גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו החרים את הרפורמים? יכול להיות שזה היה הפוך

אצל נתניהו היחסים עם הרפורמים עלו של שרטון. אבל מי החרים את מי? ● המשרוקית של גלובס

גלעד קריב, העבודה. המדד, רשת 13, 17.4.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
גלעד קריב, העבודה. המדד, רשת 13, 17.4.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם יהודי ארה"ב מתרחקים מישראל, ומי אשם בכך? כשח"כ גלעד קריב נשאל על הסוגיה הייתה לו תשובה נחרצת, לפחות לגבי החלק השני שלה. "אני רוצה להזכיר לך שבמשך שש שנים ראש ממשלה ישראלי סירב לפגוש את המנהיגים של הזרמים הללו (הרפורמים והקונסרבטיבים)… ראש הממשלה בנט נפגש (איתם) לראשונה אחרי נתק של שש שנים".

אז האם נתניהו אכן החרים את הרפורמים כפי שטוען קריב? התשובה, מתברר, אינה כה פשוטה. ראשית, אין מחלוקת על כך שהנתק בין ממשלת ישראל לבין הרפורמים (מהתנועה הקונסרבטיבית לא קיבלנו התייחסות לנושא, והבדיקה אינה עוסקת בה) אירע לאחר שביוני 2017 הקפיא נתניהו את "מתווה הכותל", שאמור היה להציע פתרון מוסכם למאבק על מקום תפילה לקהילות שאינן אורתודוכסיות באתר. מאז חלפו קצת פחות מחמש שנים, ורק בארבע מתוכן נתניהו כיהן כראש ממשלה, כך שקריב לא דייק כשדיבר על שש שנים.

ומה לגבי העניין המהותי יותר, האם נתניהו אכן סירב לפגוש את מנהיגי התנועה? לפחות במבט ראשון נראה שכיוון החרם היה דווקא הפוך. כך, למשל, בדיון על סוגיית מתווה הכותל שנערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בנובמבר 2017 הודיעה הרבה נעה סתת, נציגת התנועה הרפורמית בדיון, כי "(ב)תנועה הרפורמית קיבלנו החלטה להפסיק לפגוש את ראש הממשלה, שזאת החלטה מאוד חסרת תקדים מבחינתנו". גם כשפנינו לדוברות התנועה, ושאלנו במפורש אם הנתק היה ביוזמת הרפורמים נענינו ש"כעיקרון כן... אבל לא באמת תואמו פגישות כדי שיהיה ניתן לבטל אותן". 

לאור זאת פנינו לח"כ קריב, שכיהן בעבר כמנכ"ל התנועה, כדי לברר עמו על מה נסמכת אמירתו. אלא שבמקום תגובה מקריב קיבלנו לפתע תגובה חדשה מהתנועה הרפורמית: "הובא לידיעתי שגלעד קריב כמנכ"ל התנועה כן פנה לראש הממשלה לבקש פגישות בתקופה הזו", מסרה לנו הדוברת. כשביקשנו לדעת מתי נשלחו בקשות אלו ולמתי תוכננו הפגישות, נאמר לנו כי המידע לא זמין.

מיד לאחר מכן נשלחה תגובה זהה מטעמו של קריב: "היו מספר ניסיונות של מנכ"ל התנועה הרפורמית דאז, מול לשכת ראש הממשלה נתניהו, כמו גם מול חברי כנסת בליכוד שניסו לסייע - לאחר מספר תשובות שליליות, הפסיקו לנסות". גם במקרה הזה בקשתנו לקבלת מידע על מועדי הפגישות המבוקשות או חברי הכנסת מהליכוד שתיווכו במגעים לא זכתה להתייחסות (בתגובת קריב המלאה, שמופיעה בסוף הטקסט, כן מוזכר בהקשר זה ח"כ צחי הנגבי).

במקביל, ביקשנו תגובה בנושא גם מנתניהו עצמו אך זו נותרה ללא מענה.

החלטנו להיעזר בעיתונאי שמואל רוזנר, מומחה ליחסי ישראל-יהדות ארה"ב ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. רוזנר אישר כי "היה כעס גדול ביהדות ארה"ב כשמתווה הכותל אושר ואז בוטל על ידי ממשלת נתניהו, ואכן היו מנהיגים שסירבו לפגוש את נתניהו אחר כך, עד שהמתווה יאושר". אבל, לדבריו, "התהליך היה דו-צדדי. לרפורמים לא היה נוח עם נתניהו מאלף סיבות, לנתניהו לא היה נוח איתם מאלף סיבות, ומתווה הכותל נתן איזו לגיטימציה לשני הצדדים".

רוזנר הוסיף כי למרות ש"מתווה הכותל נותר כשהיה, היחס (של הארגונים בארה"ב) לראש הממשלה השתנה: אני לא מתרשם שהמנהיגים האלה מסרבים לפגוש את בנט, למרות שגם ממשלתו הבטיחה להעביר את מתווה הכותל, וגם אצלם מתווה הכותל לא מאושר. כלומר, כנראה שהיו סיבות נוספות שהקלו על מנהיגים בארה"ב לומר שדווקא את נתניהו הם לא כל כך רוצים לפגוש".

לכן, לדבריו "אפשר להצביע פה על איזושהי חוסר עקביות בטענות (של הארגונים), אם כי ממשלת נתניהו באמת אישרה ואז ביטלה, וזה היה מהלך יחסית בוטה".

זו התגובה המלאה והמועדכנת שהועברה לנו בסופו של דבר מטעמו של קריב: "כמנכ"ל התנועה הרפורמית קיים גלעד קריב מספר פגישות עם צחי הנגבי, בהן ביקש יחד עם נציגי התנועות בארץ ובעולם להיפגש עם ראש הממשלה. זאת החל ממספר חודשים לאחר ביטול מתווה הכותל ובמשך תקופה ארוכה, עד שהובן כי כמו שנתניהו הפר את הסיכום שלו ונסוג מהסכם הפשרה, כך אין בכוונתו לתת הסבר למנהיגי הזרמים הלא אורתודוקסים. גם בביקוריו של ראש הממשלה דאז נתניהו בארה"ב וביתר התפוצות הוא נמנע מלתאם ביקור עם מנהיגי הזרמים הליברלים".

בשורה התחתונה: דבריו של קריב חצי נכונים. במשך ארבע שנים - ולא שש כפי שנטען על ידו - היה נתק בין ראש הממשלה נתניהו לבין התנועה הרפורמית, אך מי שהכריז עליו בפומבי היו דווקא אנשי התנועה. יחד עם זאת, קריב, שכיהן כמנכ"ל התנועה, מסר לנו תגובה שלפיה הוא דווקא כן ניסה לתאם פגישות עם ראש הממשלה ,ולא נענה. לפי מומחה לנושא, החרם המדובר היה דו-צדדי ושירת את שני הצדדים.

תחקיר: אורי כהן

 

עוד כתבות

בניין של פירמת רואי החשבון הגלובלית ארנסט & יאנג / צילום: Shutterstock, Michael Vi

ה-SEC כלל בהסדר עם ארנסט אנד יאנג דרישה לחקירה חיצונית חדשה לגבי התנהלותה

גורמים ברשות ניירות ערך האמריקאית אומרים שחברת הייעוץ והביקורת צריכה לממן חקירה של צד שלישי, שמטרתה לראות מעבר מעבר לווילון שמסתיר את עצות עורכי הדין לקליינטים שלה

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"אמנון המתמלל": המיזם של הישראלי שמאס בהודעות קוליות בוואטסאפ

לשילה מגן נמאס מההודעות הקוליות בוואטסאפ, והוא ניסה למצוא פתרון שיהפוך אותן לטקסט ● הפתרון שלו הוא בוט שמופיע כאיש קשר באפליקציה וממיר את ההקלטה להודעה כתובה ● לרוב השירות מספק את הסחורה, אך מומחי פרטיות מזהירים: שימו לב לאותיות הקטנות

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

חגית ציטיאט- לוין / צילום: מיה כרמי דרור

מנכ"לית חדשה לבית ההשקעות של הראל: חגית ציטיאט לוין

ציטיאט-לוין, שמכהנת כיום כמנכ"לית בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי, מונתה לנהל את הראל פיננסים ותחליף את טל קדם שפרש לאחר 5.5 שנים

אבא אבן 8, הרצליה / צילום: צחי קיבנשטיין

50 מיליון שקל לדונם: קרן ריאליטי רכשה 4 דונם בהרצליה פיתוח בכ-200 מיליון שקל

קרן ריאלטי תקדם תוכנית לעירוב שימושי במגרש שרכשה בהרצליה, שתכלול מגורים, תעסוקה, מסחר ושטחי ציבור

שיעור העלייה של יתרות החוב במשקי הבית בישראל

תוך 4 שנים: חובות הדיור בישראל זינקו ב־38%

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: עליית מחירי הנדל"ן משפיעה גם על חובות הדיור, שזינקו בשנים האחרונות

ד''ר גליה ברקאי מדגימה את השירות החדש / צילום: דוברות שיבא

בשיבא מקדמים את הרפואה הדיגיטלית

במסגרת שבוע החדשנות ARC Summit שנערך בימים אלה בבית החולים שיבא, חטיבת אשפוז הבית שיבא Beyond השיקה שירות ייחודי: אשפוז בית לנשים בדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה ● וגם: ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק יכהן כיו"ר משותף בחברת הטל-רפואה שח"ל, הנסחרת בבורסה של שווייץ ● אירועים ומינויים

ירידות שערים בבורסות אירופה / צילום: Shutterstock, Blue Planet Studio

מגמה יציבה באירופה; הקריפטו לא מתאושש

אמש וול סטריט נסגרה בירידות: מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.3%, הדאו ג'ונס ירד ב-0.8% ומדד S&P 500 נסוג בכ-0.9% ● בשוק הסחורות, חבית נפט ברנט נסחרת סביב 108 דולר, בעוד חבית נפט גולמי נסחרת סביב 105 דולר

בחירות / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הכנסת אישרה חקיקה שתשים סוף לפרסום אנונימי בזמן בחירות

הבוקר אושר חוק המחייב שקיפות בקמפיינים פוליטיים בתקופת בחירות ● על פי החוק החדש, תחול חובת השקיפות על כל פרסום של מפלגה או פרסום המופץ בתשלום, כולל טוקבקים ● "חובת זיהוי מפרסמי תעמולה בדיגיטל בבחירות הקרובות היא לא פחות מרעידת אדמה"

מליאת הכנסת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

73 חוקים חדשים ושיא בח"כים נורבגים: כך נראתה הכנסת שפוזרה במספרים

הכנסת ה-24 פוזרה אחרי שנה ושלושה חודשים בלבד ● מה היה בה? חוק הסדרים חסר תקדים, מפלגה ערבית בקואליציה, שלוש העלאות מסים ורק ראשת מפלגה אחת ● וכמה מחברי הכנסת עשויים להישאר בחוץ?

פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק / צילום: עידו איז'ק  - יח''צ

התרסקה: בפחות משבוע איבדה פאגאיה כ-70% משווייה במיזוג ל-SPAC

שווי חברת הפינטק מישראל צנח ביותר מ-5.5 מיליארד דולר לעומת שווייה במיזוג

טקס פרישת השופט ג'ורג' קרא, בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה

אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף

זהירות משיח פופוליסטי: כמה נתונים שכדאי להכיר כשמתווכחים על שחרור קסטיאל ודומיו

החלטת שחרורו המוקדם של עבריין המין אלון קסטיאל עוררה השבוע סערה ● אך מבעד לשיח הצר, התמונה מורכבת: הצפיפות בבתי הכלא מובילה בכל חודש לשחרורם של מאות אסירים, ללא ועדות וללא שיקום ● האם לא עדיף לשחרר את אלו שהשתקמו ושיפרו את התנהגותם? ● טור סופ"ש

אדם מזור ז''ל / צילום: אלבום פרטי

פרידה ממורה הדרך החשוב ביותר בתכנון העירוני העכשווי

האדריכל פרופ' אדם מזור, חתן פרס ישראל, נפטר אתמול בגיל 86 ● מזור היה אחראי, בין השאר, על תוכנית האב של תל אביב יפו בשנות ה-80 והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הובילה בראשותו את תוכנית האב לישראל 2020 ● פרידה

נשים מהחברה החרדית בחברת הייטק. בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש להשתתפות בתוכנית / צילום: Reuters, Darren Whiteside

ללא צורך בתעודת בגרות: התוכנית שמשלבת נשים חרדיות בעולם ההייטק צוברת תאוצה

בחברה החרדית הביקוש למקצועות ההוראה מצוי בעודף ובשנים האחרונות יותר נשים עוברות להייטק ● בשל כך, הוקמה תוכנית הסבה לנשים חרדיות המשלבת לימודי הנדסה בסמינרים להוראה, ונשענת על מודל מעניין: במקום זכאות לבגרות מלאה, הן עושות בגרות רק במתמטיקה, באנגלית ובעברית

החזון הקודר לגבי האינפלציה: נגידי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם נפגשו על במה אחת

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, נגיד בנק אנגליה אנדרו ביילי, ונשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, שאחראיים ביחד על מאזנים של כ־20 טריליון דולר, נפגשו השבוע באירופה והציגו תחזית עגומה לגבי עידן של עליות מחירים שסופו לא ידוע ● לדברי לגארד, ישנם כוחות חזקים שהשתחררו בתקופה האחרונה "שהולכים לשנות לחלוטין את הסביבה שבמסגרתה אנו פועלים"

יאיר לפיד במליאת הכנסת / צילום: רפי קוץ

פיזור הכנסת אושר במליאה: הבחירות יתקיימו ב-1 בנובמבר

חוק מימון מפלגות אושר בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית ● בוועדת חוקה אושר חוק הבחירות לכנסת ה-25 שכולל חובת שקיפות לכל פרסום של מפלגה או פרסום המופץ בתשלום, כולל טוקבקים

משרדי חברת ארנסט ויאנג / צילום: Shutterstock

ארנסט אנד יאנג נקנסה ב-100 מיליון דולר בעקבות חקירה על זיופים בבחינות אתיקה

החברה, אחת מארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, הואשמה בהטעיית סוכנויות רגולציה לגבי דוח מיוני 2019 על התנהגות פסולה במבחנים

אהוד ברק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

לא רק קנאביס: אהוד ברק ימונה ליו"ר משותף בשחל טלרפואה

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר יצטרף ליו"ר יריב אלראי והשניים ינסו להוביל יחד את הצמיחה הגלובלית של שחל, שעוסקת בפתרונות רפואה מרחוק ● ברק עומד גם בראש חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור

אילוסטרציה / צילום: שלומי יוסף

הסבתא שנלחמה בנכדים שרימו אותה וזכתה

סבתא יהודיה בת 95 מאוהיו נדהמה לגלות שנכדיה ביצעו מאות העברות כספיות בסך של 80 מיליון דולר מהונה, כאשר מרביתן הניבו לה הפסדים בסכום של מיליונים, ותבעה את נכדיה במוסד בוררות ● הבורר פסק כי נכדיה וכן בית ההשקעות בו הועסקו ביצעו עבירות של מרמה, מצג שווא, הפרה של חובת הנאמנות, וכן "הונאת קשישים"