מטוס אל על / צילום: יואב יערי
המטוסים (בינתיים) חזרו לאוויר, אבל הקרקע באל על בוערת. 11 טיסות בוטלו בשבוע שעבר, לאחר שמאז 2018 הנוסעים בחברה לא קיבלו הודעה המבשרת להם כמה שעות לפני טיסה כי בשל "נסיבות מבצעיות" טיסתם מבוטלת.
מאחורי צמד המילים הבומבסטי הזה מסתתרת מציאות אחרת - אין טייסים שיתייצבו לטיסות (ולא במקריות). למרות שלטייסים יש הסכם עבודה בתוקף (עוד בהמשך), בהנהלה מבינים שיש סכנת התלקחות, וביום שני צפויה פגישה בין ועד הטייסים להנהלה, ויש כוונה להיכנס למשא-ומתן. יש להניח כי הטייסים יקבל מענה לפחות לחלק מהדרישות שלהם.
ביטולים של 11 טיסות ומאות רבות של נוסעים שאל על תידרש להשיב להם את כספם (בתוספת פיצוי של 1,000-3,180 שקל על-פי מרחק הטיסה), יעלו לאל על מיליוני שקלים. הסכום הזה לא כולל תביעות שעשויות להגיע, ובהן הנוסעים יתבעו את ההפסדים שנגרמו להם לנוכח ביטולי הטיסה בהתראה קצרה, כך למשל בתי מלון או הוצאות אחרות. כך שמעבר לעוגמת-הנפש של הנוסעים, מדובר בעוגמת-נפש כספית שמגיעה לאל על בתזמון עגום למדי.
הנוסעים - שאמונם מהווה נדבך קריטי לטובת התאוששות אל על מהבור שאליו היא צנחה בחסות מגפת הקורונה כמו שאר ענף התעופה - לא חסכו ביקורת מוצדקת מהשינוי שנכפה עליהם בתוכניות. יחסים עכורים בין הנהלות של חברות תעופה לבין טייסיהן אינם נחלתה הבלעדית של אל על, וביטולי טיסות כאקט מחאה הוא מחזה לא נדיר בענף - אבל התראה אחרת אולי הייתה ממתנת את להבות הכעס.
למטוס שנותר לעמוד על הקרקע יש גם משמעות תפעולית עבור עובדי התחזוקה. הכעס שלהם על הטייסים קיים מקדמת דנא, וכדי להצית אותו לא נדרש הרבה, מספיק להשאיר 11 מטוסים על הקרקע.
עובדי מגזר התחזוקה הגיבו באקט שיכול בקלות להיחשב כעלבון ישיר למנכ"לית הטרייה של אל על, דינה בן טל-גננסיה, אלא שמבחינתם הוא כוון ישירות לטייסים - ביטול השתתפות אל על במטס יום העצמאות. באל על כינו את האירוע כ"חמור" וככזה שפרטיו ייבדקו על-מנת שלא יישנה, וסיכמו כי "אנו מצרים על כך שנבצר מחברת אל על ליטול חלק במטס החגיגי של יום העצמאות".
בינתיים באל על מנסים להרגיע את הרוחות מול הנוסעים ומול המשקיעים - החברה הוציאה הודעה לבורסה האומרת כי "מיום 6 במאי 2022, חזרה החברה לפעול בהתאם ללוח הטיסות המתוכנן". השאלה כעת כמה זמן השקט יימשך.
הסכם העבודה הוא סלע המחלוקת
בקרב עובדי החברה ידעו שמתחת לפני השטח העניינים מתחילים לבעבע. עוד לפני ביטולי הטיסות הפצירו עובדי החברה בטייסים שלא ישבשו את לוח הטיסות ויפגעו באמון הנוסעים בתקופה שבה אל על נהנית מביקוש גובר לטוס לקראת הקיץ. יודגש כי השיבושים שהובילו לביטולי הטיסות לא היו חלק מסכסוך עבודה מוסדר. מבחינת ועד טייסי אל על, "הטייסים פועלים על-פי הסכם העבודה התקף".
את ההסכם, שנחתם ב-2018 אחרי קרע ביחסים בין ההנהלה לטייסים ומסדיר את תנאי העסקתם על-פי תקנות התעופה העולמיות, החליף הסכם חדש שנחתם ב-2020 בזמן מגפת הקורונה, ברוח צו השעה. ההסכם החדש, שתקף עד 2026, קובע קיצוץ של 31% בשכר הבסיס של הטייסים וקיצוץ של 39% מהוצאות אש"ל. באל על מועסקים כיום כ-500 טייסים. טרום המגפה עמד מספרם על 670.
הטייסים כאמור קיצצו בשכרם, אלא שמגזר העובדים הכללי קיצץ בהיקפו. במסגרת השיח של אל על עם משרד האוצר לאורך תקופת המגפה, נדרשה החברה להציג תוכנית התייעלות עמוקה שתאפשר לה לא רק לקום על הרגליים אלא לעמוד בחובות שהיא נטלה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. ההסכם קבע כי אל על תיפרד משליש מעובדיה - יותר מ-2,000 עובדים במגזרים השונים פוטרו (או פרשו מרצון), וכיום מעסיקה אל על כ-4,000 עובדים. הגלגל התהפך, משום שכיום החברה מגייסת מאות עובדים, בעיקר בתחום שירות הלקוחות שעליה לשפר בדחיפות.
למנף את מגמת ההתאוששות
הטייסים, שרואים את החברה במגמת התאוששות לנוכח הביקוש הגובר לטיסות ולחופשות, שואפים לעדכן את ההסכם עליו חתמו. הם רואים את הדרג הניהולי שכבר החזיר לעצמו את רמת השכר לאחר שזו קוצצה ב-20% בתקופת הקורונה, הם רואים עובדים שמגויסים לחברה ברמות שכר גבוהות מבעבר, והם רואים את עמיתיהם למקצוע בחברות תעופה אחרות שחזרו לרמות השכר שלהם.
הטייסים גם רואים איך החברה מתמרצת מגזרים אחרים - הנהלת אל על תעניק תמריץ בסך של 2,000 שקל לעובדים במגזר הטכני והאחזקה. התמריץ הוא פועל יוצא של התאוששות החברה ושל המחסור בכוח-האדם שהוביל לעומסים בעבודה.
בהודעה אחרת התבשרו עובדי המגזר המינהלי על ביטול הפחתת השכר שנכפתה עליהם בתקופת הקורונה, ועל גיבוש של פעילות רווחה בתקציב של 200 אלף שקל. עובדי המגזר המינהלי יקבלו מענק בסך של 1,200 שקל לצד שיפור בתנאי העסקתם.
לטייסים אין ועד עצמאי
הטייסים מצדם במצב אחר, הם מסונדלים על-ידי הסכם שיש שיגידו שנחתם בכפייה. ומדוע? כאן צפה נקודת מחלוקת נוספת - מאז 1982 עובדי אל על מיוצגים כיחידת מקח אחת.
בשונה ממרבית חברות התעופה בעולם, הטייסים באל על לא מיוצגים על-ידי ועד עצמאי, ועל כן הם חשים שהסכמים, כמו זה האחרון שנחתם, נעשים שלא על דעתם אלא על דעת מגזר עובדים שפחות חפץ ביקרם. לנוכח האירועים האחרונים אף שיגר יו"ר ועד הטייסים בעבר לטייסים מסר בו, הוא טען כי הפתרון למחלוקת נעוץ בהפיכת הטייסים ליחידת מקח עצמאית.
שאיפת הטייסים היא לחזור להסכם של 2018 ברמות שכר שישקפו לשיטתם את רמת ההתאוששות של אל על. פתיחת הסכמי עבודה היא מהלך שיכול להתרחש, והוא כבר קרה - השאלה אם הוא יקרה באל על.
אם שואלים את אבי אדרי, יו"ר עובדי התחבורה בהסתדרות, בה מאוגדים עובדי אל על - כנראה שזה לא נושא שידון בקרוב: "לקח לנו המון זמן להביא את החברה להתייצבות. לא נאפשר שום צעד ארגוני משום סוג שהוא שיוכל לפגוע באל על", הוא אומר.
ואכן, כדי לפתוח הסכם שכר צריכים שניים לטנגו ובמקרה הזה אפילו שלושה - משרד האוצר יידרש לאשר כל שינוי בתנאי שכר של מגזר כזה או אחר.
על רעיון הפרדת הטייסים לוועד נפרד אומר אדרי: "זו הייתה החלטה שהתקבלה בזמנו בבית משפט, אחרי שהפילוח של העובדים לוועדים שונים מוטט את החברה. אל על פועלת עם יחידת מיקוח אחת".
סמנכ"לית משאבי אנוש פורשת
בתוך כך, סמנכ"לית משאבי אנוש באל על, יהודית גריסרו, שמכהנת בתפקידה מזה חמש שנים מתוך 13 שנים שהיא בחברה, הודיעה על עזיבה. גריסרו היא מהמנהלות הבודדות שנותרו לאחר החלפת השליטה באל על, והיא שניהלה את המשאים-ומתנים מול ועד העובדים - כולל בסאגת הטייסים. גריסרו היא דמות דומיננטית באל על, והיחס של העובדים אל מול הודעתה זו נע על ציר התודות על הישגיה והתודות על עזיבתה.
כעת המשימה ליישור קו היחסים עם העובדים נותר לפתחה של המנכ"לית החדשה בן טל-גננסיה. אומנם אל על הודיעה כי לו"ז הטיסות מתקיים כמתוכנן - אלא שגם בהנהלה יודעים שהמציאות היא שבירה, ובמיוחד בימים אלה, בהם התחרות מאתגרת פי כמה - ביטולי טיסות הם הדבר האחרון שאל על צריכה מול לקוחותיה.
חברות התעופה מאיחוד האמירויות עוד לא התחילו לנגוס בנתח השוק של אל על בצורה משמעותית, אבל זה יקרה, ובעיקר בטיסות למזרח (אמירייטס תנחת בישראל בסוף חודש יוני), החברות האמריקאיות לא עושות לאל על חיים קלים (דלתא פותחת קו ישיר לבוסטון ולא תניח לאל על לפעול בו לבד), וכמובן חברות הלואו קוסט רק מגדילות את פעילותן בישראל. אל על נמצאת בנקודת רתיחה, אבל היא חייבת לפתור אותה לפני שהיא תגלוש לנוסעים.