גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הר המריבה: איך נולד הסטטוס קוו בהר הבית, ומי בעצם משנה אותו?

גם השנה איימו התקריות האלימות בהר הבית להפוך לאירוע שייצא משליטה, כשכל צד מאשים את השני ב"הפרת הסטטוס קוו" ● אבל מה עומד מאחורי המונח הזה, אילו כללים והסכמות התקבעו במסגרתו מאז נולד ב-1967, ומהם השינויים המרכזיים שמתחוללים במקום בשנים האחרונות?

נחמן שי, העבודה הכול פוליטי, כאן 11, 23.4.22 / צילום: איל יצהר
נחמן שי, העבודה הכול פוליטי, כאן 11, 23.4.22 / צילום: איל יצהר

נדמה שכבר כמעט אפשר להגיד שמדובר במעין ריטואל שנתי, או אפילו כזה שחוזר על עצמו כמה פעמים בשנה, סביב חגים ומועדים. שוב התפרצות אלימה בהר הבית, ושוב אנחנו שומעים אזהרות על כך שאירוע נקודתי עלול להתפתח להסלמה מהירה שסופה עימות רחב יותר, ואולי אפילו - כמאמר נשק יום הדין של הקלישאות - "הבערת המזרח התיכון".

אבל מה בעצם עומד מאחורי המתיחות התמידית במקום? רבים מאלה שמתריעים מפני הסכנות סביב מה שמתרחש בהר הבית מדברים על "פגיעה בסטטוס קוו" הנהוג שם. "יש שמה אסקלציה מסוימת, הידרדרות מסוימת, גם בסטטוס קוו", אמר השבוע שר התפוצות, נחמן שי, בראיון בכאן 11. "יש הרבה יותר יהודים שעולים להר הבית. יש כבר כאלה שעוצרים בדרך ומתפללים דבר שהיה אסור... פתחו את ההר ונתנו לעוד ועוד יהודים לעלות".

שי עורר עליו זעם מכיוון שדבריו פורשו ככאלה שיש בהם גילוי הבנה לאלימות הפלסטינית. אבל עד כמה הם מדויקים מבחינה עובדתית? מה בעצם קובע הסטטוס קוו שכולם אוחזים בו? ומי מהצדדים אכן מפר אותו או מכרסם בו? חזרנו להיסטוריה של המקום הרגיש בניסיון להבין מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים בכל הנוגע להבנות ולהסדרים שהתפתחו בו.

הכול התחיל בדיין

אז מאיפה באנו? בכל הנוגע לסטטוס קוו בהר הבית, נקודת האפס היא מלחמת ששת הימים ב-1967, אז עברו ירושלים המזרחית והאגן הקדוש שמצוי בה לשליטת ישראל. לאחר המלחמה קבע שר הביטחון משה דיין - מי שבעצם אחראי לסטטוס קוו שאנחנו עוסקים בו - כי ניהול הר הבית יישאר בידי הממסד המוסלמי ששלט בו בימי הירדנים (מנהלת הווקף). אלא שההתפתחויות בשטח אילצו את הממשלה לקבל מהר מאוד החלטות מקיפות יותר.

הזרז לכך היה אירוע תפילה המוני לרגל ט' באב שארגן הרב הצבאי הראשי דאז שלמה גורן, שהוביל למהומות של מוסלמים. בעקבות כך, ב-16 באוגוסט 1967, התכנסה ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים והחליטה להודיע לרב גורן כי עליו להפסיק את פעילותו על הר-הבית, ובכלל זה את ארגון התפילות בו. בנוסף קבעה הוועדה כי על כוחות הביטחון להפנות מתפללים יהודים מהר הבית לכותל המערבי. אמנם, לא נקבע בהחלטה שיש לאסור על תפילת היהודים בהר, אך נראה שלאור העובדה שבאותה תקופה ממילא היו מעט מאוד יהודים שביקשו לעשות זאת - גם היום עמדת הרבנות הראשית היא שחל איסור על עלייה להר - זה המצב שהתקבע מאז, וכיום הוא נתפס כחלק מהותי מאותו סטטוס קוו.

 

פרופ' יצחק רייטר, מומחה לסכסוכים במקומות קדושים, הסביר לנו כי בפועל, פרטי ההתנהלות בהר הבית הוסדרו בפגישות עתיות בין שלטונות ישראל (בעיקר משטרת ישראל ועיריית ירושלים) לבין אנשי הממסד המוסלמי. אלה יצרו מעין "סטטוס קוו" חדש, שכלל הבנות לגבי נושאים כמו זמני ביקור יהודים, אזורי הביקור, תיאום ופיקוח של עבודות ציבוריות ושל חפירות ארכיאולוגיות או תיירותיות, וגם עניינים מהותיים יותר כמו אותו מונופול של הווקף על ניהול האתר (כולל גישה חופשית למוסלמים למקום) לצד המונופול של ישראל על ביטחון ושיטור (למעט הפעלת שומרים על ידי הווקף ברוב הכניסות), וכמובן אותו איסור על תפילות יהודים שהזכרנו.

אלא שפרופ' רייטר מסכים כי החל מסוף שנות התשעים חלו שינויים דרמטיים בסטטוס קוו, וההבנות השקטות בין ישראל לווקף החלו להתרופף ולהיפגע.

התפילה קורסת?

נחזור אם כן לאמירות של השר שי ונבחן אותן בראי הסטטוס קוו. ראשית, שי אכן שם את האצבע על אחת התמורות הבולטות שחלו בעשור האחרון מהצד היהודי: מספר היהודים שעולים להר הבית - פעם כמעט סוג של טאבו מבחינה דתית - זינק במהלך התקופה הזאת פי שבעה. מכ-5,600 מבקרים בהר ב-2009 ללמעלה מ-37 אלף ב-2019 (ראו תרשים). אלא שעובדה זאת בפני עצמה לא מהווה הפרה של הסטטוס קוו. "ההבנות לא נגעו במספר העולים היהודים להר הבית", מדגיש רייטר. יחד עם זאת, לדבריו "העלייה במספר המבקרים היהודים מצטרפת לגורמים נוספים, שכמכלול יוצרים את התחושה בצד המוסלמי לפיה מדינת ישראל יוזמת שינויים בסטטוס קוו". מהם אותם גורמים? גם אותם ניתן למצוא בדבריו של שי שהזכיר כי חלק מהמבקרים הללו אף עוצרים בדרך ומתפללים.

ואכן, בבדיקה קודמת של המשרוקית הראינו שאף שאין חוק שאוסר על תפילת יהודים בהר הבית, הנושא הזה הוא בהחלט חלק מאותו סטטוס קוו מוכר. למרות זאת, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של יהודים שמקיימים תפילה שקטה במקום. בכתבה של יאיר שרקי ששודרה בחדשות 12 ביולי 2021 התפרסמו תיעודים של תפילות שנערכו בהר הבית - ואף הוסבר בה שהן נערכו "בחסות המשטרה ובידיעת הווקף המוסלמי".

אנחנו כמובן לא עוסקים כאן בשאלה האם הסכמות העבר, שלפיהן יהודים לא יתפללו במקום, היו צודקות או ראויות, אך כפי שמציין רייטר, מבחינת הצד הפלסטיני והירדני הסוגיה הזאת מהווה את אחד הטיעונים המרכזיים לפגיעה הישראלית בסטטוס קוו.

לכך אפשר להוסיף גם את עניין מעורבות משטרת ישראל בהר הבית, שהולכת וגדלה בעשורים האחרונים. זו באה לידי ביטוי למשל בהחלטות על סגירת האתר, ובעלייה מתמשכת בהטלת מגבלות גיל על הנכנסים לתפילות יום השישי. כפי שאנחנו רואים לא אחת בדיווחים החדשותיים המשטרה גם פורצת לעיתים לתוך מתחם הר הבית, וגם כאן לפי ריטר זה עניין שקרה הרבה פחות בעבר.

ושוב, התמונה היא כמובן מורכבת. אפשר לטעון במידה רבה של צדק שהמשטרה מגבירה את פעילותה כתגובה לעלייה בהפרות הסדר מן הצד הפלסטיני. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הגברת הנוכחות המשטרתית בהר באה במקביל לירידה בפיקוח של מפקחי הווקף אחר מבקרים יהודים בתוך ההר - עניין נוסף אותו מציין רייטר ככזה שמציק לצד המוסלמי.

עשרה ימים במחלוקת

ומה מציק לצד היהודי? השנה קיבלנו דוגמה לנושא אחד כזה שהוא קטן יחסית. לפני כשבוע דווח כי במהלך עשרת הימים האחרונים של הרמדאן תסגור המשטרה את הר הבית לכניסת יהודים. חברי כנסת מהימין כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מחו על ההחלטה הזו בחריפות והגדירו אותה "ניצחון לחמאס ולטרור" (בן גביר) או "איוולת ביטחונית" (סמוטריץ'). אבל האם מדובר בפגיעה בסטטוס קוו?

ח"כ אחמד טיבי טען שלא. "מאז 1967 תמיד, אבל תמיד, נאסרה כניסת יהודים למסגד אל-אקצא בעשרת הימים האחרונים של חודש רמדאן", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. אלא שמתברר שזה לא ממש מדויק. עיתונאי מקור ראשון, ארנון סגל, הפנה אותנו לשני מקרים בהם דווקא הותרה כניסת יהודים להר הבית במהלך הימים הללו. כך, ב-2019 יום ירושלים חל במהלך התקופה הזו - ואז הוחלט לאפשר ליהודים לעלות להר הבית. כך אירע לדבריו גם ב-2012: סגל העביר לנו תיעוד שכולל תגובה שקיבל ממשטרת ישראל לגבי מועדים שבהם ההר יהיה פתוח ואלה כוללים גם ימים שהיוו חלק מעשרת הימים האחרונים של הרמדאן (יצוין כי בפועל באחד הימים הללו ההר דווקא היה סגור).

גם רייטר מסכים כי בניגוד לדבריו של טיבי, ולמרות שבשנתיים האחרונות אכן נאסרה כניסת יהודים בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, "אין כלל גורף (כזה) ואין איסור אוטומטי על עליית יהודים בתקופה הזו", אלא הנוהל הוא שהמשטרה מבצעת בכל שנה הערכת מצב ומחליטה בהתאם.

מטעמו של טיבי נמסר לנו בתגובה כי המידע בציוץ שלו התקבל "ממר עזאם אלחטיב, ראש הוואקף במסגד. זה נכון שלפעמים היו חריגות, (אבל) מה שרצינו להדגיש זה שאין חדש בהודעה של בנט (על הסגירה בעשרת הימים האחרונים)".

(ממשטרת ישראל נמסר לנו כי "בהתאם לנוהג הקיים, וכפי שהיה גם בשנים האחרונות, בימים האחרונים של חודש הרמדאן נסגר הר הבית לביקורים נוכח מנהג האיתיקאף (שבמסגרתו מתפללים רבים נמצאים במהלך הלילה וברצף בשטח ההר). בדומה לשנים קודמות, גם השנה נסגר הר הבית לביקורים בסיום הרמדאן (מתאריך 24.4), והם צפויים להתחדש לאחר סיום חג העיד אל פיטר, בהתאם להערכת המצב". הסוגריים שבתגובה מופיעים במקור).

נגענו כאן בעניין אקטואלי שניתן לפרש כפגיעה מסוימת בצד היהודי, אבל אי אפשר בלי להתייחס בקצרה בהקשר הזה לעובדות מהותיות בהרבה שנקבעות בשטח בעשורים האחרונים. באמצע שנות ה-90 יזמה התנועה האסלאמית הצפונית, בשיתוף הווקף, בניית אולם תפילה תת קרקעי ב"אורוות שלמה" (מבנה תת קרקעי באחת מפינות הר הבית). אומנם במהלך הבנייה ניתנה הסכמה ישראלית, לפחות באופן חלקי, לעבודות, אולם מיזם זה סימן את תחילתן של עבודות בנייה נוספות בהר הבית. בהמשך החלה מנהלת הווקף להכשיר לתפילה גם את המפלס שמתחת למסגד אל-אקצא ("אל-אקצא אל-קדים"), למרות שהאישור שניתן לה היה לעבודות ניקיון בלבד. ויש עוד עבודות בנייה שונות שנמצאות במחלוקת (חלקן נעצרו, וחלקן מתבצעות במעין העלמת עין של המשטרה).

עניין נוסף נוגע לתקופות לא קצרות שבהן ההר בכל זאת היה סגור למבקרים לא-מוסלמים. כך אירע למשל החל מאירועי אוקטובר 2000 למשך כמעט שלוש שנים. רק באוגוסט 2003 חודשו ביקורי הישראלים, שכיום, כפי שהזכרנו בפתיחה, מגיעים לשיאים חדשים, ולמספרים גבוהים בהרבה מבעבר.

לקריאה נוספת:

- מכון ירושלים לחקר ישראל: "סטטוס קוו בתהליכי שינוי: מאבקי שליטה בהר הבית"

- דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: עליית יהודים להר הבית

- בדיקת המשרוקית: האם יהודי שמתפלל בהר הבית עובר על החוק?

- בדיקת המשרוקית: עד שנת 2000 יהודים עלו להר הבית ללא הפרעה?

עוד כתבות

יאיר לפיד, ראש הממשלה החלופית / צילום: יוסי זמיר

הדלק מתייקר, גם החשמל בדרך: האתגר הכלכלי הראשון שצפוי לממשלת המעבר

מחיר ליטר דלק חצה את רף ה-8 שקלים לראשונה מאז 2012 וגם ברשות החשמל נערכים לקראת התייקרות התעריפים של כ-10% ● אלא שברקע פיזור הכנסת, ספק אם האוצר יוכל למתן את עליות המחירים

מרכז שליטה של לוחמה רב מימדית / צילום: אלביט מערכות

חוזים ב-768 מיליון דולר לאלביט מערכות באסיה פסיפיק

הבוקר דיווחה החברה לבורסה על חוזה בסך 548 מיליון דולר לאספקת יכולות לוחמה רשתית רב-ממדית למדינה באסיה פסיפיק, לאחר שאתמול דיווחה על חוזה של 220 מיליון דולר לאספקת פתרון חימוש מונחה מדויק אווירי ● במקביל הודיעה כי הושלמה מכירת השליטה בעשות אשקלון לקרן פימי

החזון הקודר לגבי האינפלציה: נגידי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם נפגשו על במה אחת

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, נגיד בנק אנגליה אנדרו ביילי, ונשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, שאחראיים ביחד על מאזנים של כ־20 טריליון דולר, נפגשו השבוע באירופה והציגו תחזית עגומה לגבי עידן של עליות מחירים שסופו לא ידוע ● לדברי לגארד, ישנם כוחות חזקים שהשתחררו בתקופה האחרונה "שהולכים לשנות לחלוטין את הסביבה שבמסגרתה אנו פועלים"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס והאחים זלקינד מוציאים לדרך את האסטרטגיה של דסק”ש

בעלי השליטה החדשים בדסק"ש, שנכון להיום מופסדים על השקעתם בה, מקווים להשיג פרמיית שליטה מהותית במכירת מניות סלקום ● המתעניינים ברכישה, ובהם קרנות הפרייבט אקוויטי סקיי ואייפקס, יידרשו להתמודד עם חוב פיננסי של 2.8 מיליארד שקל ועם סימני שאלה על עתיד החברה בתוך ענף התקשורת

עונת הסקרים / איור: גיל ג'יבלי

זהירות, סקר לפניך: הצצה אל מאחורי הקלעים של האובססיה הלאומית

עם פתיחת מערכת הבחירות חוזרת האובססיה הלאומית לסקרי המנדטים ● מיעוט נדגמים, לחץ של ערוצי טלוויזיה לפרסם סקר מהיום למחר, קושי באיתור מגמות הצבעה חדשות, והתבססות על נתונים שנשענים על שיעור מתלבטים גדול ● הצצה אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים לקראת הבחירות לכנסת ב-1 בנובמבר

מימין: ניצן צעיר הרים, יוחנן דנינו ואמיל וינשל / צילום: רמי זרנגר

ווישור הפכה לבעלת השליטה באיילון: רכשה 67% תמורת 448 מיליון שקל

חברת הביטוח הדיגיטלית רכשה 67% מאיילון • המימון התאפשר בעקבות הפיכת צבי ברק לבעל שליטה בווישור, השקעה של 20 מיליון שקל מצד משפחת בן ישי בתמורה לכ-3.7% מהמניות והלוואה מתאגיד בנקאי בסך 90 מיליון שקל

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Yuri Gripas

נוריאל רוביני: המניות עלולות לצנוח ב-50%, המצב יהיה יותר גרוע לפני שנראה שיפור

לדברי פרופ' נוריאל רוביני, הכלכלה העולמית תתדרדר למצב חמור יותר משנות ה-70 או מהשפל הגדול ● "רוב האנליסטים מעריכים שהבנקים המרכזיים ישארו ניציים, אבל אני לא בטוח בכך" הוא אומר

מנסור עבאס עם יאיר לפיד במליאת פיזור הכנסת / צילום: רפי קוץ

כיצד עמדו המפלגות בהסכמים הקואליציוניים, ומה ניתן ללמוד מזה

מבדיקת המרכז להעצמת האזרח עולה כי ביחס לזמן הכהונה הקצר, הממשלה היוצאת רשמה הישגים ביצועיים רבים מקודמותיה ● המצטיינת במימוש ההסכמים הקואליציוניים היא רע"ם, עם ביצוע של 63% מסעיפי המדיניות שהתחייבה להם ● המפלגה הגדולה בממשלה, יש עתיד, הגיעה ל־53% בלבד

זהות המעסיק ותדמיתו נושאים על גבם את עיקר ערך המותג של עובדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תגידו מי המעסיק שלכם, ונדע מה הערך שלכם בשוק העבודה

הארגון ומיצובו בשוק חשובים להצלחה בקריירה יותר מהעובד, מכישוריו, התפקיד שהוא ממלא, ומהמגזר שבו הוא מועסק

יאיר לפיד במליאת הכנסת / צילום: רפי קוץ

פיזור הכנסת אושר במליאה: הבחירות יתקיימו ב-1 בנובמבר

חוק מימון מפלגות אושר בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית ● בוועדת חוקה אושר חוק הבחירות לכנסת ה-25 שכולל חובת שקיפות לכל פרסום של מפלגה או פרסום המופץ בתשלום, כולל טוקבקים

חגית ציטיאט- לוין / צילום: מיה כרמי דרור

מנכ"לית חדשה לבית ההשקעות של הראל: חגית ציטיאט לוין

ציטיאט-לוין, שמכהנת כיום כמנכ"לית בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי, מונתה לנהל את הראל פיננסים ותחליף את טל קדם שפרש לאחר 5.5 שנים

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"אמנון המתמלל": המיזם של הישראלי שמאס בהודעות קוליות בוואטסאפ

לשילה מגן נמאס מההודעות הקוליות בוואטסאפ, והוא ניסה למצוא פתרון שיהפוך אותן לטקסט ● הפתרון שלו הוא בוט שמופיע כאיש קשר באפליקציה וממיר את ההקלטה להודעה כתובה ● לרוב השירות מספק את הסחורה, אך מומחי פרטיות מזהירים: שימו לב לאותיות הקטנות

ירידות שערים בבורסות אירופה / צילום: Shutterstock, Blue Planet Studio

אירופה נסחרת במגמה יציבה; הניקיי נפל ב1.7%

אמש וול סטריט נסגרה בירידות: מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.3%, הדאו ג'ונס ירד ב-0.8% ומדד S&P 500 נסוג בכ-0.9% ● בשוק הסחורות, חבית נפט ברנט נסחרת סביב 108 דולר, בעוד חבית נפט גולמי נסחרת סביב 105 דולר

משרדי חברת ארנסט ויאנג / צילום: Shutterstock

ארנסט אנד יאנג נקנסה ב-100 מיליון דולר בעקבות חקירה על זיופים בבחינות אתיקה

החברה, אחת מארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, הואשמה בהטעיית סוכנויות רגולציה לגבי דוח מיוני 2019 על התנהגות פסולה במבחנים

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

חובות המדינה לבעלי פנסיה תקציבית חצו את רף הטריליון שקל

דוחות החשב הכללי שהתפרסמו היום מראים כי החבות של מדינת ישראל לבעלי פנסיה תקציבית הגיעה לכ-1,014 מיליארדי שקל ● מערכת הביטחון אחראית על כ-38% מהחבות האקטוארית עם כ-389 מיליארד שקל לאנשי הקבע והקצינים

סניף וולמארט בפילדלפיה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

וולמארט רוכשת חברת מציאות רבודה אופטית שנוסדה ע"י ישראלים

ענקית הקמעונאות האמריקאית רוכשת סטארט-אפ אמריקאי נוסד ע"י ישראלים לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת ● הטכנולוגיה של סבן מאפשרת לרכוש מוצרי אופטיקה באמצעות מראה דיגיטלית

אדם מזור ז''ל / צילום: אלבום פרטי

פרידה ממורה הדרך החשוב ביותר בתכנון העירוני העכשווי

האדריכל פרופ' אדם מזור, חתן פרס ישראל, נפטר אתמול בגיל 86 ● מזור היה אחראי, בין השאר, על תוכנית האב של תל אביב יפו בשנות ה-80 והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הובילה בראשותו את תוכנית האב לישראל 2020 ● פרידה

אילוסטרציה / צילום: שלומי יוסף

הסבתא שנלחמה בנכדים שרימו אותה וזכתה

סבתא יהודיה בת 95 מאוהיו נדהמה לגלות שנכדיה ביצעו מאות העברות כספיות בסך של 80 מיליון דולר מהונה, כאשר מרביתן הניבו לה הפסדים בסכום של מיליונים, ותבעה את נכדיה במוסד בוררות ● הבורר פסק כי נכדיה וכן בית ההשקעות בו הועסקו ביצעו עבירות של מרמה, מצג שווא, הפרה של חובת הנאמנות, וכן "הונאת קשישים"

פסל ''לב הים'' של משה זורע / צילום: גיא מלל

גם ביומיים לא תספיקו לחוות את כל מה שיש לקיבוץ הזה להציע

מעגן של יזמים: מבוסתן של 110 עצי פרי אקזוטיים דרך מוזיאון למורשת הקיבוץ, אמנות ואומנות ועד לבית אופנה מקומי-מקורי ויוזמות תיירות חדשות שזה עתה נפתחו

מתוך הפרסומת של מודיבודי / צילום: צילום מסך

הרעש התקשורתי הביא תועלת לקמפיין תחתוני המחזור

פרסומות מקטגוריית ההיגיינה הנשית לרוב אינן משיגות זכירות או אהדה גבוהה, מה שהופך את קמפיין הדם של מודיבודי ליוצא דופן - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● למרות השקעה של כמיליון שקל, הזכירות של יטבתה נמוכה ביחס לאהדה