גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי למנוע מיתון עולמי ממושך יש להימנע מתיקון הריבית במהירות

המצב כיום מציב בפנינו אתגר משמעותי: מצד אחד למנוע את התפרצות האינפלציה, וזה מחייב עליית ריבית; ומצד שני, צעידה איטית כדי לאפשר את ההתאמות הנדרשות בשווקים הפיננסיים

הוועדה המוניטורית של בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל
הוועדה המוניטורית של בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל

הכותב הוא נשיא אוניברסיטת רייכמן, היה חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל

בישיבה האחרונה של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטו, בעקבות עליית הריבית על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב, להעלות את שער הריבית ב-25 נקודות בסיס, מה שהביא אותו לגובה של 0.35%. שער הריבית, הנקבע על ידי הבנקים המרכזיים, הוא הכלי המרכזי לניהול מדיניות מוניטרית, ומהווה עוגן למערכת שערי הריבית במשק. החלטות הוועדה של בנק ישראל ושל הבנק הפדרלי בארה"ב מהוות את תחילתו של תהליך עליית שער הריבית, והתאמתו לרמה המתאימה למצב המשקים ולהשגת יעד האינפלציה.

אם לפני המשבר הפיננסי העולמי של 2008 היו שואלים כלכלן לגובה הריבית שמתאים למשק בתעסוקה מלאה, עם שיעור אינפלציה החורג מעל לתחום העליון של יעד האינפלציה - מצבה של כלכלת ישראל בהווה, הוא לא היה מהסס לומר שהריבית צריכה להיות מעל ל-4%. החישוב מתבסס על מחקריו של פרופ' טיילור מסטנפורד שפיתח כלל, המכונה 'כלל טיילור', שבאמצעותו ניתן לחשב את גובה הריבית המתאים להשגת יעד אינפלציה למצבים שונים של המשק. מרבית הכלכלנים חושבים שגובה הריבית היום, לאחר העלייה ל-0.35%, אינו תואם את מצב המשק ושיש צורך להעלותו יותר.

החזרה לשיווי משקל מוניטרי חדש נדרש, כדי למנוע התפרצות של תהליך אינפלציוני, טומן בחובו מספר אתגרים עמם יאלצו הבנקים המרכזיים להתמודד. בעיה מורכבת היא שכיום אין מומחה היודע מה גובה הריבית אליו צריך הבנק לכוון את מדיניותו. ככל הנראה, בעתיד הנראה לעין, שער הריבית לא יחזור לסביבתו טרם משבר 2008; הגידול בחסכון והירידה בהשקעות בעולם מכתיבים שער ריבית נמוך יותר מזה שהתאים בעבר. אי הוודאות - לאן צריך לכנס את הריבית - מתורגמת לאי ודאות בשווקי ההון, וזו גורמת לתנודתיות חריפה עד כדי חוסר יציבות שעלול לסכן את הצמיחה והתעסוקה.

תקופה ריבית אפס

אחרי תקופה ממושכת של ריביות בסביבת האפס בשל המדיניות המוניטרית שנוהלה כדי להתמודד עם המשבר הפיננסי העולמי של 2008 ושהתארכה בשנת 2020, מוצפים השווקים, כדי להתמודד עם מגפת הקורונה, בנזילות שלא ניתן ו/או רצוי לספוג אותה במכה אחת. חשוב לומר שמדיניות זו עזרה, ללא ספק, להתמודד עם הזעזועים והקטינה את העלויות שהמשקים שילמו במונחים של אבטלה ושל אבדון תוצר, אולם, היו לה תופעות לוואי קשות מאוד.

אתייחס כאן לשלוש תופעות לוואי עיקריות: עליית מחירי המניות, עליית מחירי הנדל"ן והעלייה החריגה בחובות המדינה. ירידת שערי הריבית גרמה להסטת הביקושים בשוק ההון למניות, תוך עלייה בנטילת סיכונים על ידי המשקיעים. עליית מחירי המניות, בעיקר בענפים שתמחורם בעייתי, כמו ענפי הטכנולוגיה, הייתה חריפה במיוחד עד כדי התפתחות תופעות בועתיות וניתוק ערך המניות מערכן האמיתי של החברות. מן הסתם, התפנית במדיניות המוניטרית והעלייה בשערי הריבית עלולה לגרום לחוסר יציבות בשוק המניות, מה שעלול לפגוע בהתאוששות - לה אנחנו עדים, תוך תפנית בפעילות עד כדי כניסת המשק למיתון.

גם בשוק הנדל"ן, המשך הריביות ברמות אפסיות, גרם לעליית ביקושים לנדל"ן ולגידול חריג באשראי למשכנתאות מחד, ולעליית המינוף הפיננסי בענף, מאידך. גם בענף זה עליית שערי הריבית עלולה להביא לבעיות; בצד הביקוש, קשיים בהחזר משכנתאות וירידה בביקוש לנדל"ן, ובצד ההיצע, גידול בעלויות המימון וחוסר יציבותם של קבלנים ממונפים עד כדי תפנית חריפה במחירי הנדל"ן ומשבר בענף.

הריביות האפסיות הקלו על הממשלות לממן את הגירעונות שנוצרו עקב המגפה והמדיניות הפיסקלית המרחיבה שעזרה לכלכלות לצלוח בקלות יחסית את ההאטה שנגרמה עקב הקורונה. הממשלות הגדילו מאוד את החובות מבלי שתשלומי הריבית על החוב יצאו מכלל שליטה. עליית שערי הריבית יביאו לייקור מחזור החוב ואף, אולי, ליצירת משבר חוב שהעולם טרם התנסה בו בשל היקף החובות ומספר המדינות שתקלענה לקשיים. משבר חוב יביא בהכרח את הממשלות לקיצוץ הוצאות ויתכן שגם לעליית שיעורי המס שעלולים להכניס את המשקים למיתון, תוך גידול בשיעורי האבטלה.

סכנת הפזיזות

מדיניות פזיזה של הבנקים המרכזיים עלולה לגרום להתפרצות סימולטנית של שלושת הבעיות שציינתי לעיל, מה שעלול להסתבר כסערה מושלמת שתסחוב את כלכלת העולם למיתון ממושך. כדי להקטין סכנה זו, יש להימנע מתיקון הריבית במהירות או במכה אחת, למרות הצורך בלהגיב לעליית האינפלציה. התיקון צריך להיעשות בתהליך הדרגתי שחייב להיות שקוף ואמין בעיני הציבור; אין להפתיע את השווקים ורצוי להתוות מראש את המהלכים בתחום הריבית. פירוק המוקשים עלול להיות תהליך ארוך במונחים של שנים.

כאמור, הצורך לתקן כמה שיותר מהר את גובה הריבית נובע מהאינפלציה ש"הרימה ראש" לאחר תקופה ממושכת של תרדמה. הניצוץ שהצית את האינפלציה היה הקשיים בשרשראות האספקה, בשל הקורונה, שיצרו מגבלות בהיצע על רקע ביקושים חזקים עקב התמריץ והגירעונות הממשלתיים, כל אלה על רקע הצפת נזילות. האינפלציה קבלה תנופה מחודשת עקב המלחמה באוקראינה שהביאה לעליית מחירי הנפט והמזון שאספקתו נפגעה. כאמור, גובה שיעורי הריבית בהווה לא מהווה מחסום להתפרצות האינפלציה; על כן, מציאת שביל הזהב בתוואי הריבית כל כך בעיתי ומאתגר; מצד אחד אנו מעוניינים למנוע את התפרצות האינפלציה, וזה מחייב עליית ריבית חדה, ומהצד האחר, הבעיות שצוינו לעיל מחייבות צעידה איטית כדי לאפשר את ההתאמות הנדרשות בשווקים הפיננסיים. מי אמר שמדיניות מוניטרית זה מדע? לניהול המדיניות בשנים הקרובות דרוש אומן.

עוד כתבות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים