פליטים אוקראינים בדרכים ליד העיר אירפין, השבוע / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda
"עשרה ימי לחימה, 1.8 מיליון פליטים, זהו משבר הפליטים החריף ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה"; כך, במלים ספורות, הגדירה סוכנות הפליטים של האו"ם את המצב האנושי חסר התקדים שנוצר כעת ביבשת, כשמיליוני אוקראינים נאלצו להימלט מבתיהם, עם כמה מזוודות לכל היותר, ולנדוד בין מדינות בחיפוש אחרי קורת־גג בטוחה ואוכל.
האיחוד האירופי העריך היום (ב') כי מספר הפליטים יעמוד בקרוב על חמישה מיליון בני אדם לכל הפחות מתוך כלל האוכלוסייה האוקראינית שעומדת על 44 מיליון בני אדם. רוב הפליטים הן ילדים, נשים וקשישים וקשישות. על הגברים מגיל 18 ומעלה נאסר לעזוב את המדינה.
כמו משבר הפליטים שנוצר עם ההתפרקות האלימה של יוגוסלביה לשעבר, כמו משבר הפליטים של קוסובו בסוף שנות התשעים או משבר הפליטים של קיץ 2015 - גם משבר הפליטים הנוכחי צפוי לשנות את המציאות האירופית.
הגל משמעותי של הפליטים רק בתחילתו
הפליטים האוקראינים בורחים כעת למדינות השכנות, אך משם הם ממשיכים במקרים רבים, או מתעתדים להמשיך, למדינות שבהן יש כבר קהילות אוקראיניות מבוססות כמו צ'כיה, גרמניה וצרפת ופורטוגל.
בעוד הערים האוקראיניות נמצאות תחת מצור והכוחות הרוסים מכוונים ארטילריה כבדה ומפציצים מהאוויר שכונות אזרחיות, התמונות והסרטונים שיוצאים מהמדינה מלמדים שכל מי שיכול להיחלץ מהמדינה עושה זאת. הגל המשמעותי של הפליטים, כך מלמדות ההערכות, נמצא רק בתחילתו.
ההשלכות הכלכליות של המשבר הנוכחי מתרכזות כעת בשלב ההתמודדות. בזו אחר זו, מדינות אירופה מקצות תקציבים מיוחדים לקליטת פליטים, לסיוע הומניטרי למדינות הגבול, לארגון וללוגיסטיקה של פיזור הפליטים במדינות שונות ובתוכן, וגם מבטיחות לדאוג להם להבטחת־הכנסה, לביטוח בריאות ולקורת גג בחינם בכמה מהמדינות. ההשלכות הכלכליות הארוכות־טווח עדיין לא ברורות, ורבים מחכים לראות אם הפליטים בכלל יוכלו לשוב לאוקראינה, לבתים ולעבודות ולחסכונות שננטשו ברגע אחד, או שייאלצו להתערות במדינות אחרות.
נכון להיום, רוב הפליטים האוקראינים מגיעים לפולין, המדינה שלה הגבול הארוך ביותר במערב עם מה שהפך לאזור מלחמה.
מתוך 1.8 מיליון פליטים שברחו עד כה, יותר ממיליון נמצאים כעת בפולין, לפי הערכות האו"ם. הם מתקבלים בזרועות פתוחות. לצד עשרות אלפי המתנדבים שמקבלים את הפליטים ממש מעבר לגבול הפולני, עסקים, משפחות, מלונות וגורמים ממשלתיים מסייעים לאוקראינים.
מצפים שהאיחוד האירופי יסייע כספית
הגישה מגובה בצעדים מעשיים. בתחילת השבוע הודיעה ממשלת פולין על הקצאה מיידית של שמונה מיליארד זלוטי (1.7 מיליארד דולר) לטובת הטיפול בפליטים. הממשלה הפולנית התחייבה לקחת על עצמה כל תשלומי הרווחה והבריאות של הפליטים שיישארו במדינה לשנה וחצי הקרובות. בנוסף, פולין מתכננת לאפשר לילדים אוקראינים גישה לבתי ספר פולנים.
"המטרה של החבילה שאושרה היא ליצור נורמליות, עד כמה שאפשר, למהגרים", אמר השבוע ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי. הממשלה גם תשלם כ־1,200 זלוטי (260 דולר) למשך חודשיים לפחות לכל משפחה שמארחת פליטים אוקראינים. כמו כן, פולין תשנה את חוקי המיסוי כך שעזרה פיננסית וחומרית לפליטים יהיו הוצאות מוכרות במס. "אנחנו רוצים לתמוך פיננסית בפולנים שמקדישים מזמנם ומכספם כדי לקבל את מי שברחו מאוקראינה", הוסיף מורבייצקי.
בכלי התקשורת הבינלאומיים נפוצה בימים האחרונים תמונה של עגלות ילדים שהושארו על רציף תחנת רכבת בפולין, לטובת אמהות אוקראיניות שנאלצו לברוח ללא עגלות.
פולין הבהירה כי היא מצפה שהאיחוד האירופי יעזור לה כספית להתמודד עם גל הפליטים, ונראה כי נכון לעכשיו היא יכולה לסמוך על כך. בימים שלפני פרוץ הקרבות, האיחוד האירופי הוציא לפועל בפעם הראשונה בתולדותיו חקיקה שלמעשה "פותחת את הדלתות" בפני פליטים אוקראינים.
כניסה ללא ויזה למדינות האיחוד
בניגוד לוויכוחים ולהתחשבנויות של קיץ 2015, אז פולין עמדה בראש מחנה המתנגדים לזרם מבקשי המקלט והפליטים שהגיע מסוריה, עיראק ואסיה, הפעם האיחוד הסכים "לחלוק בנטל" הטיפול בפליטים האוקראינים.
בהתאם לכך, הנציבות החליטה כי אוקראינים לא רק יכולים להיכנס למדינות האיחוד ללא כל צורך בוויזה כפי שהיה עד כה, אלא הם גם יוכלו להישאר לתקופה של שנה אחת לפחות וככל הנראה שלוש שנים. ממשלות הגוש התחייבו להעניק להם תשלומים סוציאליים בזמן זה, וגם - באופן שונה מפליטים ומבקשי מקלט - לעבוד למחייתם במהלך שהותם באירופה.
"מבקשי מקלט מעולם לא נהנו מרמה כזו של בחירה בנוגע למדינה שבה הם יחיו ויעבדו", נכתב בסקירה משפטית של ההחלטה, שהתקבלה בזריזות על ידי מדינות האיחוד עם פרוץ הקרבות. זו הפעם הראשונה שבה האיחוד מאמץ תקנה שהתקבלה כבר ב-2001, בעקבות מלחמת קוסובו וקרוב למיליון הפליטים שהיא יצרה.
ההחלטה יוצרת אקלים חיובי לקבלת הפליטים האוקראינים גם במדינות אחרות. הרשויות בסלובקיה הודיעו כי יתחילו בחלוקת 200 אירו לכל משפחה סלובקית או עסק שיארחו פליטים אוקראינים. מי שייארח ילדים יקבל תוספת של 100 אירו לחודש. רומניה, אחת המדינות העניות באיחוד, הודיעה כי תממן מגורים ל־70 אלף פליטים הזקוקים לקורת גג. היא גם הבטיחה מענקים כספיים קטנים לפליטים, צעד אליו הצטרפה גם הונגריה. במקרים רבים, הפליטים בורחים עם מזומנים אוקראינים בלבד, ובכמויות מוגבלות, ולכן צריכים כסף למחיה. רומניה גם ביקשה מהבנק המרכזי האירופי לתגבר את משלוח שטרות האירו אליה, בגלל הביקוש הרב להם בקרב הפליטים שעושים את דרכם מערבה. מולדובה, מדינה שכנה שנמצאת מחוץ לאיחוד האירופי, קיבלה הכי הרבה פליטים אוקראינים לנפש, ופנתה לבריסל בבקשה לעזרה פיננסית דחופה כדי לארח את הפליטים.
גרמניה: הגורמים הרשמיים נעדרים מהקליטה
המשבר מתגלגל כעת הרבה מעבר למדינות השכנות בלבד. גרמניה הפכה בימים האחרונים ליעד מרכזי לפליטים רבים הנמצאים בפולין, והם מגיעים אליה ברכבות הזורמות כל העת, בעיקר לברלין. בקומה מינוס אחת של תחנת הרכבת המרכזית של ברלין, המשבר מקבל צורה מוחשית: אלפי בני אדם מתרכזים במרכז מעבר מאולתר בתורים השונים, למידע לגבי לינה, לתרומות אוכל, לבגדים וצעצועים לילדים וגם לכרטיסי רכבת בחינם וכרטיסי סים לטלפון.
50 אלף בני אדם הגיעו לגרמניה בימים האחרונים, ולפי הערכות בין 10,000 ל-20,000 מגיעים כעת מדי יום. הרוב הם נשים וילדים, ובמקרים רבים גם מבוגרים קשישים, חלקם על כסאות גלגלים, חלקם סוחבים עגלות שוק מלאות בחפציהם האישיים. הם מסתובבים או יושבים ומחכים למתנדבים שיעזרו להם. אחד הדברים המפתיעים ביותר בקליטה הגרמנית הוא היעדרם הכמעט מוחלט של גורמים רשמיים. אין רישום של האוקראינים הנכנסים, אין עמדות מידע רשמי. כמעט הכל נעשה על ידי מאות מתנדבים דוברי רוסית, אוקראינית ואנגלית, שמסתובבים בין אלפי המגיעים באפודים צהובים ומתמודדים עם זרם האנשים שממשיך להגיע.
ברלין עצמה אינה יכולה להתמודד עם הכמויות. "נכון לעכשיו כל המגורים לפליטים בברלין נגמרו", הסבירה אתמול אחת המתנדבות, והצביעה על רשימה שהכינה - "כאן הם יכולים למצוא את השעות והיעדים של האוטובוסים לערים אחרות בגרמניה, ושם ידאגו להם למגורים ולמזון". למעלה, ברחבת האוטובוסים אליה מופנים הפליטים ישנם עשרות אוטובוסים. חלקם עם שמות ערים גרמניות שמקבלות פליטים, אך חלקם עם יעדים רחוקים כמו פאריס. ראשת העיר ברלין אמרה כי היא "זקוקה לעזרה פדרלית מיידית בטיפול בפליטים", והודיעה על פתיחת מרכז פליטים נוסף, אך רק בשבוע הבא.
המצב בתחנת הרכבת משקף את העובדה שחלק מהפליטים למעשה עושים את דרכם לקהילות אוקראיניות באירופה, היכן שמשפחה או חברים מוכנים לארח אותם או לעזור להם, אך חלקם אבודים לחלוטין. "הייתי אומרת שיותר ממחצית מהפליטים האוקראינים יודעים לאן הם הולכים, בעיקר למשפחה, אבל היתר אינם יודעים וזקוקים לעזרה מקיפה", אומרת מתנדבת המאיישת את דלפק המגורים הפרטיים שברלינאים מציעים לפליטים. היעדר הרשויות עשוי להתברר כהרה־אסון, אם מספר המתנדבים יילך וידעך, ושיעור הפליטים שזקוקים לעזרה מיידית יעלה, כצפוי. כבר כיום יש שמועות על פושעים המסתובבים בתחנה המרכזית וסוחטים מהם כסף תמורת מקומות לינה או הסעות.
ברקע מהדהד משבר הפליטים של 2015
גם במדינות אחרות במערב אירופה מתכוננים לפליטים. בפאריס הקימה העירייה מרכז חירום לקבלת פליטים שיוכל לשכן עד 5,000 בני אדם בהתראה קצרה. לפי הדיווחים במדינה, הבירה הצרפתית תהיה מוקד קבלת הפליטים, אך הם יועברו למקומות שונים אם הדבר יהיה הכרחי. גם שוויץ, שהייתה יעד מרכזי לפליטים מקוסובו ומיוגוסלביה־לשעבר במשברי הפליטים הקודמים ביבשת, הודיעה כי היא נערכת לספק קורת גג ל־5,000 פליטים במרכזים מיוחדים.
ביום שישי צפויה ממשלת שוויץ לאשר הענקת הגנה חוקית לפליטים אוקראינים, זכות להישאר במדינה ללא צורך בבקשת מקלט, וגם לעבוד. הדבר עשוי להוביל לכניסת עשרות אלפים למדינה.
ברקע מהדהד כל העת משבר הפליטים של 2015, שהיה שונה מהותית. אז היה מדובר לרוב במהגרים צעירים, גברים, חלקם על רקע מצוקה כלכלית, ובמיעוט משפחות. כעת מדובר בתושבי אוקראינה, שנתפסים כחלק מאירופה, ובעיקר בנשים ובילדים הזקוקים לעזרה הומניטרית רבה יותר. המשבר של 2015 הוכיח כי אירופה יכולה להתמודד עם אינטגרציה של מיליון וחצי בני אדם, ובעיקר גרמניה שהייתה היעד המרכזי שלהם. אבל העולם כעת שונה: עם מיתון כלכלי מאיים באופק הקרוב, אחרי מאות מיליארדי אירו שכבר הוצאו על ההתמודדות עם הקורונה, וכעת יוקצו לחיזוק הביטחון, ייתכן שהחוסן האירופי אינו בר־קיימא כמו שהיה.
אבל האירועים כרגע הם במצב מלחמה מתגלגלת, והחשש הוא מהבאות. הנציב לענייני פליטים של האו"ם, פיליפ גרנדי, העריך כי ביום שלישי כבר נחצה רף של 2 מיליון פליטים אוקראינים, וכי התמונה תלך ותחמיר. "מה שמדאיג אותנו משמעותית הוא שבקרוב יהיה הגל השני, של אנשים שיש להם הרבה פחות קשרים ומשאבים, והם יהיו הרבה יותר פגיעים", אמר.