נחל סדום. סלסולים ופיתולים, עוגת השכבות של הטבע / צילום: Shutterstock
הקיץ כבר מזדחל באופק, ואזורי המדבר יוצאים אוטומטית אל מחוץ למסלולי הטיולים. אבל זה חטא גדול, כי למדבר הישראלי פנים רבות, והשממה של היום לא דומה ליופי שמציע הלילה. אז צונחות הטמפרטורות, כוכבים מנצנצים, בריזה קלה מפנקת ואם ירח מלא עולה בשמיים, זה זמן נפלא לטיול לילי.
ישראל התברכה בכמה אזורים עם תפאורה מושלמת לטיולי לילה, בעיקר סלעים בגוון בהיר שמחזירים את אור הירח ושהטבע פיסל בהם חמוקיים מרהיבי עין. לרוב מדובר בחוואר, סלע משקע ימי שנוצר לפני מיליוני שנים ומאופיין בגרגרים חרסיתיים דקים, רכים ובגוון חיוור.
דומה אך שונה היא "תצורת הלשון" (המכונה בטעות "חוואר הלשון') אשר בנחל סדום. הלשון הימית יצרה בהדרגה את ים המלח (לפני כחמישה מיליון שנה) ובשוליה שקעו "ורוות", שכבות גיאולוגיות דקיקות כמו דפי ספר, שדומות לחוואר ומכאן הטעות. במקטעים מסוימים יוצרות הוורות ציורים פיתוליים יפהפיים בשל לחצים גיאולוגיים.
מרגע שנכנסים לנחל סדום חשים כמו בארץ פלאות. התוואי צר וחולף בין קירות מפוסלים שמזדקרים בשוליו כמו קניון. נתיבו פתלתל וחמקמק, כל עיקול מפתיע, הוא רצוף גבעות עגלגלות יפהפיות, והקרקע כמו פודרה לבנבנה שמאבקת את סביבתה בכיף.
לנחל שתי דרכי גישה מכביש 90, צפונית ודרומית, והוא נהדר לטיולי ג'יפים ואופניים, אך לשם האופציה הרגלית נתחיל מדרום, בשביל אדום משולט המוביל למישור עמיעז.
האופציה הרגלית
המישור הוא תא שטח רחב ידיים הכלוא בין הרים ממזרח וממערב בין נחל סדום לנחל פרצים. הנופים מרגיעים, וכדאי להגיע לפני שקיעה כדי להספיק קפה בשטח והתבשמות מהנוף הפראי. הדרך האדומה מתאימה לכל רכב, אורכה 5.5. קילומטרים, ובנקודה מסוימת היא מתמזגת עם שביל ישראל וסופה בחניון משולט ומסומן, שממנו התוואי רגלי בלבד.
גולשים עם הסימון לנחל פרצים, וצועדים בתוך אבקה לבנה שדומה לקמח. בשולי הנחל קירות שהטבע צייר בהם פסים דקיקים של תצורת הלשון. אם מתקרבים רואים שיש הבדל בגוונים, לבנים עד אפורים/ירקרקים, שנוצרו משקיעה עונתית בקיץ או בחורף (בהתאמה). בכמה מקטעים הפכו הפסים הללו לנפתולים משגעים, כמו סלסולי קצפת שנדמה שנעשו ביד אמן. ההסבר לכך גיאולוגי: כשהשכבות היו רכות, או נמצאו מתחת למים, הן התעקמו עקב רעידת אדמה. הרכות תרמה לגמישות החומר והתוצאה היא סלסולים מרהיבים.
כעבור כחצי קילומטר יש פנייה לשביל ירוק המחזיר לחניון, אבל אם נעים, אפשר להמשיך ולצעוד בנתיב היפה, לפגוש את מערת הקמח הסגורה (אין להיכנס), ואז לחזור.
מי בג'יפ מי באופניים
עוד דרך לעשות את המסלול מאפשרת לחוות אותו טיול אחרת לגמרי: האופציה המתגלגלת מתאימה לרכבי שטח ולאופניים, והיא כמו רכבת הרים של הטבע. ליבו של הנחל הוא כמו אוטוסטרדה של פיתולים מאתגרים. הדרך לא קשה, פה ושם הנתיב צר ויש שיפועי צד קלים או אתגרים טכניים, אבל חוויית הנהיגה/הרכיבה מרוממת והיופי באמת עוצר נשימה. בליל ירח מלא, האור הנוגה חוזר מהסלעים הבהירים ופשוט חודר לנשמה.
חוויה מרגשת. לנהגים מומלץ לנסוע בנחת כי הנחל קצר, והכי כיף ליהנות מכל פיסת שטח. רוכבים נוטים לדווש ולהאיץ כדי ליהנות מהסיבובים המתעקלים, אז כדאי לשים לב.
כשמגיעים באור דמדומים, חובה לעצור בתצפית של הר סדום, גוש מלח אדיר ונדיר, שתוכו שופע פירים ומערות שנוצרו מהמסת מלח. משם לבריכות המלח והים המתייבש בגינן ואל הרי מואב בצד הירדני - מראות קסומים.
איך מגיעים? מהשביל האדום מתפצל כעבור כשני קילומטרים שביל כחול. במפגש עם השחור פונים ימינה לתצפית הר סדום שבקצה הדרך. חוזרים לשביל הכחול וממשיכים צפונה, ושהסימון הכחול מתחלף בשחור מתחיל הכיף.
כדי לצאת מהשטח פונים בסוף המסלול ימינה לשביל אדום ושבים לכביש 90. רוכבי אופניים זקוקים להסעה מקצה המסלול, למרות שמרביתם מתחילים בנקודה הצפונית, רוכבים לתצפית הר סדום, ושבים בחזרה.