ועל האיכות שלה. אני גם לא צריכה לייצר בכמויות גדולות, שאני עלולה להיתקע איתן".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"עבדתי ומכרתי בבית, וזה יצר לחץ ובלגן. היה איזה רגע שלא ידעתי מה יהיה עם כל הסחורה שהתארגנתי איתה, אבל לא לקח הרבה זמן עד שאנשים פנו אליי, כי זה היה ערב פסח ואנשים רצו להעניק מתנות ליקרים להם. בזכות העובדה שאנחנו עובדים אונליין, נרשמה קפיצה משמעותית. לכן גם השקענו באתר, ושדרגנו אותו.
"שנה לפני הקורונה התחלתי לעבוד עם משפיענית בארה"ב, וזה עבד מאוד טוב. לפני פסח שלחתי לה תמונות של מוצרים, היא ביקשה שאשלח לה 80 סטים לקערת ליל הסדר ואפיקומן, ותוך שלושה ימים היא מכרה את הכול.
"מה שכן, היה מחסור גדול באביזרים שאני עובדת איתם. לא יכולתי לייבא מחו"ל, והייתי צריכה לחפש חלופות. למרות שאין כמעט ייצור בארץ בתחום הזה, הצלחתי למצוא דברים איכותיים ויפים, והיום אני רוכשת כמעט הכול בישראל. ללקוחות בחו"ל זה מאוד משמעותי".
נעזרת במנטור שיעזור לך בנבכי עולם העסקים?
"לאורך כל הדרך, אני תמיד מתייעצת - גם עסקית, וגם בשביל התמיכה הנפשית. בחצי השנה האחרונה יש לי מנטורית מדהימה שמלווה אותי בכל התהליכים - איך לבנות תוכנית, מה שווה לייצר ומה כדאי לעשות, איך לפקח על כל המערכת מלמעלה. לחברות שחושבות לפתוח עסק, אני תמיד אומרת לקחת מנטורית שמתחברים אליה ברמה האישית, לפרוס בפניה את כל החלומות, ושהיא תגיד איך לעשות את זה ובמה להתמקד".
איזו טעות עשית בדרך, ומה למדת ממנה?
"בעבר רציתי שהכול יקרה מיד, לא בדקתי את העלויות של המוצר שעליו חשבתי בלילה. למשל, היה לי ויז'ן שהמילים על תיקי התפילין והטלית יהיו עשויות מכסף טהור. זו עלות מטורפת. כשהגעתי למתפרה, אמרו לי 'את סתם עושה את זה, אנשים לא ישלמו את הסכום'. בהתחלה הייתי מתעקשת על דברים כאלה, אבל היום למדתי להקשיב לבעלי המקצוע ולהתייחס לחלופות שהם מציעים.
"קרה גם שלא שיתפתי מספיק את היועץ או המנטורית שליוו אותי כי אמרתי לעצמי 'זה זניח, אני אפתור ואני אסדר' - היום אני מבינה שעדיף לי לשים הכול על השולחן. זה מוריד את המעמסה ממני, וחשוב לקבל עצה קרה ממישהו שרואה את הדברים בצורה שונה".
באוגוסט האחרון היא פתחה סטודיו בבני ברק, גם לצורך מכירה וגם לצרכי לוגיסטיקה. "עד לפני כמה חודשים עשיתי הכול לבד, וכיום יש לי עובדת שאחראית על הצד הלוגיסטי וקצת על המדיה החברתית", היא מספרת.
"היה לי מאוד קשה לשחרר. קרה שהבאתי עובדת לחודש ולא הצלחתי לשחרר, כי אני אוהבת שהכול נעשה בדיוק כמו שאני רוצה. אבל אחרי שמצאתי עצמי עובדת ימים ולילות ללא שינה, הבנתי שאני לא יכולה לשלוט על הכול, ולמדתי לסמוך ולהאציל סמכויות. הבנתי גם שאם אעשה הכול לבד, העסק לא יגדל. מצד אחד אתה חושב 'איך אשלם משכורת לעוד אדם', ומצד שני כדי לעשות קפיצה אתה חייב להוציא את ההוצאה הזו, שבסופו של דבר תניב לך פירות".
לאן היית רוצה לקחת את העסק?
"אני רוצה לפתוח חנויות בוטיק בכל מיני מקומות נחשבים בארץ ובעולם. החלום שלי זה לפתוח חנות בנתב"ג כי עוברים שם המון אנשים ביום, ואני מאמינה שזה יקרה באיזשהו שלב. המהות של העסק שלי זו הפרשנות המודרנית שנתתי לפריטים מאוד מסורתיים. אני בודקת בכל עונה מהם הצבעים החזקים, ומה במודה.
"הוויז'ן שלי הוא שיותר ויותר אנשים יבינו שגם המוצרים האלה, שהם כביכול בעלי מסורת רבת-שנים, יכולים לקבל פרשנות עכשווית. בזכות הפרשנות הזו הלקוחות שלי הם לאו דווקא מהמגזר הדתי, וכיף לראות את זה".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il