גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה איבדה את הרוב המוחלט בכנסת? מה היא יכולה, ומה לא

פיזור הכנסת ירד מסדר היום, אבל הקואליציה והאופוזיציה עדיין בתיקו ● בממשלה טוענים כי אפשר לתפקד גם בלי רוב פרלמנטרי, למרות האתגרים ● בדקנו מה היא תוכל לעשות עם רוב רגיל, מה דורש רוב מוחלט, ומתי גם 61 ח"כים לא יספיקו ● המשרוקית של גלובס 

מירב כהן, יש עתיד. מירב כהן, יש עתיד משדר חדשות, גלי צה''ל, 9.5.22 / צילום: יח''צ
מירב כהן, יש עתיד. מירב כהן, יש עתיד משדר חדשות, גלי צה''ל, 9.5.22 / צילום: יח''צ

לאחר משיכת ההצעה לפיזור הכנסת שהניחה האופוזיציה, לאחר שרע"ם הודיעה שהיא תיתן לקואליציה הזדמנות נוספת, הממשלה קיבלה עוד קצת זמן להחזיק. אבל בגלל שעידית סילמן עדיין לא שבה לקואליציה, אנחנו עדיין בתיקו 60-60. מה כבר הממשלה יכולה לעשות במצב כזה? את השאלה הזו העלו ירון וילנסקי וירין קוזין בפני השרה לשוויון חברתי מירב כהן, כשהמצב של רע"ם היה פחות ברור.

"איך אפשר ככה לתפקד?" הם שאלו. "קודם כל אפשר להעביר חוקים, רק ברוב רגיל ולא ברוב של 61, זאת אומרת חוקים רגילים ולא שינוי של חוקי יסוד. ובהחלט אפשר לעשות את זה, כמו תקציב מדינה שאפשר להעביר ברוב רגיל והחלטות ממשלה שאפשר להעביר. ובהחלט זו מגבלה, אבל זו מגבלה אפשרית, ואני מזכירה שכבר היו ממשלות בישראל עם פחות מ-60 חברים בקואליציה".

על השאלה האם הממשלה הזו תשרוד או לא, או האם היא תתפקד או לא, אנחנו לא יכולים לענות. על השאלה מה קואליציה של 60 בלבד יכולה לעשות, לפחות תאורטית, דווקא כן. אז בדקנו.

לא צריך 61

נתחיל בדוגמה שהביאה כהן: האם אפשר להעביר תקציב, החקיקה הקריטית ביותר של כל ממשלה באשר היא, ברוב רגיל? התשובה היא שבהחלט כן. חוק יסוד: משק המדינה רק קובע שתקציב יהיה לשנה אחת ואת מועדי ההנחה וההעברה הנדרשים. הוא לא קובע רוב מסוים שנדרש להעברת התקציב. וזה לא רק עניין תאורטי: התקציבים של 2021 ו-2022 עברו בקריאה השלישית עם 59 אצבעות תומכות. כך גם היה עם התקציב הדו-שנתי של 2017-2018. הרבה פחות מזה נדרש כדי להעביר את התקציב של 1993, שבעדו הצביעו רק 44 חברי כנסת. אם הממשלה תחזיק מעמד, תעמוד לרשותה, טכנית, האפשרות להעביר תקציב.

לגבי חוקים רגילים, כהן כמובן צודקת. למעשה, לא רק חוקים רגילים: הרי ידוע שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עבר עם 32 תומכים בלבד, קצת יותר מחצי מרוב מוחלט. אמנם שר המשפטים גדעון סער פרסם תזכיר לחוק יסוד: החקיקה שיחייב לפחות 61 אצבעות בעד חוקי יסוד חדשים בכל שלוש הקריאות, אבל הצעת החוק הממשלתית טרם הונחה. אם מדובר בחוקי יסוד או סעיפים שלא עברו שריון, הממשלה תוכל גם לשנות גם אותם.

צריך עוד אצבע

אבל יש דברים שאכן הממשלה לא תוכל לעשות בלי האצבע החסרה של סילמן. לפני הכל, לשנות חוקים משוריינים. ברוב המקרים מדובר בחוקי יסוד. ישנם ארבעה חוקי יסוד שמשוריינים לחלוטין: הממשלה, חופש העיסוק, הלאום ומשאל עם. בכל חוקי היסוד האלו יש סעיף שקובע "אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת" (למעט בחוק יסוד: הממשלה, בו הנוסח טיפה שונה). הכוונה ב"רוב של חברי הכנסת", היא לרוב מתוך כל החברים, כלומר 61 לפחות.

בנוסף, ישנם חוקי יסוד משוריינים חלקית, כלומר יש בהם סעיפים שלא ניתן לשנות בלי 61. לדוגמה, בחוק יסוד: משק המדינה, סעיף 3ב (המנחה מה לעשות במקרה של כניסה לתקציב המשכי) משוריין כך שלא ניתן לשנותו בלי 61.

אבל חוקי יסוד משוריינים הם לא כל מה שהממשלה לא תוכל לשנות בלי 61. למשל, סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק. הוא אומר: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". מה זו ההסמכה המפורשת הזו? התשובה לכך נמצאת בסעיף 8(א) לאותו חוק יסוד, שקובע שניתן לעקוף את סעיף 4 בחוק רגיל שזכה לתמיכת רוב חברי הכנסת ושכתוב במפורש שהוא מנוגד לחוק היסוד, ואז הוא בתוקף למשך ארבע שנים, למרות הסתירה של חוק יסוד. אמנם נעשה בסעיף הזה שימוש רק פעם אחת, בענייני ייבוא בשר, אבל אם בממשלה יחליטו שיש להם צורך לעקוף את חוק היסוד שוב, הם יזדקקו לאצבע נוספת.

וגם, יש חוק רגיל אחד שמשוריין: סעיף 3 לחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים מ-1984 לא מאפשר לשנות את החוק בלי רוב מיוחס.

בנוסף, חוק הכנסת מאפשר להדיח יו"ר כנסת או מי מסגניו מכהונתו במקרה של כתב אישום או הליכים פליליים נגדם, ובתנאי שיש לכך 61. ואולם, חוק הכנסת אינו חוק יסוד ואינו משוריין, כך שהדבר ניתן לשינוי ברוב רגיל.

גם עוד אצבע לא תעזור

יש דברים שהממשלה לא תוכל לעשות גם אם סילמן תחזור לקואליציה, כי צריך בשבילם הרבה יותר מ-61 אצבעות, ולרוב מחייבים שיתופי פעולה עם האופוזיציה. למשל, מספר סעיפים בחוקי יסוד. סעיף 44 לחוק יסוד: הכנסת לא מאפשר לתקנות שעת חירום לשנות אותו, וסעיף 45 דורש שסעיף 44 לא ישונה בלי הסכמת רוב של 80 חברי כנסת. גם סעיף 45 עצמו לא ניתן לשינוי בלי 80 אצבעות.

ב-1992 נוסף לחוק היסוד סעיף 45א, שמכיל את הוראות סעיף 45 גם על סעיף חדש, סעיף 9א(א), שמביא עוד דוגמה למה שלא ניתן לעשות רק עם 61. הסעיף דורש שאם יש צורך בהארכת כהונת הכנסת מעבר למה שנקבע בחוק, הדבר ידרוש הסכמה של 80 ח"כים. מאז הוספת הסעיף לא הייתה הזדמנות להעמידו למבחן, וכשדחו את בחירות 1973 בגלל מלחמת יום הכיפורים הספיקו לכך 67 תומכים.

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל מציע מקרה מיוחד. סעיף 6 קובע ש"לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום עיריית ירושלים", וסעיף 7 דורש ששינוי של סעיף 6 ייעשה ברוב של 80 חברים. אלא שסעיף 7 משריין את עצמו רק ב-61, מה שמאפשר לעקוף את הצורך ב-80 חברים.

 

אם יהיה צורך בהדחות, הממשלה גם עשויה למצוא את עצמה בקשיים. למשל, הדחת ח"כ בגלל שהוא שולל את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, מסית לגזענות או תומך בטרור דורשת 90 ח"כים, וזה אחרי ש-70 ח"כים חתמו על עצומה שדורשת את ההדחה, מתוכם 10 מהאופוזיציה. גם הדחת יו"ר הכנסת או מי מסגניו שלא מחמת עבירה או הדחת הנשיא דורשת לפחות 90 ח"כים. ואולם, הסעיפים עצמם לא משוריינים, כך שניתן לשנותם.

ובאופוזיציה?

במצב הזה של תיקו, יש גם דברים שהאופוזיציה תצטרך בשבילם מספרים מיוחדים. המובן מאליו הראשון הוא הפלת הממשלה באי-אמון. סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה דורש לא סתם 61 ח"כים, אלא כאלו שיסכימו על ממשלה חלופית (אי-אמון קונסטרוקטיבי). בהינתן הימצאה של הרשימה המשותפת באופוזיציה, הדבר נראה מסובך לביצוע, גם אם לא בלתי אפשרי.

61 שיותר קל להשיג הם 61 הח"כים הנדרשים לפיזור הכנסת. הם לא צריכים לאהוב אלה את אלה, ובעד פיזור הכנסת ה-21 הצביעו בנימין נתניהו, היבא יזבק ואביגדור ליברמן.

אבל כל עוד הכנסת ה-24 איתנו, יש גם את עבודת הכנסת. סעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה מאפשר להעביר הצעות חוק תקציביות, כלומר כאלו שעלותן לפחות 5 מיליון ש"ח בשנת תקציב ושלא קיבלו את הסכמת הממשלה. התנאי היחידי הוא שההצעה תזכה לתמיכת 50 ח"כים לפחות.

לקריאה נוספת

חוקי היסוד של מדינת ישראל באתר הכנסת

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב