גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיליון ציונים ל-74 שנות כלכלה: הרבה סיבות לגאווה והנקודות לשיפור

74 שנות כלכלה ישראלית מספקות הרבה סיבות לגאווה: אנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים, האבטלה כאן נמוכה, הצמיחה גבוהה, והאינפלציה של שנות ה־80 דוכאה ● יחד עם זאת, בכל הקשור לאי השוויון בחברה הישראלית, יש מקום לשיפור ● ובמבט צופה פני עתיד יש גם סיבות לדאגה

איפה היינו ולאן אנחנו הולכים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
איפה היינו ולאן אנחנו הולכים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אבטלה: המפנה הגיע ב-2003 

איפה היינו: מהגרף בולטות במיוחד שלוש תקופות עם שיעור אבטלה חריג: תקופת המיתון של 1966-1967, תקופת העלייה מברה"מ בשנים 1990-1994 ותקופת האבטלה הגבוהה של ראשית המילניום. בחקר הכלכלה מקובל לדבר על "האבטלה הטבעית" - שיעור המבוטלים הנובע מהזמן שלוקח למעסיק למצוא עובד או מהזמן שלוקח למובטל למצוא עבודה. לפי ניתוח של פרופ' יורם מישר, לאורך שנותיה של המדינה כמעט בכל השנים שיעור האבטלה כאן לא עלה על "השיעור הטבעי", כששני החריגים הם המיתון של שנות ה-60, ותקופת התפוצצות "בועת הדוט קום" והאינתיפאדה השנייה בראשית שנות האלפיים.

 

איפה אנחנו היום: היום פרסמה הלמ"ס כי באפריל האחרון עמד נתון האבטלה על 2.9% - שפל של 50 שנה. נקודת המפתח למצבה הטוב של ישראל בפרמטר האבטלה היא 2003 והצעדים שהוביל אז שר האוצר, בנימין נתניהו. לפי פרופ' דן בן-דוד, ראשיתה של מגמת הירידה היא בקיצוץ עמוק בתמיכות בשנת 2002 שיושם בתגובה למיתון החריף בשנים אלה. כדי לנסות לפצות על אובדן ההכנסה מתמיכות, יותר ויותר בלתי מועסקים נאלצו להתחיל לעבוד - והדבר הגדיל את שיעורי התעסוקה.

איפה נהיה בעתיד: הנה נתון מעניין: בתקופת הקורונה שיעור הירידה בתעסוקה היה גדול פי ארבעה משיעור הירידה בתוצר. פרופ' בן דוד שהצביע בפנינו על הנתון הזה מסביר כי הסיבה לכך היא שרבים מהמועסקים בישראל הם בעלי מיומנויות נמוכות - מה שמתבטא בפריון עבודה נמוך. כלומר, זה לא מספיק להגדיל את מספר המועסקים במשק, חשוב גם להקנות להם את המיומנות המתאימה. וזה גם האתגר של ישראל לעתיד: להקנות חלקים גדולים יותר באוכלוסייה את היכולת להשתלב בענפים עם פריון גבוה, כמו ענף ההייטק. 

מאזן התשלומים: המהפך הושלם

איפה היינו: לאורך רוב שנות קיומה של ישראל, החשבון השוטף של מאזן התשלומים (הכסף שנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורות, שירותים ותשלומי העברה פחות הכסף היוצא ממנה בסעיפים אלה) נמצא בגירעון. המשמעות היא שהמשק נאלץ להקטין את יתרות המט"ח שלו או להגדיל את החוב החיצוני שלו. במהלך השנים נעשו מאמצים לצמצם את הגירעון הזה אך לרוב הם לא צלחו למעט שתי אפיזודות קצרות: ב-1954, עם כספי השילומים מגרמניה ובשנים 1985-1986 עם קבלת מענק מיוחד ממשלת ארה"ב.

 

איפה אנחנו היום: כיום המאמץ צלח, המהפך הושלם, ומאז ראשית שנות האלפיים ישראל נמצאת בעודף בחשבון השוטף, שהולך וגדל. איך זה קרה? דעה רווחת מייחסת את השינוי להצלחת ענף ההייטק. אלא שלדעת זעירא התשובה כנראה מורכבת יותר. בספרו הוא מראה כי הירידה בגירעון מאזן התשלומים לא נגרמה על ידי שיפור היצוא, אלא דווקא על ידי צמצום היבוא.

איפה נהיה בעתיד: קשה לחזות מגמות בסחר הבינ"ל, אבל פרופ' עומר מואב מצביע על כך שמדינת ישראל פועלת להגביל את היבוא מחד ולעודד את היצוא מאידך, כך שהעודף בחשבון השוטף של ישראל צפוי להמשיך ולגדול. אלא שאם להעכיר קצת את האווירה, מואב לא סבור שמדובר בבשורה חיובית דווקא. לדבריו, "אין כל ערך ליצוא מלבד מימון יבוא. לכן יצוא גבוה מהיבוא הוא טוב רק אם הוא משמש למימון עודף יבוא בעתיד".

אי שוויון: ישראל בתחתית הדירוג

איפה היינו: הגרף שאנחנו מציגים כאן תומך בטענה די רווחת: פעם היה פה הרבה יותר שוויוני. אי השוויון בחברה הישראלית החל לטפס בשנות ה-80 על רקע גורמים כמו העלייה באבטלה והזינוק באינפלציה. בהמשך הגיע הקיצוץ בתמיכות של תחילת שנות האלפיים שאמנם הגדיל את התעסוקה, אך באמצעות שילוב עובדים בשכר נמוך יחסית שבמידה רבה התקזז עם אובדן ההכנסה מתמיכות.

 

איפה אנחנו היום: כיום ישראל היא אחת המדינות הלא שוויוניות בקבוצת המדינות המפותחות (OECD). ב-2018 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים) ישראל דורגה במקום השמיני ברמת אי השוויון. עם זאת, יש גם מקום לאופטימיות מסוימת: בעשור האחרון נרשמת ירידה ברמת אי השוויון בישראל, וזאת בניגוד למגמות הבינ"ל. כך, בעוד שאצלנו מדד ג'יני - המדד המקובל למדידת אי שוויון - רשם ירידה של 7% בין 2012 ל-2018, המדד החציוני של מדינות ה-OECD נותר באותה תקופה ללא שינוי.

איפה נהיה בעתיד: בדומה למצב בשוק העבודה, גם כאן בן-דוד מציין את רכישת המיומנות כגורם שיכתיב את המגמה. לדבריו, היות שחלק הולך וגדל של ילדי ישראל נמצא במערכות חינוך שאינן מעניקות לו כלים הולמים לשוק העבודה, ניתן לצפות ששיעור העובדים בעלי כושר השתכרות נמוך ימשיך לגדול, ילחץ למטה את רמות השכר הנמוכות, וישפיע באופן שלילי על אי השוויון בחברה.

תוצר לנפש: בזכות גידול האוכלוסייה

איפה היינו: כפי שאפשר לראות מהגרף, לאורך ההיסטוריה שלה ידעה מדינת ישראל שנים לא מעטות של מיתון (ירידה בתוצר). ניגע כאן בשנה חשובה אחת: 1972. לפניה שיעור הצמיחה השנתי הממוצע עמד על 5%, ובארבעת העשורים שאחריה הוא צנח ל-1.7%. מה קרה? פרופ' דן בן-דוד מצביע על מלחמת יום כיפור כזרז ל"שינוי בהעדפות הלאומיות", שהתבטאו בשינויים בהוצאות המשאבים הציבוריים בשנים הבאות (יותר סקטוריאליות ופחות לאומיות). לעומתו, פרופ' זעירא סבור כי הירידה בשיעור הצמיחה לא נבעה מבעיה כלכלית, אלא הייתה בלתי נמנעת, וכי על רקע המספרים הגבוהים שמאפיינים כלכלה צעירה, הייתה חייבת להגיע האטה בצמיחה בזמן מסוים.

 

איפה אנחנו היום: עם היציאה ממשבר הקורונה הציגה ישראל נתון פנטסטי: צמיחה לנפש של 6.3% - הרביעית בגובהה בעולם. יחד עם זאת, קשה לגזור מאירוע חד פעמי כזה מסקנות חד משמעיות. כדאי לשים לב לכך שלמרות נתוני הצמיחה הגבוהים מבחינה אבסולוטית שמציגה ישראל בשנים האחרונות, כשבודקים את הצמיחה לנפש, ומנטרלים את העבודה שהאוכלוסייה כאן גדלה בקצב מהיר יותר מבשאר מדינות המערב, המיקום של ישראל מרשים פחות. ב-2019, למשל, ישראל דורגה במקום ה-6 ב-OECD בנתון הכללי, אך רק במקום ה-14 (המכובד גם הוא) בשיעור הצמיחה לנפש.

איפה נהיה בעתיד: אחד הגורמים המרכזיים לצמיחה הוא הפריון הכולל - זהו החלק בצמיחה שאינו מוסבר על ידי גידול בעבודה או בהון. המגמה כאן אינה מבשרת טובות: אם בשנות ה-70 היינו קרובים מאוד לארצות הברית בפריון הכולל, הרי שכיום אנחנו מתרחקים ממנה יותר ויותר. 

אינפלציה: אין סיבה לחשש

איפה היינו: האינפלציה בישראל החלה לעלות בשנות השבעים בעקבות מימון חלק ניכר מהגדלת הגירעון הציבורי על ידי "הדפסת כסף", והואצה בשנות השמונים לאחר תוכנית הליברליזציה של משטר שער החליפין ושוק מטבעות החוץ. ב-1983 נרשם השיא של למעלה מ-400% אינפלציה לאחר משבר מניות הבנקים.

 

איפה אנחנו היום: ב-1985 אומצה בממשלה תוכנית לייצוב המשק שבין צעדיה ניתן למנות את הקטנת ההוצאות, הגדלת ההכנסות, קיבוע שער החליפין, הקפאת המחירים והשכר והרחבת העצמאות של בנק ישראל. צמצום האינפלציה היה מיידי, ובהמשך עד סוף שנות ה-90 היא הצטמצמה לסביבות 10% בשנה. משנות האלפיים היא התייצבה על רמה נמוכה של כ-2%, ובעשור האחרון, בדומה למגמות העולמיות, האינפלציה אף הייתה שלילית בשנים מסוימות (דפלציה).

איפה נהיה בעתיד: לדעת פרופ' מואב, כל עוד נשמרת עצמאותו ומקצועיותו של בנק ישראל - אין סיבה לחשש מאינפלציה. כשבנק ישראל שומר על עצמאות מוסדית וכשיש לו חופש מקצועי לנהל את המדיניות המוניטרית, תקופות האינפלציה החריפות שנגרמו כתוצאה מהגירעונות הממשלתיים - לא צפויות לשוב. 

עוד כתבות

נשים מהחברה החרדית בחברת הייטק. בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש להשתתפות בתוכנית / צילום: Reuters, Darren Whiteside

ללא צורך בתעודת בגרות: התוכנית שמשלבת נשים חרדיות בעולם ההייטק צוברת תאוצה

בחברה החרדית הביקוש למקצועות ההוראה מצוי בעודף ובשנים האחרונות יותר נשים עוברות להייטק ● בשל כך, הוקמה תוכנית הסבה לנשים חרדיות המשלבת לימודי הנדסה בסמינרים להוראה, ונשענת על מודל מעניין: במקום זכאות לבגרות מלאה, הן עושות בגרות רק במתמטיקה, באנגלית ובעברית

מליאת הכנסת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

73 חוקים חדשים ושיא בח"כים נורבגים: כך נראתה הכנסת שפוזרה במספרים

הכנסת ה-24 פוזרה אחרי שנה ושלושה חודשים בלבד ● מה היה בה? חוק הסדרים חסר תקדים, מפלגה ערבית בקואליציה, שלוש העלאות מסים ורק ראשת מפלגה אחת ● וכמה מחברי הכנסת עשויים להישאר בחוץ?

מימין: ניצן צעיר הרים, יוחנן דנינו ואמיל וינשל / צילום: רמי זרנגר

ווישור הפכה לבעלת השליטה באיילון: רכשה 67% תמורת 448 מיליון שקל

חברת הביטוח הדיגיטלית רכשה 67% מאיילון • המימון התאפשר בעקבות הפיכת צבי ברק לבעל שליטה בווישור, השקעה של 20 מיליון שקל מצד משפחת בן ישי בתמורה לכ-3.7% מהמניות והלוואה מתאגיד בנקאי בסך 90 מיליון שקל

יונתן כהן, בעל השליטה בגיבוי / צילום: אתר החברה

אפקט יונט? חשש לליקויים בפעילות המימון של גיבוי אחזקות שבשליטת יהונתן כהן

גיבוי דיווחה על מינוי בודק חיצוני עקב האטה בקצב פירעון הצ'קים בסניף הצפוני שלה וגידול בבקשות לפריסות תשלומים בסניף זה ● "החברה פועלת לניטור תיק האשראי והחלה לנקוט פעולות גבייה משמעותיות בתיק, הידוק ביטחונות ובקרה על עסקאות חדשות"

מנסור עבאס עם יאיר לפיד במליאת פיזור הכנסת / צילום: רפי קוץ

כיצד עמדו המפלגות בהסכמים הקואליציוניים, ומה ניתן ללמוד מזה

מבדיקת המרכז להעצמת האזרח עולה כי ביחס לזמן הכהונה הקצר, הממשלה היוצאת רשמה הישגים ביצועיים רבים מקודמותיה ● המצטיינת במימוש ההסכמים הקואליציוניים היא רע"ם, עם ביצוע של 63% מסעיפי המדיניות שהתחייבה להם ● המפלגה הגדולה בממשלה, יש עתיד, הגיעה ל־53% בלבד

מרכז שליטה של לוחמה רב מימדית / צילום: אלביט מערכות

חוזים ב-768 מיליון דולר לאלביט מערכות באסיה פסיפיק

הבוקר דיווחה החברה לבורסה על חוזה בסך 548 מיליון דולר לאספקת יכולות לוחמה רשתית רב-ממדית למדינה באסיה פסיפיק, לאחר שאתמול דיווחה על חוזה של 220 מיליון דולר לאספקת פתרון חימוש מונחה מדויק אווירי ● במקביל הודיעה כי הושלמה מכירת השליטה בעשות אשקלון לקרן פימי

נושא הניתוק הרגשי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך המקדים / צילום: Shutterstock

הכתובת על הקיר: מה גורם באמת לעובדים להתפטר

מחקר חדש בחן 751 עובדים בתקופה שקדמה להתפטרותם כדי להבין מה המכנה המשותף לכולם ● לפי מסקנות המחקר הכתובת הייתה על הקיר: העובדים הרגישו חסרי משמעות ● איך אפשר להתמודד עם התופעה?

טיפול בטכנולוגיה של אלפא תאו / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית אלפא תאו מפתחת טיפול חדשני לסרטן. האם היא תצליח?

עוזי סופר, מנכ"ל אלפא תאו שפיתחה טיפול לסרטן, מספר על המיזוג ל-SPAC ועל הצלחת המוצר ("אפשרנו למטופלים להגיע לטיפול חוזר, בינתיים אף אחד מהם לא הגיע") ● האם היא תוכיח יעילות יוצאת דופן ותשמור על שווי גבוה?

ראש הממשלה היוצא בנט וראש ממשלת המעבר לפיד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החיבורים שבדרך והמוקש שמחכה ללפיד בלשכת רה"מ: היום שאחרי פיזור הכנסת

למרות ואולי דווקא בגלל שנכנס לתפקיד בתקופת בחירות, יאיר לפיד צפוי לקבל יד חופשית יותר מזו שהייתה לבנט, בעיקר במישור המדיני ● עם זאת, בכל הנוגע לעליות המחירים, הוא לא יוכל ללכת לצעדים מרחיקי לכת ● בינתיים עם פתיחת הקמפיינים, בשמאל - מרב מיכאלי כבר החלה לירות בנגמ"ש, ובימין הקואליציוני - שוקלים חיבורים חדשים בזמן שאיילת שקד מתלבטת על עתיד ימינה במפת הגושים

החזון הקודר לגבי האינפלציה: נגידי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם נפגשו על במה אחת

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, נגיד בנק אנגליה אנדרו ביילי, ונשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, שאחראיים ביחד על מאזנים של כ־20 טריליון דולר, נפגשו השבוע באירופה והציגו תחזית עגומה לגבי עידן של עליות מחירים שסופו לא ידוע ● לדברי לגארד, ישנם כוחות חזקים שהשתחררו בתקופה האחרונה "שהולכים לשנות לחלוטין את הסביבה שבמסגרתה אנו פועלים"

טקס פרישת השופט ג'ורג' קרא, בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה

סניף וולמארט בפילדלפיה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

וולמארט רוכשת חברת מציאות רבודה אופטית שנוסדה ע"י ישראלים

ענקית הקמעונאות האמריקאית רוכשת סטארט-אפ אמריקאי נוסד ע"י ישראלים לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת ● הטכנולוגיה של סבן מאפשרת לרכוש מוצרי אופטיקה באמצעות מראה דיגיטלית

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

חובות המדינה לבעלי פנסיה תקציבית חצו את רף הטריליון שקל

דוחות החשב הכללי שהתפרסמו היום מראים כי החבות של מדינת ישראל לבעלי פנסיה תקציבית הגיעה לכ-1,014 מיליארדי שקל ● מערכת הביטחון אחראית על כ-38% מהחבות האקטוארית עם כ-389 מיליארד שקל לאנשי הקבע והקצינים

ישי דוידי, עומד בראש קרן פימי / צילום: יונתן בלום

ישי דוידי כבר מורווח: קרן פימי השלימה את רכישת השליטה בעשות אשקלון

פימי שילמה לאלביט 291 מיליון שקל בתמורה ל-85% ממניות עשות ● העסקה בוצעה לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כשבינתיים היא טיפסה למחיר של 16.4 שקל

הדליפה במניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים

כבר חודש שכיל מזהמת את הטבע, ואף רשות לא עוצרת אותה

בזמן שהיא מתגאה מעל כל במה בקיימות, השקעות בסביבה ובאחריות תאגידית, כיל חזרה להפעיל ללא תיאום עם הרגולטור תעלה המזרימה מי תמלחת לקרקע, וזורעת הרס תוך הרג של ערכי טבע מוגנים ● לפי מידע שהגיע לגלובס, אושר לחברה חלחול של 2% מההזרמה, וכעת כלל לא ברור אם ניתן לעצור את פעילותה ● כך ביקשו כיל הקלות מהמשרד להגנת הסביבה לאחר הפרת הוראות סביבתיות, וקיבלו את מבוקשם

עונת הסקרים / איור: גיל ג'יבלי

זהירות, סקר לפניך: הצצה אל מאחורי הקלעים של האובססיה הלאומית

עם פתיחת מערכת הבחירות חוזרת האובססיה הלאומית לסקרי המנדטים ● מיעוט נדגמים, לחץ של ערוצי טלוויזיה לפרסם סקר מהיום למחר, קושי באיתור מגמות הצבעה חדשות, והתבססות על נתונים שנשענים על שיעור מתלבטים גדול ● הצצה אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים לקראת הבחירות לכנסת ב-1 בנובמבר

אדם מזור ז''ל / צילום: אלבום פרטי

פרידה ממורה הדרך החשוב ביותר בתכנון העירוני העכשווי

האדריכל פרופ' אדם מזור, חתן פרס ישראל, נפטר אתמול בגיל 86 ● מזור היה אחראי, בין השאר, על תוכנית האב של תל אביב יפו בשנות ה-80 והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הובילה בראשותו את תוכנית האב לישראל 2020 ● פרידה

שיעור העלייה של יתרות החוב במשקי הבית בישראל

תוך 4 שנים: חובות הדיור בישראל זינקו ב־38%

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: עליית מחירי הנדל"ן משפיעה גם על חובות הדיור, שזינקו בשנים האחרונות

בניין של פירמת רואי החשבון הגלובלית ארנסט & יאנג / צילום: Shutterstock, Michael Vi

ה-SEC כלל בהסדר עם ארנסט אנד יאנג דרישה לחקירה חיצונית חדשה לגבי התנהלותה

גורמים ברשות ניירות ערך האמריקאית אומרים שחברת הייעוץ והביקורת צריכה לממן חקירה של צד שלישי, שמטרתה לראות מעבר מעבר לווילון שמסתיר את עצות עורכי הדין לקליינטים שלה

אילוסטרציה / צילום: שלומי יוסף

הסבתא שנלחמה בנכדים שרימו אותה וזכתה

סבתא יהודיה בת 95 מאוהיו נדהמה לגלות שנכדיה ביצעו מאות העברות כספיות בסך של 80 מיליון דולר מהונה, כאשר מרביתן הניבו לה הפסדים בסכום של מיליונים, ותבעה את נכדיה במוסד בוררות ● הבורר פסק כי נכדיה וכן בית ההשקעות בו הועסקו ביצעו עבירות של מרמה, מצג שווא, הפרה של חובת הנאמנות, וכן "הונאת קשישים"