ח"כ אלי כהן, הליכוד. זמרי ופתחי בע”מ, גלי ישראל, 17.3.22 / צילום: איל יצהר
מאז פרוץ הקורונה הפכו מחירי החופשות בארץ ובחו"ל לנושא שמוערר עניין רב, וגם לא מעט תסכול, בשיח הציבורי. כשח"כ אלי כהן נשאל במהלך ראיון בגלי ישראל על מחירי המלונות בארץ שלטענת מראייניו הפכו "חזיריים", הוא ציין בין היתר כי "בדיעבד, תקופת הקורונה עזרה מאוד לבתי המלון בארץ, מכיוון שאם כל שנה יוצאים בין שלושה לארבעה מיליון ישראלים לחו"ל, אז (כעת) הם נשארו כאן, מה שהגדיל את הביקוש והביא לעליית מחירים".
האם, כפי שרבים מאיתנו חשו במהלך השנתיים האחרונות, מחירי המלונות בארץ עלו מאז הקורונה, ואם כן האם התוצאה הייתה שיפור כולל של מצבם לעומת התקופה שלפני הקורונה? בדקנו.
ראשית, לגבי המחירים. ערכנו השוואה בין נתוני הפדיון של המלונות ב-2019 לבין נתוניהם ב-2021. הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מדי רבעון מאוששים את התחושה כי המחירים עלו. אם ב-2019 עמד הפדיון הממוצע מ"לינה" (לילה אחד של אורח במלון) על כ-500 שקל, הרי שב-2021 הסתכם הנתון הזה בכ-527 שקל. בנוסף, למרות שהמחירים היו גבוהים יותר, מספר הלינות של הישראלים גדל: מ-13.7 מיליון ב-2019, ל-14.7 מיליון ב-2021. בהתאם לכך גם הכנסות בתי המלון מהתיירים הישראלים עלו.
זה הצד החיובי של המצב, אבל מה לגבי הצד השלילי? כידוע, הקורונה הביאה לקריסה בתיירות הנכנסת לישראל, וכך במקום 12.1 מיליון לינות של זרים ב-2019, ב-2021 נרשמו רק כ-800 אלף כאלה. כלומר, העלייה בלינות של הישראלים הייתה רחוקה מאוד מלכסות על הירידה בלינות של התיירים הזרים, והפדיון הכולל של המלונות ב-2021 היה נמוך משמעותית מב-2019: 8.1 מיליארד שקל לעומת 12.7 מיליארד. למעשה, מדובר בפדיון הנמוך ביותר של הענף מאז 2010 (השנה המוקדמת ביותר שלגביה יש נתונים).
יחד עם זאת, בשל המצב הקשה וחסר התקדים המלונות קיבלו פיצוי מהמדינה. ממשרד האוצר נמסר לנו שמשרד התיירות תוקצב ב-450 מיליון שקל לטובת סיוע לבתי מלון שנפגעו בקורונה. גם אם נוסיף את הסכום הזה לנתוני הפדיון נגלה שהוא מהווה פחות מ-10% מההפרש שבין 2019 ל-2021, ורחוק מלגשר על ירידת הפדיון החדה שהזכרנו.
אבל יש עוד שני סייגים. ראשית, הפגיעה במלונות לא הייתה זהה בכל הארץ. זה לא מפתיע במיוחד כשחושבים על כך שתיירות הפנים אינה זהה לתיירות החוץ. מקומות שמתבססים בעיקר על תיירים מחו"ל נפגעו קשה, אבל מקומות כמו אילת, שמהווה מוקד משיכה גם לישראלים, דווקא הרוויחו. אם נבדוק רק את הפדיון באילת, נראה שהוא אכן עלה קלות מ-2.66 מיליארד שקל ב-2019 ל-2.74 מיליארד שקל ב-2021. (גם הטריגר לשיח שניהל כהן בתוכנית הרדיו היה המצב באילת, אם כי כהן דיבר שם על "בתי המלון בארץ", וגם בתגובה שהעביר לנו - ראו בהמשך - לא מיקד את דבריו באילת).
הסייג השני הוא שמנתוני הלמ"ס אי אפשר להסיק באופן חד משמעי לגבי רווחי המלונות, כי הם לא נותנים תמונה מלאה של צד ההוצאות, גם אם, לפחות על פניו, הם מלמדים על פגיעה קשה במלונות.
כשפנינו לבקש תגובה מכהן, גם הוא הדגיש את עניין שורת הרווח, אותה הוא הציע לנו לבדוק באמצעות הדוחות הכספיים שמפרסמות רשתות בתי המלון הגדולות שנסחרות בבורסה.
יש שתי רשתות ציבוריות שמתאימות לבדיקה: מלונות דן וישרוטל. הנתונים של מלונות דן לא משרתים את טענתו של כהן. במחצית השנייה של 2021 רשמה החברה ירידה חדה של 31% בהכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019: מ-640 מיליון שקל לפני הקורונה ל-442 מיליון שקל אחריה. הרווח התפעולי נחתך בצורה דרמטית בהרבה, 71%, מ-93 מיליון שקל ל-27 מיליון. לעומת זאת, בישרוטל - שמנהלת שמונה בתי מלון באילת - נרשם שיפור משמעותי בתוצאות. ההכנסות עלו ב-28%: מ-785 מיליון שקל ערב הקורונה, ליותר ממיליארד שקל במחצית השנייה של 2021; והרווח זינק בחדות וכמעט הכפיל את עצמו (עלייה של 96%): מ-141 מיליון שקל ל-276 מיליון שקל.
בשורה התחתונה: דבריו של כהן חצי נכונים. הקורונה אכן שיפרה את הכנסות בתי המלון מתיירים ישראלים, אך בשיפור הזה לא היה די כדי לפצות על אובדן התיירים הזרים והפדיון הכללי לשנת 2021 היה נמוך משמעותית מזה של 2019. יחד עם זאת, בבדיקת שורת הרווח של המלונות שנתוניהם גלויים עולה כי התמונה אינה אחידה, ונראה כי מי שהתבססו על תיירות ישראלית, בדגש על אילת, אכן שיפרו את מצבם.
תחקיר: אוריה בר-מאיר