גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינויי קריירה: כמה אתם מוכנים לשלם על תשוקותיכם המקצועיות?

אל תלכו שולל אחרי דיס-האינפורמציה שמפזרים אינטרסנטים המתפרנסים מ"העולם החדש", וקחו בחשבון שהמעסיקים עדיין תקועים עמוק בעולם הישן ● שני צעדים פשוטים ימזערו את המחיר שאתם עתידים לשלם על שינויי קריירה

כמה אתם מוכנים לשלם על תשוקותיכם המקצועיות? / אילוסטרציה: Shutterstock
כמה אתם מוכנים לשלם על תשוקותיכם המקצועיות? / אילוסטרציה: Shutterstock

 הכותבת היא מומחית לשוק העבודה 

השבוע נתקלתי בפוסט שבעליו התעניין לדעת כמה חשוב לאנשים לעבוד בחברות שהייעוד שלהן הוא לייצר עולם טוב יותר. אחת התגובות הראשונות הייתה של חוקר העוסק בתחום, שכתב כי על-פי סקרים רבים בארה"ב, "בקרב הדור הצעיר זו כבר בכלל לא שאלה". ואכן לא מעט מהמגיבים כתבו שזה מאד חשוב להם, ואף נתנו כדוגמה את החברות בהן בחרו לעבוד.

אם תשאלו אותי, השאלה היותר מעניינת איננה "עד כמה חשוב לכם לעבוד בחברה שמטיבה עם העולם" - אלא "כמה אתם מוכנים לשלם כדי לעבוד בחברות כאלה". מדוע? כי כל בר-דעת יעדיף לעבוד בחברה שהייעוד שלה הוא עולם טוב יותר, מאשר בחברה שמזיקה לו, או אפילו ניטרלית, אבל הרבה פחות אנשים יהיו מוכנים לשלם על הבחירה הזו.

מחיר העבודה בעמותות

הדוגמה הטובה ביותר היא עמותות, שבזכות ייעודן הן מהוות מוקד משיכה תעסוקתי עבור רבים, עד שהם מגלים מה המחיר שהם צריכים לשלם, בראש ובראשונה בהיבט של השכר (התגמול הכספי במלכ"רים הוא נמוך יחסית).

הרוב המכריע מוותרים מיד על התשוקה להיטיב עם העולם לפרנסתם, אלא אם אין להם ברירה ולא הצליחו למצוא עבודה בשכר גבוה יותר. ברוב המקרים הם יתפשרו בקלות על חברה שתרומתה לשיפור הכדור קטנה עד לא קיימת, ובלבד ששאר התנאים מתאימים להם (שכר, שעות עבודה, מרחק מהבית וכו'), וחלקם אף יגיעו לעבוד בחברות בתחומים מפוקפקים למדי.

אין בדברים הללו כדי לשפוט את הבחירה. אנשים צריכים להתפרנס ולפרנס משפחות, אבל חשוב להבין שכמעט כל החלטת קריירה כרוכה במחיר שיש לקחת בחשבון מראש, בפרט כשמדובר בהסבות מקצועיות.

אנשים רבים המשתוקקים לשינוי קריירה מתעלמים ממחיריו הגבוהים והולכים שולל אחרי אגדות "עולם העבודה החדש", הנוטעות בהם את התחושה שכעת הכול אפשרי, וששינויי קריירה הם "הרגיל" החדש - ואז הם נפגשים עם המציאות.

דוגמה קטנה מהשבוע: מנהלת בת 42 המועסקת קרוב לשני עשורים באותה החברה, בתפקיד ייחודי לעולם המקצועי בו צמחה, שמאסה בעבודתה ומשתוקקת לשינוי דרסטי. היא לא סגורה על מה היא רוצה לעשות, אבל הגדירה לעצמה שורה של קריטריונים שמבחינתה הם "ייהרג ובל-יעבור", ובראשם שכר גבוה יותר או לפחות זהה לשכרה האחרון. היא עזבה את העבודה בטרם מצאה חלופה, וכבר למעלה משישה חודשים שהיא מחפשת אלטרנטיבה, מגישה מועמדות לאין-סוף משרות אבל בקושי מגיעה לראיונות.

מעסיקים לא משלמים על פוטנציאל

למה? קודם כל משום שהרקורד התעסוקתי שלה מתאים למעט מאד תפקידים שאינם אדמיניסטרטיביים באופיים, אלטרנטיבה שמבחינתה לא באה בחשבון, מה גם שמדובר בתפקידים שהשכר בצידם נמוך יותר, אלא אם תצליח להתברג לתפקיד אדמיניסטרטיבי בחברה טכנולוגית.

שנית, משום שציפיות השכר שלה לא ריאליות. היא מעוניינת בתפקיד משמעותי ולא אדמיניסטרטיבי, רצוי בהייטק, ומצפה ממעסיקים להעניק לה את ההזדמנות ללמוד מקצוע חדש בשכר שלא נופל מזה שאליו הגיעה אחרי 20 שנות ניסיון במקצוע המוצא.

רק מה לעשות שמעסיקים לא משלמים על פוטנציאל אלא רק על ידע ועל ניסיון? המשמעות הפרקטית היא שכל שינוי מקצועי, בפרט כזה שכרוך במעבר לתחום עיסוק שאיננו נשען על ניסיון העבר, מחייב ירידה משמעותית בשכר, לעתים יותר מ-50%, שלא לדבר על הירידה בדרג הארגוני, בפרט בתפקידי ניהול. זאת משום שבניגוד למה שרבים רוצים להאמין  - ניהול זה לא מקצוע, לפחות לא במגזר העסקי, שהרי ללא ידע בעולם המקצועי החדש, כיצד יכול מנהל לקבל החלטות?

יתרה מכך, בחלק לא מבוטל מהמקרים הירידה בשכר ובדרג הארגוני אינה זמנית בלבד, כיוון שמגיל מסוים לעובד כבר אין מספיק "זמן קריירה" ריאלי לטפס חזרה לדרג ו/או לרמת השכר שלו במקצוע המוצא, כפי שעלול לקרות גם בדוגמה הנוכחית.

תקועים בעולם הישן

לסיכום, אל תלכו שולל אחרי דיס-האינפורמציה שמפזרים אינטרסנטים המתפרנסים מ"העולם החדש", וקחו בחשבון שהמעסיקים עדיין תקועים עמוק בעולם הישן.

לכן, לפני שאתם יוצאים להגשים את תשוקותיכם המקצועיות, הגדירו מראש מהם המחירים שאותם אתם יכולים ומוכנים לשלם (שכר, בכירות, עומס עבודה וכו'), וודאו שנשאר לכם מספיק "זמן קריירה" למימוש המהלך.

שני הצעדים הפשוטים הללו עתידים לסייע לכם להגדיר את גבולות הגזרה הריאליים לשינוי, ולמזער את מחירו למינימום האפשרי. אז אולי לא תממשו את כל התשוקות שלכם, אבל לפחות לא תפגעו בכושר הפרנסה העתידי.

זכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. פורים שמח.

עוד כתבות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר