ההוצאות בקניונים ובמסעדות זינקו / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina
אם בכירי ענף כרטיסי האשראי היו נשאלים במהלך שנת 2020 על תחזיותיהם לשנת 2021, ספק אם הם היו מעיזים לדמיין רווח מצרפי של 750 מיליון שקל כמעט. נזכיר כי ברבעון השלישי של 2020, אחרי שהמשק כבר החל לצאת ממשבר הקורונה, נחתך הרווח המצרפי של ישראכרט , מקס וכאל ב-50% אל מול התקופה המקבילה ב-2019.
אלא שמאז חזר הציבור הישראלי לקניונים ולחנויות, ובמקביל הגביר את קצב נטילת ההלוואות, וכך סיימו שלוש חברות כרטיסי האשראי את 2021 עם גידול של 134% ברווח הנקי (בנטרול השפעות חד-פעמיות) לעומת השנה שקדמה לה, ועם שיא בהיקף העסקאות של יותר מ-400 מיליארד שקל.
הגידול בהיקף העסקאות של כל החברות התבסס בעיקר על קניות בארץ ועל רכישות באתרי אינטרנט בחו"ל, אך לזכות חברות כרטיסי האשראי עומדת גם חזרה של ישראלים לטוס לחו"ל לאור פתיחת השמיים, לפחות באופן חלקי, במהלך השנה החולפת, בניגוד לשנת הקורונה, אז לא נרשמה כמעט פעילות בכרטיסי אשראי שגוהצו באופן פיזי במדינות אחרות.
הדוחות הכספיים מלמדים כי ישראכרט שומרת על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, הן מבחינת היקף העסקאות והן ברווח הנקי. החברה, שהחליפה במהלך השנה שעברה מנכ"ל, כאשר רן עוז נכנס לתפקיד במקומו של רון וקסלר שעזב אחרי שש שנים, הציגה רווח נקי של 319 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת 2020. מחזור העסקאות של החברה הסתכם ב-186 מיליארד שקל, גידול של 17.3%, המשקף צמיחה של 27.5 מיליארד שקל.
כאל, השנייה בגודלה מבחינת היקף העסקאות (128.9 מיליארד שקל), רשמה גידול של 19.4% בפרמטר זה, ורווח נקי של 271 מיליון שקל, פי שלושה מהרווח שנרשם בשנה שלפניה, כך שהיא הגדילה את חלקה בעוגת הרווחים בענף מ-28% ל-36%.
מקס הציגה גידול של 20.6%. היקף העסקאות שלה עמד על 95.8 מיליארד שקל והרווח הנקי שלה עמד על 157 מיליון שקל, זינוק של 234%.
צמיחה גדולה בכרטיסים החוץ-בנקאיים
התחרות על לבו וכיסו של הצרכן מתבטאת מבחינת חברות האשראי בשאלה באיזה כרטיס יבחר הציבור להשתמש, ולא פחות חשוב, אם הן יצליחו לשכנע אותו להשתמש בכרטיס חוץ-בנקאי, ולא בזה המונפק על ידי הבנק שבו מתנהל החשבון השוטף.
אם הלקוח יבחר בכרטיס אשראי חוץ-בנקאי, חברת כרטיסי האשראי לא תצטרך לחלוק עם הבנק את הרווח שלה מכל עסקה שנעשית בכרטיס, ולכן בחברות כרטיסי האשראי הציבו את הגדלת היקף הכרטיסים החוץ-בנקאיים כמקור צמיחה אסטרטגי.
כאן כאל שונה מישראכרט וממקס, מכיוון שהיא מוחזקת על ידי שני בנקים - 72% על ידי דיסקונט ו-28% על ידי הבינלאומי. נוסף על כך, בחלק גדול מהכרטיסים החוץ-בנקאיים חולקת החברה את רווחיה עם מועדון לקוחות שנוגס בתורו בעוגת הרווחים.
כך, כאשר בוחנים את מצבת הכרטיסים של שלוש החברות, מגלים כי כאל מציגה את הגידול הגבוה ביותר במצבת הכרטיסים במהלך שנת 2021 (256 אלף כרטיסים), המביא אותה למצבת כוללת של 3.98 מיליון כרטיסים נכון לסוף שנת 2021.
עם זאת, מבט על הכרטיסים הפעילים, קרי אלה שנעשה בהם שימוש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, מגלה כי הצומחת הגדולה ביותר היא מקס, עם גידול של 234 אלף כרטיסים פעילים (10.5%).
הגידול של מקס מובהק אף יותר במגזר הכרטיסים החוץ-בנקאיים ועמד על 16.4%, ל-917 אלף כרטיסים פעילים, והיא מצמצמת את הפערים מכאל (1.28 מיליארד כרטיסים חוץ-בנקאיים פעילים) ומישראכרט (1.21 מיליארד).
זינוק באשראי לציבור
החזרה של המשק הישראלי לשגרה לא התבטאה רק במחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי. שלוש החברות נהנו גם מצמיחה בהלוואות שמבקש הציבור, הן לצריכה פרטית והן לעסקים.
בהיבט הזה נראה כי האסטרטגיה שנקטה מקס, שבה היא מבטיחה ריבית נמוכה יותר מאשר הבנקים, השתלמה לה. החברה המשיכה ב-2021 בהפחתת הריבית, וזו ירדה מ-7.7% בממוצע ללווים פרטיים ל-7.2%, בעוד שלמגזר העסקי הופחתה הריבית מ-5.4% ל-5.2%. כתוצאה מכך הגדילה מקס את תיק האשראי שלה ללווים פרטיים לכ-6.37 מיליארד שקל, גידול של 19.2%, וכן רשמה גידול של 20.5% באשראי לבתי עסק.
כאל, לעומתה, רשמה גידול של 12% בתיק האשראי הצרכני ושל 18.4% באשראי לבתי עסק, ומבחינת הצמיחה בשקלים היא מציגה את הגידול המרשים ביותר באשראי לבתי עסק, בסך של 146 מיליון שקל.
ישראכרט, שעדיין נמצאת מאחורי שתי המתחרות בכל הקשור למתן אשראי, רשמה גידול של 1.1% בלבד באשראי הצרכני, אך עדיין מדובר בשינוי מגמה, והיא מצליחה בחצי השנה השני לייצר מומנטום, שבמבט שנתי ישקף לה צמיחה דו-ספרתית, לראשונה מאז דצמבר 2019.
כ-60% מההוצאות בכרטיסי אשראי - אונליין
אז על מה הוציא הציבור יותר מ-400 מיליארד שקל אשתקד? מנתוני שבא (שירותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי 53.6 מיליארד שקל נרשמו בכרטיסי אשראי ברשתות קמעונות המזון (סופרים).
מתוך סכום זה, כ-9% נעשה בקניות אונליין. מדובר בנתונים דומים מאוד לשנת 2020, הן מבחינת סך ההוצאה והן מבחינת שיעור השימוש בשירותי האונליין, אך גבוה ב-14% ביחס לשנת 2019, טרום הקורונה.
בסך הכול היוו הרכישות אונליין כ-60% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי, לעומת 57% בשנת 2020, ושיעור של 51.5% בלבד בשנת 2019, כלומר, למרות פתיחת הקניונים הציבור הישראלי ממשיך להעדיף קניות ברשת.
הסקטור השני בגודלו מבחינת הוצאות הוא מסעדות ורשתות המזון המהיר, שם נרשמו עסקאות בסך 22.5 מיליארד שקל (גידול של כ-50% לעומת 2020), כאשר 30% מההוצאות נרשמו בהזמנות אונליין.
גידול של כמיליארד שקל נרשם בהוצאות במכולות ובפיצוציות לעומת 2020, לסכום שהגיע אשתקד לכ-13 מיליארד שקל, ונובע בין היתר מכך שהישראלים התרגלו לקנות קרוב לביתם בעקבות סגרי הקורונה.
גידול של 4.5 מיליארד שקל בהוצאות ביגוד והנעלה
את החזרה של המשק לשגרה והפתיחה המחודשת של הקניונים והחנויות הרגישו בעיקר בסקטור הביגוד וההנעלה. בשנת 2021 גדלו ההוצאות בתחום זה בכ-4.5 מיליארד שקל, והן עמדו על 28 מיליארד שקל, ושליש מהקניות בוצעו אונליין.
גם בהוצאות על דלק חזרו הישראלים לשגרה, וההוצאות, בסך של כ-16.6 מיליארד שקל, חזרו לרמתן בשנים שלפני הקורונה, וזאת לעומת הוצאות בסך של 13 מיליארד שקל בשנת 2020.
פתיחת השמיים הכפילה את התשלומים לחברות התעופה ביחס ל-2020, והם הסתכמו בכ-851 מיליון שקל. עם זאת, סכום זה מהווה ירידה של 46% לעומת סך התשלומים לחברות התעופה ב-2019, טרם פרוץ הקורונה לחיינו. העובדה שלציבור בישראל לא נותרה כמעט ברירה אלא לנפוש בישראל, הגדילה את ההוצאות על מלונות וחדרי אירוח בארץ, ואלה זינקו בכ-90% ביחס לשנת 2020, ועקפו אף את ההוצאות ב-2019 על תיירות בתוך ישראל.