פינת חמד בקריית גת. גינת הנתינה, מלאה בחפצים שהביאו התושבים / צילום: אורית גוטמן
"תעשי ותלכי, תלמדי ותראי איך ברגע כובשים ת’עולם"
(נינט טייב ועילי בוטנר)
אז מי את קריית גת? קריית הייטק משגשגת או עיר פריפריה מתפתחת? עם הפנים לעתיד או נתונה בכבלי העבר? תעשיית שבבים או חנות תבלינים? אחרי התנסות בסיור-סיפור מיוחד, בעקבות ספר שמספר את סיפורה של עיר דרך עיניה של משפחה, של אישה, תפרתי יום המוקדש לכל אותן אימהות, סבתות ונשים אמיצות וחלוציות, שיצרו בכפותיהן ובחוכמתן יש מאין. הפכו גבעה שוממה לקריה מתפתחת ויצקו חיים ואהבה בכל מלאכתן.
09:00 | אישה מרוקאית אחת...
זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל כששומעים את סיפורה של ימית ארמבריסטר בן לולו, מחברת הספר "אישה מרוקאית אחת", כל הקלישאות נמסות ונפתח הלב לסיפור שראשיתו במרוקו של שנות ה-50 וסיומו בפארק התעשייה קריית גת 2022.
באמצע יש כמובן ים של דמעות, אוקיינוס של שבבי סיליקון ומעל מפוזרים כל התבלינים הדרושים לתסריט נשי חזק ובועט.
הסיור של ימית מבוסס על ספר שכתבה לפני שנים אחדות, עת התגוררה בניו-מקסיקו ובאריזונה, עם בן זוגה ואב ילדיה. את הספר כתבה בארה"ב, שם חשה תשוקה עזה לחזור לסיפור משפחתה ועיר הולדתה. לארץ עצמה היא חזרה בעקבות שיחת טלפון שלדבריה "אף אחד לא רוצה לקבל". עוד נשוב לזה.
את הסיור-סיפור מובילה ימית יחד עם שותפתה למיזם, ליאור הוכברג, מורת דרך מדופלמת ורהוטה המרפדת את הסיור בתוכן הגיאוגרפי-היסטורי השזור בסיפור. השתיים פותחות את הבוקר בתל-עירני, תל עתיקות מול קריית גת, שבימים אלה של תחילת אביב מתפקע מיופי. ימית מותחת קו אווירי מדומיין בין קריית גת שבמערב לקיבוץ גת שבמזרח, ומתארת את הדרך שעשתה סבתא סימה בן לולו ברגל, ביום שבת כדי לספר את חברי קיבוץ גת.
סבתא סימה בן לולו הכתיבה נרטיב לא שגרתי, לא טיפוסי לנשים מרוקאיות של שנות ה-50, וימית מתארת איך השפיעה סבתה על חייה, על בחירותיה ועל דרכה, שלא תמיד הייתה סוגה בשושנים. ימית מתארת אישה חזקה, פמיניסטית על-פי דרכה. הנרטיב של קיפוח ואפליה היה ממנה והלאה, מספרת ימית ובחיוך מוזגת תה מרוקאי מתוק ומכבדת את משתתפי הסיור בעוגיות מרוקאיות ביתיות.
10:00 | שומרת החולות
התחנה הבאה: פארק התעשייה. הכניסה לעיר דרך שדרות ישראל פולק, על-שם מייסד "פולגת", מעלה תהיות על מיתוגה של עיר. כל עיר וסמליה הבולטים, וקריית גת מתהדרת בכוכבת שנולדה בה, נינט טייב, ובפארק הייטק נוצץ, אבל יש עוד. כמו פולגת ובגיר, ולצדם מפעל סבון, ושני מותגי מזון ידועים. פארק התעשייה הוא אבן פינה בחייה של ארמבריסטר. בשנת 1996 היא גויסה לשמור על קבוצת דיונות, שבמשך שבועות וימים תהתה מה ייעודן. עד שהגיעו הבולדוזרים שהפכו אדמה למפעל, וזרים לבושי בלייזרים פשטו עם שחר כדי להקים את אינטל ישראל.
לאחד מאותם בלייזרים נישאה ימית, ועקרה איתו ועם עם ילדיה לארה"ב. "לעולם יש דרכים מוזרות לארגן את צירו", ממשיכה ימית ומספרת כיצד סיבוב שהתחיל מעבר לכביש, המשיך מעבר לים, סב על צירו ושב לנקודת ההתחלה, למקום שאי אפשר לנתקו מעברו.
11:00 | צמח ותבלין נגד עין הרע
אי אפשר להשלים סיור מבלי לחוש את הלב הפועם של העיר, המרכז המסחרי הנמצא בטבורה. שיטוט בין חנויותיו כמוהו כטיול במחוזות רחוקים. בחנות התבלינים של אמיר בסטקר נגלים עשרות צבעים ותבלינים שלוקח לעין כמה דקות ללכוד ולהכיל.
בסטקר היא חנות ותיקה, שמגיעים אליה במיוחד שפים ידועים ועקרות בית ממולחות כדי לרכוש את התערובות המיוחדות שבסטקר רוקח. יש כאן תערובות מסאלה ייעודיות לכל תבשיל, תבלינים שפוגשים רק בשווקי הודו ושקי ענק עמוסי עלים אקזוטים, שורשים מעוקמים וצמחי מרפא מסתוריים.
תבליני בסטקר - מרכז מסחרי 24, קרית גת, 08-6819201
13:00 | כוס התה שלה
חוזרים לאותה שיחת טלפון מצמיתה לפני כשנתיים, ובה מבשרים לימית שאחיה, דודו בן לולו, נפטר במפתיע מדום לב. בלב ליבה של שכונת שער דרום של העיר נטועה לה גינה קהילתית מלבלבת חיות, לזכרו של בן לולו, שגם כיהן כסגן ראש העיר. "הגינה הזאת גדושה ביופי ובקז’קל", צוחקת ימית ומסבירה שפירוש המילה במרוקאית - גרוטאות.
הגינה העמוסה בחפצים ובפרטים שמביאים התושבים, מנוהלת בסדר מופתי על ידי חברו של דודו, ציון אלמקייס, שהפך את המקום לשכיית חמדה של נתינה, לבלוב ואופטימיות. הסיור מסתיים בטקס תה מרוקאי על פי כל הכללים מלווה בספינג’ מאובק סוכר ובהקראת קטע מתוך ספרה שאינו מותיר אף עין יבשה.
"בעקבות אישה מרוקאית", 072-3944432. הסיורים מתקיימים בימי שישי בהרשמה מראש. ב-25.3 יתקיים סיור במסגרת פסטיבל "ירוק ולא רחוק"