יאיר טרציצקי, לשעבר יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: איל יצהר
בחצי שנה האחרונה, מאז שנורית קנטי נבחרה ליו"ר ארגון העיתונאים, קודמה בתפקיד, יאיר טרצ’יצקי עושה את מה שנדמה היה בעבר כבלתי אפשרי. "כרגע מרבית האנרגיות שלי מושקעות בתנועה לעיתונות ציבורית", סיפר טרצ’יצקי בראיון לגלובס. "כל זאת לצד האתגר הגדול לבסס מודל חדש ואפקטיבי של עיתונות מקומית ללא מטרות רווח בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ולגייס לזה את המשאבים והשותפים הנדרשים.
המחסור בעיתונות מקומית איכותית מהווה בעיה חברתית קשה שמשפיעה על כל סוגיה חשובה שיש. אני מרגיש שזה המקום שבו אני יכול כרגע להביא הכי הרבה ערך מוסף".
טרצ’יצקי הקים את ארגון העיתונאים לפני כעשור במטרה לאגד עיתונאים העובדים באמצעי התקשורת בישראל. לדבריו, מאז שנבחרה קנטי לתפקיד, הוא כמעט ולא מעורב באופן שבו מתנהל הארגון. "השדה היחיד שנותרתי מעורב בו הוא מועצת העיתונות", אמר.
ארגון העיתונאים פעל עד לפני שנתיים תחת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אך בסוף 2019 נפרד ממוסדות ההסתדרות ויצא לדרך עצמאית. לטרצ’יצקי יש חשבון ארוך עם יו"ר ההסתדרות המכהן, ארנון בר-דוד, עוד טרם עזב ארגון העיתונאים את ההסתדרות.
בראיון לגלובס, טען טרצ’יצקי, שבניגוד לקודמיו בתפקיד, בר-דוד ניסה לפגוע בארגון העיתונאים ולהוביל לסגירתו. "בר-דוד לא רצה בתוך ההסתדרות גורמים שיכולים לערער את מעמדו. הוא הבין שלארגון העיתונאים יש DNA עצמאי שאיננו מפחד משררה, והוא צדק. אבל מנהיג אמיתי היה יודע לחיות עם זה. אדם שמוכן לחסל איגוד שלם ממניעים לא ענייניים, בוגד בליבת ערכי ההסתדרות. זה אדם שלא רואה עובדים, והם לא מעניינים אותו".
"מיומו הראשו בתפקיד בר-דוד פגע בארגון"
נזכיר שבר-דוד לא נבחר בבחירות הכלליות של ההסתדרות אלא נכנס לנעליו של ניסקורן לאחר שפרש. לקבלת הפנים שטרצ’יצקי עשה לבר-דוד טרם הכניסה לתפקידו הייתה השפעה על אופן ההתנהלות של יו"ר ההסתדרות מול הארגון. טרצ’יצקי בחר להתנגח במינויו של בר-דוד, ואף הגיש עתירה לבית משפט המחוזי. לאחר שהעתירה נדחתה, יו"ר ארגון העיתונאים הקודם הגיש ערער לעליון, אך הפסיד שוב.
"למעט הבחירות לכנסת הבחירות להסתדרות הן הגדולות בישראל, מאות אלפי אנשים מצביעים בהן", סיפר טרצ’יצקי. לדבריו, ההחלטה למנות יו"ר חדש על ידי פורום מצומצם שבמהותו לא דמוקרטי היא בעייתית.
לטענת יו"ר ארגון העיתונאים לשעבר, נעשו שורה של צעדים לרסק את הארגון. "כאשר הארגון הצטרף להסתדרות היו לו תקנים לשבעה לעובדים, משרד עורכי דין חיצוני, עורכת דין פנימית בהסתדרות ויועצת תקשורת", סיפר. "כבר ביום הראשון שבר-דוד נכנס לתפקיד לקחו לנו את יועצת התקשורת, ולאחר מכן את עורכת הדין שתגברה אותנו. המטרה הייתה לפגוע ישירות בעובדים".
עוד הוסיף טרצ’יצקי, שלאחר פחות מחודשיים בתפקיד, בר-דוד ניסה לקצץ חצי מהמשאבים של הארגון. "זה היה יכול להיות מכת מוות", אמר. "בר-דוד מעולם לא דיבר איתי. הוא ניסה להשמיד את מפעל חיי. לכן, פניתי לגורם בכיר בהסתדרות ואמרתי שאני מוכן לשים את הראש שלי על הגיליוטינה אם יתחייבו לרדת מארגון העיתונאים ויוחזרו לו המשאבים המקוריים". טרצ’יצקי טוען שבתגובה, אותו בכיר אמר לו שיו"ר ההסתדרות קיבל החלטה שהוא רוצה למוטט את ארגון העיתונאים.
האם משה כחלון היה מעורב בסגירת אתר?
אחת המחלוקות העיקריות בין שני הגופים נגעה להחלטה להוריד את אתר החדשות של ההסתדרות "דבר ראשון", יום לפני הבחירות לכנסת. שעות ספורות לאחר שירד האתר, צייץ בטוויטר העורך הראשי שי ניב שיש קשר בין הורדת האתר לבין מאמר שפרסם, בו ביקר באופן אגרסיבי את שר האוצר דאז משה כחלון. "שר האוצר הוא כנראה הפוליטיקאי שהכי משפיע על ההסתדרות ועתידה", אמר טרצ’יצקי. "ההסתדרות החליטה לבחון דברים מחדש באתר, והוציאה את עובדיו לחופשה כפויה. העובדים גילו על המהלך בכתבה בעיתון. הוצאנו גינוי חריף נגד התנהלות ההסתדרות, ואמרנו שזה מעורר חשש לאינטרסים זרים. ההסתדרות רמסה את העובדים שלה כמו אחרון המעסיקים, הודיעה להם דרך התקשורת על הוצאתם לחופשה כפויה, לא כיבדה את הזכויות שלהם.
"בעקבות זאת, הגשתי נגדם עתירה בבית דין של ההסתדרות. מנכ"ל האתר טען שזאת תקלה טכנית אבל כשהקשנו מה הייתה הבעיה, הוא התחמק והייתה תחושה שהוא משקר. אם ההסתדרות אכן הורידה אתר חדשות כדי להיטיב עם פוליטיקאי שהיא תלויה בו לגורלה - זו פרשה חמורה, אולי מהחמורות שהיו בישראל בכל מה שקשור לסוגיות חופש עיתונות. נוכח העיסוק הציבורי הרחב בפרשת 4000, מפתיע אותי שאף אחת מהרשויות הרלוונטיות לא חקרה מה קרה שם. אם היינו מנהלים את הדיון הזה לפני עשור, ניתן היה לאומר שזאת בעיה אתית. אבל אחרי שתיקי 2000 ו-4000 התפוצצו, תמוה שרשויות רלוונטיות לא חקרו מה היה שם".
אבל גם אתם לא עשיתם הרבה.
"עשינו מה שאפשר. נאבקנו פומבית והלכנו להליך שיפוטי אבל לנו אין כלים לחקור. תוך כדי הסיפור קיבלנו הודעה מסמנכ"ל התפעול של ההסתדרות שאנחנו צריכים לפנות את המשרדים שלנו, ושאם לא נפנה אותם עד הבוקר, הם יינעלו. את החודשים הבאים ביליתי בעבודה מהספסל בכניסה להסתדרות. זאת הייתה ממש התעמרות של ההסתדרות בעובדיה. הגוף שאמור היה להגן על זכויות עובדים התנהל בצורה בזויה".
"בר-דוד לא היה מעוניין להתנהל מולי"
טרצ’יצקי לא חסך גם בביקורת על ההתנהלות של בר-דוד בכל הנוגע לחתימת הסכם קיבוצי בתאגיד.
"בר-דוד קבע עם מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, אלדד קובלנץ, פגישה והזמין את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, שעד אז לא היה מעורב בענייני התאגיד", סיפר טרנצ’יצקי. "נאמר לי שבאותה פגישה בר-דוד אמר לקובלנץ שמעכשיו הוא מתנהל מול יעקובי ולא מולי, ושאם הוא לא רוצה לחתום על הסכם קיבוצי שלא יחתום. כל מהותו של ארגון עובדים זה חתירה להסכם קיבוצי. זה התנהלות בלתי נתפסת, חמורה וחריגה. חשבתי שבר-דוד לא מבין כמה הדברים חמורים, ולכן שלחתי מכתב מכבד, ענייני ומקצועי. בתגובה נאמר לי שאסור לי לפנות ישירות ליו"ר, ואם אעשה זאת שוב זאת, זו תחשב הפרת משמעת ואיענש".
בנוסף, בעת הזו הייתה אמור להתחיל דיון ברשות השיפוט במסגרתו ארגון העיתונאים היה אמור לחקור בכירים בהסתדרות. כמה ימים לפני הדיון, התחיל דיאלוג על האפשרות פרידת ארגון העיתונאים מההסתדרות. "ביולי התחלנו במשא-ומתן מול ההסתדרות, וסוכם שהארגון יעזוב את הגוף בסוף שנת 2019 ויעביר את פעילתו לעמותה חדשה", אמר.
"עוד סוכם שההסתדרות תעביר לנו חצי מיליון שקל, ואת כל דמי החבר שתגבה מהעיתונאים עד העברת היציגות". לטענת יו"ר ארגון העיתונאים לשעבר, המשא-ומתן, שנמשך כחמישה חודשים, כלל איומים מצד גורמים בהסתדרות.
אז לא חשבת שלציבור הייתה זכות לדעת על כך?
"העדפנו לעשות פיצוץ מבוקר כי חששנו שאם הדברים יצאו בטרם עת, העיתונאים יינטשו את ההסתדרות ובדרך גם את הארגון. חוץ מהתקדים של הסתדרות המורים, לא היה אף איגוד שהצליח לצאת מההסתדרות שלם בחתיכה אחת. פחדנו שאם ידעו בחוץ שההסתדרות עומדת לחתום על הסכם כזה, בר-דוד לא יבטל אותו.
"צריך להבין שההסכם הוא השפלה מוחלטת להסתדרות. העזיבה זה לא סיפור של חולשה אלא של כוח. במשך שנים ההסתדרות סבסדה את הארגון במיליוני שקלים. ברגע האמת, כשהארגון ידע לגבות דמי חבר והיו מספיק חברים משלמים, ההסתדרות אמרה לנו ‘קחו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. זה שלכם’. לדברי טרצ’יצקי, הארגון יותר עצמאי וחזק כיום ממה שהיה תחת ההסתדרות.
"בתקופת משבר הקורונה העובדים הופקרו"
טרצ’יצקי טען שההחלטה להתראיין כעת היא בגלל הבחירות הקרבות ליו"ר ההסתדרות. "אני חושב שלפני שמאות אלפי חברי הסתדרות יצביעו בבחירות הבאות, כדאי שידעו שארנון בר-דוד עשה דברים קשים לארגון העיתונאים ולגורמים נוספים - ויכול לעשות זאת לכל אחד אחר.
"לבחור יו"ר הסתדרות שמפקיר עובדים, ומגיע להסכמות עם המעסיק מאחורי גבם - תהיה בגידה בערכים הכי בסיסיים עליהם הוקמה ההסתדרות. זה אחד הגופים החשובים בחברה הישראלית, שמשפיע על המשק. בתקופת הקורונה העובדים בישראל הופקרו. באותה תקופה ארגון העיתונאים נלחם כמו נגד הוצאת עובדים לחל"ת. ההסתדרות לא עשתה כלום".
בסיכום הראיון, יו"ר ארגון העיתונאים לשעבר הוסיף שגורמים רבים בהסתדרות מודעים לביקורת על בר-דוד, אבל מעדיפים לשתוק. "המסר שלי זה שהסיפור של איגוד העיתונאים צריך להיות מעצים", הוסיף. "כמו שמצפים מעובדים לצאת מול ההנהלה גם אם ישלמו מחיר - תצאו גם אתם".
"התנהלות מועצת העיתונות היא חובבנית"
באשר למועצת העיתונות, גוף נוסף שמייצג את העיתונאים בארץ, טרצ’יצקי מאמין שהציבור אמור לראות בה כתובת לתלונות - אך לא כך הדבר. "סקרים רבים מראים שהאמון של הציבור בעיתונות נמוך. עבור עיתונאים זה אמור להיות גוף רגולטורי וולנטרי, אבל עיתונאים מזלזלים בו. "התנהלות המועצה כיום היא חובבנית במקרה הטוב. בעשור האחרון העיתונות הייתה אחת הזירות החשובות של החברה הישראלית מבחינת קונפליקטים - ממשלות נפלו על זה, וראש ממשלה עומד למשפט על דברים כאלה. למרות הכול, מועצת העיתונות לא הייתה שחקן בזה.
"כשהתחיל העימות מול נשיאת מועצת העיתונות לשעבר, דליה דורנר, לא חשבתי שהיא הבעיה; חשבתי שהמועצה עשתה טעות שמנתה מנכ"ל לא מתאים. אי-אפשר היה לקדם כלום - היו דיוני סרק, ולא לובנו בהם סוגיות. בדיעבד חלק מההתבצרות של דורנר נבעה מכך שהיא נזקקה למישהו שיעשה את דברה. לכן היא הפכה את זה לעניין של הצבעת אמון בה, וכשהבינה שארגון העיתונאים לא סר למרותה, היא עשתה הכול להחליש אותו".
נזכיר כי כעת השופט העליון בדימוס חנן מלצר צפוי להתמנות ליו"ר מגדל אחזקות במקביל לתפקידו כנשיא מועצת העיתונות, שאליו נכנס רק לפני חודשים אחדים. מלצר הודיע לחברי המועצה על התוכניות בדיעבד, וחלק מחבריה שוקלים הצבעת אי-אמון.
האם לדעתך השתלטו על מועצת העיתונות גורמים המונעים מאינטרסים ואגו?
"חנן מלצר מעוניין במועצת עיתונות שאיננה פעילה יותר מדי", טען טרצ’יצקי. "נוח לו שהמועצה משמשת מעין עלה תאנה. גם עמוס שוקן, מו"ל עיתון 'הארץ', לא רוצה מועצה אקטיביסטית, ולכן הקונספט של דורנר התאים לו - אדם שלא עושה הרבה פרט להתראיין.
"התנגדתי למהלך של מלצר מראש, כי ראיתי שכל הגורמים הבעייתיים במועצת העיתונות הם שתומכים בו. חשבתי שהנשיא הבא של המועצה צריך לתקן את הבעיות שנוצרו בתקופת קודמתו, וברגע שהיא מביאה אותו, ברור שלכל הפחות הוא לא יתקן. המעבר מכס השיפוט להון הגדול בתוך כמה חודשים גרם לנזק לבית המשפט העליון ונזק אדיר למועצת העיתונות. זה מופרך ברמה קיצונית, וארגון העיתונאים שם קו אדום, בעיקר כי המועצה כבר לא מתפקדת".
אז צריך לדעתך מועצה?
"צריך בתי דין לאתיקה. אמון הציבור זה אחד הנכסים המשמעותיים שצריך להיות לה. חלק מהדרך לתקן את העיתונות ולהפוך אותו לגוף שקוף שנתון לביקורת. אבל המועצה לא זוכה לא לאמון הציבור ולא לאמון העיתונאים".
ההסתדרות: "טענות מגוחכות ולא נכונות"
מההסתדרות נמסר בתגובה: "כבר למעלה משלושה עשורים שיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, עושה לילות כימים על מנת לקדם את ציבור העובדים. הטון האישי והפוגעני שבו משתמש טרצ’יצקי נועדו לחפות על כישלונותיו.
"אנו מכחישים מכל וכל את טענותיו הממוחזרות של המתלונן על התעמרות בעבודה, ומבקשים להדגיש שטענות אלו כבר הושמעו ונדחו על ידי ערכאות בעבר. הפרידה של ארגון העיתונאים מההסתדרות נעשתה בהסכמה הדדית, תוך ראיית טובת העובדים, ועל מנת שיוכלו להמשיך לבצע את תפקידם העיתונאי, בלי להתפשר על עצמאות הארגון.
"ידועות לנו טענותיו של טרצ’צקי, לפיהן ההסתדרות ניסתה לשלם לו דמי שתיקה. בעניין זה חשוב להדגיש שטענה זו מגוחכת ואינה נכונה. טרצ’יצקי פנה להסתדרות ודרש עבור עצמו סכומי עתק דמיוניים שההסתדרות סירבה לשלם אותם".
"לגבי הטענות על היעלמות האתר 'דבר', השיבו בהסתדרות: מדובר בטענות שמבוססות על תחושותיו האישיות של טרצ’יצקי, והוכח כי אינן מעוגנות במציאות. חשוב לציין כי ההסתדרות הקימה אתר זה כדי להתמקד בסיקור חדשותי של תכני הליבה הנוגעים לעבודה מאורגנת ולמעמד העובד.
"ההסתדרות היא ארגון דמוקרטי שעוצמתו נשענת על כל חברי ההסתדרות ואנו דוגלים בשיח פתוח. בשבועות האחרונים, ובתזמון לא מקרי של קרבה למועד הבחירות בהסתדרות, טרצ’יצקי מנהל מסע נקמה אישי שנשען על ספקולציות ועל רסיסי אמיתות הגרועות משקר.